אני בת 75 ותוהה אם להזמין את הנכדים שלנו לארוחת צהריים בסוף השבוע. מאוד הפחידו אותנו, ואמרו שאסור לנו להיפגש איתם לפחות שלושה חודשים. מה דעתך?
"נכון להיום אנחנו מדברים על חודש, ולא על שלושה חודשים של ניתוק. מעבר לזה, כרגע הדבר הכי טוב שיש לעשות הוא לא להתראות עם הנכדים, ולהשתמש בוואטסאפ, ובשיחות וידיאו. אחד הדברים הכי חכמים שאנחנו יכולים לעשות הוא להקשיב להוראות של מערכת הבריאות. שלא כמו ארצות אחרות בהן מתפשט הנגיף קורונה, אצלנו קצב ההדבקה אטי יותר, וזה מה שגורם למשרד הבריאות לטפל בנו מצוין במידת הצורך. נכון, סבתות נמצאות בקבוצת סיכון, יש להן מערכת חיסונית חלשה יותר. על כן ההמלצה היא לא להיפגש עם ילדים, שעלולים להיות נשאים של הנגיף מבלי להראות תסמינים. למרות התחושות שאת חווה, הימנעי ממפגש עם הנכדים, וזכרי שאנחנו עדיין לא מכירים את הנגיף, אבל חייבים להירגע ולא להיכנס להיסטריה. אם נשמור על משנה זהירות ונקפיד על כל הכללים, נוכל לעבור את התקופה הזו בשלום".
לפני קצת יותר משבועיים חזרתי מאיטליה ונאלצתי להיכנס לבידוד של שבוע יחד עם בעלי. הבידוד הסתיים לפני כחמישה ימים, ומאז התנהגותו של בני בן השלוש השתנתה באופן קיצוני. ממלאך קטן הוא הפך להיות פראי, חזר למצוץ מוצץ, זורק חפצים בבית, נושך, ועם התקפי זעם. הילד היה מאוד עצמאי, והיום הוא אובססיבי. איך אוכל לסייע לו להתמודד עם התחושות הקשות שהוא חווה?
"ילד שהשגרה שלו השתנתה לחלוטין עלול להגיב בלחץ אטומי, קל וחומר כשהוא מרגיש את הלחץ של המבוגרים סביבו. הוא לא מבין מה קורה, ואין אפשרות להסביר לו. יש לך פעוט בן שלוש בבית, וכל מה שאת רואה עכשיו מצדו זו התפרקות רגשית שמאוד מובנת, ותעבור בקרוב. גם אם זה ייקח חצי שנה, זכרי שדברים יחזרו לקדמותם והמתח יתפוגג בהדרגה. אם הטמפרמנט הטבעי שלו הוא יותר שקט ונינוח זה יבוא לידי ביטוי, אבל כרגע הילד שלך לא יודע איפה לשים את נפשו. ילדים אקסטרה רגישים לא יודעים איך להתמודד עם השינוי הגדול, ואת חייבת לנטוע בו ביטחון. את הסלע שלו, וגם אם את עומדת להתפרק חשוב שלא תעשי את זה לידו. כשהוא נושך אותך, חשוב שתתני צעקה ותפרצי בבכי, גם אם זה ייראה כמו בחוג דרמה של כיתה ח'. אם הוא עושה דברים שהם חציית גבול עבורך תחבקי אותו חזק, ותגידי לו שאת שומעת שהוא ממש כועס, או רואה שהוא בלחץ. תני לו לגיטימציה לרגש, אבל בו זמנית תגידי לו שאצלכם בבית לא מתנהגים ככה. בעניין המוצץ ההמלצה הכי טובה היא לתת לו כמה נשכנים, ומתוכם שיבחר מה הנשכן שהוא ירצה להשתמש בו. בשורה התחתונה אסור לשכוח שמדובר בפעוט בן שלוש שצריך אתכם בשביל לקבל אהבה והבנה, אבל גם בשביל חינוך".
אני אם יחידנית לילד מקסים בן שלוש. השבוע הוא היה אמור לחגוג את יום הולדתו בגן, אבל לצערי, בהתחשב בהנחיות החדשות, החגיגות נדחו עד להודעה חדשה. אני רוצה להסביר לו קצת יותר על הנגיף, ולהגיד לו למה הוא לא הולך לגן. כיצד לדעתך עליי לעשות זאת?
"הילדים בגיל הזה מקבלים דברים כפשוטם, אין להם פרשנות. זאת אומרת שאיך שמתווכים להם את מה שקורה בחוץ ככה הם מגיבים. אם מעבירים להם מידע בלחץ זה מה שהם יחוו סביב העניין. לדעתי, הדרך הכי טובה להעביר לילד את עניין הנגיף קורונה היא בעזרת סיפורים, תמציאי לו סיפורים סביב הנושא. תשאלי אותו אם הוא זוכר שפעם הוא לא הרגיש טוב ונשאר בבית, ושמרת עליו עד שהוא החלים. תסבירי לו שיש מחלה חדשה שאפשר להידבק ממנה, ואת כאמא שלו רוצה שהוא ירגיש טוב. תשאלי אותו שאלות כמו 'נכון שאמהות רוצות שהילדים שלהם יהיו בריאים?', ואז תגידי לו שאת תשמרי עליו, ותראי לו את חומרי החיטוי. את יכולה לספר לו שהמחלה חיה באוויר כמו רוח, והיא יכולה להיות על כפתור של מעלית, או על מעקה, ועל כן, בכל פעם שהוא ייגע במשהו כזה את תנקי לו את היד. תהפכי את זה למשחק, ותכניסי הרבה הומור בשיח המשותף שלכם. אם הוא יכעס שאין לו יום הולדת תגידי לו שתעשי לו עוגה וחצי אחרי שיחזור לגן. לסיום, חשוב לי להדגיש שאיך שאת מעבירה את המידע לילד ככה הוא מקבל אותו".