בתי ילדה לפני כחודש וחצי בניתוח קיסרי. לאחר בדיקה התברר שנשארו לה שאריות של שליה ברחם, ואנחנו חוששים שהדבר מהווה סיכון בריאותי. מה אפשר לעשות כדי לסייע לה?
"השליה אמורה לצאת מהרחם לאחר הלידה באופן טבעי, אבל לעתים היא נשארת שם. במצבים כאלה יש לבצע הליך גרידה. אפשרות נוספת היא לפנות לרופא ולבצע הליך רפואי בשם היסטרוסקופיה ניתוחית. במהלכו מכניסים ציוד אופטי דרך הנרתיק לעבר הרחם, רואים את חלל הרחם, ואם יש שאריות של שליה, אפשר בקלות לשאוב אותן החוצה. מדובר בפרוצדורה שרופאים רבים עושים אותה היום גם במרפאה שלהם. בדרך כלל הדברים האלה כלל לא מסוכנים. לא הטיפול ולא המצב שבו הבת שלכם נמצאת".
אני בן 80 וסובל כ־40 שנה מדום נשימה בשינה. לא הצלחתי להסתגל לסי־פאפ, ואני נוטל טיפול תרופתי ומשלב כדורי אלטרול. האם כדאי לי לעבור לתרופות חדשות כמו ציפרלקס ודומיו?
"תפקידו של מכשיר הסי־פאפ הוא לדחוס את האוויר בחדר, ובכך לסייע לך לנשום יותר טוב בזמן השינה. כדאי שתנסה להתרגל אליו, שכן הוא מאוד יכול לשפר את איכות חייך. אתה יכול לדאוג גם לנחירונים, שיסייעו לך לעטות את מסיכת הסי־פאפ יותר בנוח. אלטרול משנה את הפעילות החשמלית במוח, ואם הוא עוזר לך, אין כל סיבה שתחליף אותו. ציפרלקס ודומיו שייכים למשפחה אחרת של תרופות, ואני לא בטוח שהוא יכול לסייע לך במקרה הזה. אפשרות נוספת שכדאי לקחת בחשבון במצבך היא לפנות לקבלת התקן דנטלי שמושך מעט את הלסת קדימה, ובכך מאפשר זרימת אוויר תקינה יותר בלילה ויכול לשפר מצבים של דום נשימה בשינה".
סבתי בת ה־83 אף פעם לא מתחסנת נגד שפעת. השנה, בגלל הקורונה, אנחנו מתלבטים אם לדרוש ממנה להתחסן. מה דעתך?
"אני ממליץ לכל אדם לקבל חיסון נגד שפעת ללא כל קשר לנגיף קורונה. אני בעצמי מתחסן כל שנה נגד שפעת וחושב שזה כדאי לכולם, בעיקר לקשישים. אצל אנשים מבוגרים יותר שפעת יכולה להיות מחלה לא פשוטה, וחשוב להתגונן נכון. חיסון נגד שפעת עשוי מווירוס מומת, שהוא אינו מדביק ולא יכול לגרום לסיבוכים כאלה או אחרים, ולכן אין שום סיבה לפחד להשתמש בו".
אני בת 40 ולפני כחמישה חודשים החלו לי כאבים בשני השדיים. פניתי לכירורג שד, ולאחר בדיקת ממוגרפיה התברר שיש לי גוש אחד בצד ימין וגוש נוסף בצד שמאל. ערכו לי ביופסיה, והכל תקין. לצערי, אני עדיין סובלת מכאבים, ועושה רושם שהם מקרינים לי גם לגב. חשוב לי לציין שכשאני במחזור אין לי כאבים, אבל ברגע שאני מסיימת זה חוזר, ובגדול. מה הסיבה לכך?
"נדיר מאוד שיתגלה ממצא מסוכן גם בצד ימין וגם בצד שמאל בו זמנית. מדברייך עושה רושם שמדובר במשהו הורמונלי. לפעמים נשים עם חזה גדול יכולות לסבול מכאבי גב בנוסף, ולכן כדאי לבדוק את זה בנפרד ולשלול בעיות יציבה. מעבר לזה, אני מציע שתערכי בדיקות דם, יש מצבים של עלייה בהורמון שנקרא פרולקטין, שעלול לגרום להפרשות חלב גם אם את לא בהריון. גודש בשדיים מרמז על עניין הורמונלי שדורש בדיקה נוספת".
בני בן ה־20 משרת בצה"ל ולאחרונה החל לסבול מאקנה. הוא נשלח לבדיקה בבית חולים, והרופא אמר לו שהוא חייב להתחיל ליטול תרופה בשם רואקוטן. קראנו על תופעות הלוואי שלה ונחרדנו. האם היא בטוחה לשימוש?
"התרופה שיכולה לרפא באופן חד־משמעי את האקנה היא רואקוטן. תופעות הלוואי לא מופיעות אצל כל מי שלוקח את התרופה, ולבנך בן ה־20 יותר חשובה הנראות מאשר אם יהיה לו פה יבש או אם תהיה לו קצת עצירות. היום אנחנו מפחדים מהתרופה הרבה פחות מאשר פחדנו ממנה לפני עשור. כאמור, התופעות לא מופיעות אצל כל אחד, ובכל זאת, זו לא תרופה מצילת חיים, כך שאם בנך לא יוכל לסבול את תופעות הלוואי, הוא יוכל פשוט להפסיק ליטול את התרופה. ייתכן מאוד שבמהלך הטיפול הרופא יחליט להוריד את המינון של הכדורים ביוזמתו, כך שאין שום סיבה לפחד".
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה.
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM.