אני אמא לילד מקסים בכיתה ד’ שמאוד חשוב לו להצליח. הוא דייקן, פרפקציוניסט, אחראי ומצטיין בלימודים. אם הוא מקבל ציון נמוך מ־100 קשה לו להירגע. הוא מגיש משימות לפני הזמן, תמיד מגיע ראשון לבית הספר, ועצם המחשבה שהוא הפסיד חומר בגלל השהייה בבית בעקבות הקורונה פשוט מוציא אותו משלוותו. אנחנו מדברים איתו על זה לא פעם, אבל זה לא עוזר. איך נוכל לעזור לו להבין שהוא לא תמיד חייב להצטיין בכל דבר שהוא עושה?
"כשהורים רוצים לשנות משהו אצל הילדים הם מדברים איתם על זה, כל הזמן. לא סתם להורים של היום הילדים קוראים ‘חופרים’. ההורים חוזרים על אותה שיחה, אותו נאום, אותן הפצרות, ומגיעים לאותה הפקת לקחים. המשפטים הללו לא משפיעים על הילד, ולעתים אפילו ממשיכים להזין את המקום הבעייתי. יש לך ניסיון, ואת מבינה שזה לא יעיל מבחינה חינוכית לדבר איתו על זה, ולכן בשלב הראשון כדאי להפסיק. בהמשך, אני מציעה שאתם תהיו עבורו מודל להתמודדות עם חוסר הצלחה. לצורך העניין, אם לא הצלחתם לעשות משהו תגידו בקול ‘אוף, לא הצלחתי, אבל לא נורא’, או אם משהו נפל לכם או לא הצליח תגידו ‘אוף, שתי ידיים שמאליות’, ותצחקו. הוא יראה איך אתם מתמודדים עם חוסר הצלחה, ויקבל דוגמה אישית גם בלי שתצטרכו לדבר איתו על זה".
"אם הוא מספר לך כמה הוא בלחץ סביב החזרה ללימודים כדאי שתתני לגיטימציה לרגשות שלו, ותגיבי באופן ענייני, ואפילו קליל, תרחיקי את עצמך מבחינה רגשית. אחרי שדיברת איתו אל תשהי שם יתר על המידה. לדוגמה, אם הוא אומר שהוא לא רוצה ללכת לחוג כי הוא מעדיף להשלים את הלימודים תגידי לו שאת בטוחה שהמורה תעזור להם להשלים את החומר, ושילדים צריכים להיות ילדים ולשלב בין חוג ללימודים. אם צריך תני לו דוגמה אמיתית ותספרי מה את עשית כשהיית בגילו, ואיך שילבת נניח בין תנועת נוער ללימודים. אני רוצה שתעשו הבחנה בין הדברים שעליהם יש לכם שליטה מול הילד, ובין אלה שלא, ובמידת הצורך אפילו תיעזרו בהדרכה הורית”.
בני בן הארבע מוצץ אצבע בלי הפסקה, ולפעמים אפילו את האצבע של אח שלו הגדול. אני ובעלי לא יכולים שלא להעיר לו. זה ממש הרגל מגונה. מה דעתך?
“רוב הילדים יפסיקו למצוץ אצבע לבד. הרי בשלב מסוים הם מתאפקים וכבר לא רוצים למצוץ אצבע, כי החברים כבר מעירים להם, כי הם מרגישים לא נעים ולא רוצים להביך את עצמם אז הם מוציאים את האצבע מהפה. בתור התחלה אני ממליצה שתיקחו אותו לרופא שיניים כדי לבדוק שהוא לא עושה לעצמו נזק דנטלי בגלל מציצת האצבע, ואז תסבירו לו מה קורה, ותשימו לו תחבושת גדולה על האצבע שלא ימצוץ אותה יותר. חשוב לזכור שכשאנחנו לוקחים מהילד משהו שמרגיע אותו אנחנו חייבים לתת משהו אחר במקום, כמו נשכנים מיוחדים לגילו”.
בתי בת השלוש מתקשה להירדם בלילה. אני מספרת לה סיפור ויושבת לידה עד שהיא נרדמת, אבל זה יכול לקחת גם 40 דקות. בכל לילה מחדש, אחרי הסיפור, היא מדברת איתי ואני מתעלמת ממנה. לבסוף היא נרדמת מעצמה. איך אצליח להפסיק את ההרגל הזה של לשבת לידה 40 דקות בכל לילה?
“הפרידה הכי קשה שיש לילד היא מהיום ללילה, מהאור לחושך, מהערנות להירדמות. הילדה מכניסה את עצמה למצב של הירדמות – והרי היא יודעת להרדים את עצמה כי היא נרדמת אחרי שהיא מדברת. אם את רוצה לצמצם את זמן ההשכבה לילה אחד תאמרי לה שבאחרונה את חייבת ללכת הרבה לשירותים, כלומר תכיני אותה מראש לאפשרות שתלכי. ערב אחרי כן בזמן ההשכבה לכי לשירותים, הורידי את המים וחזרי למיטה מבלי לומר מילה. הילדה מדברת איתך כי היא עדיין לא בשלב של להודות שהיא מדברת עם עצמה. תוכלי להסביר לה שקשה לך לשבת לידה כל כך הרבה זמן בכל לילה, ולכן לפעמים תשבי אבל לפעמים גם תלכי. הסבירי לה שהיא יכולה להמשיך לדבר כי את תמיד תשמעי אותה, גם אם את לא איתה בחדר. שבי איתה רבע שעה ואז קומי ולכי, גם אם היא תבכה. תאמרי לה שזה בסדר, את שומעת אותה גם מהסלון”.