אני בת 24, סיימתי תואר ראשון במנהל עסקים לפני שנה. אני גרה כיום עם ההורים, ובתקופת הסגר הבנתי שהסביבה הזאת גורמת לי ללחצים. אני חושבת לעבור לדירה עם שותפים, אבל אני בין עבודות ולכן אני חוששת. מה לדעתך יהיה נכון עבורי? להישאר בבית ההורים או לעבור למרות החשש הכלכלי?
“אם את בין עבודות, כנראה שזה לא הזמן הכי נכון. מצד שני, אם את מזהה שעבורך, ברמה האישית, להיות בתוך סביבת המשפחה הגרעינית ולגור שם גורם לך לאי־נעימות, את צריכה לעוף משם כל עוד רוחך בך. אם את בסביבה מתוחה, שאת לא נהנית בה, זה משפיע על שאר התחומים בחייך. אין הפרדה, אדם הוא אדם הוא אדם. לאן שאת הולכת, את לוקחת את כל המכלול שלך. בגיל 24 את צריכה לשאול את עצמך כיצד את מייצרת מומנטום חיובי. כשאין לך על הגב משפחה ואת יחסית חופשייה, את צריכה לחשוב על האנרגיה שלך, על ההתפתחות שלך, על היצירה וההתלהבות. את צריכה לייצר מומנטום חיובי, מומנטום של צמיחה. אין שום דבר חיובי בכובד הראש שאת מכניסה לזה, עלייך להניח לו. בגיל הזה את צריכה ליהנות ולשאוף לנוע קדימה”.
אני פנסיונר, יש לי קופת גמל וקרן השתלמות, ונוסף על כך הצלחתי לחסוך 200 אלף שקלים. אני תוהה כיצד נכון יהיה להשקיע את הסכום, בהנחה שאני מחפש השקעה סולידית. מטרתי היא לדאוג לעתיד ולביטחון הכלכלי שלי.
“יש שתי אופציות, וזה תלוי באופי שלך. יש מסלול שנחשב יותר סולידי, רובו באיגרות חוב וכל מיני כלים שפחות סחירים מבחינה בורסאית, קרי לא יהיה עתיר רווחים. לעומת זאת, יש קופות גמל להשקעה שהייעוד שלהן הוא קצת יותר ספקולטיבי, כלומר השקעות בשוק ההון ובמניות. הייתי ממליץ לך על השקעה ארוכת טווח בבית השקעות. זה נעשה על פי הגדרות הסיכון שאתה רוצה, הצרכים שלך, ושם גם יסבירו לך את הסיכונים הכרוכים בדבר”.
אני בן 35, נשוי עם שלושה ילדים. אשתי היא אשת חינוך ואני עובד כמנהל חנות בגדים. במהלך 15 שנות הנישואים הגענו להלוואות שמסתכמות בסכום של 180 אלף שקלים. הפיצויים שלי מסתכמים פחות או יותר באותו הסכום. האם נכון יהיה למשוך את הכסף ולכסות את ההלוואות? כמו כן, לאשתי יש קרן השתלמות.
“לא. הפיצויים שלך זה חלק משמעותי מהתנאים הסוציאליים שלך, ואתה בעצם זורק אותם. החיים לא פשוטים, וחס וחלילה עוד זמן מה אתה פתאום לא תמצא את עצמך. התנאים הסוציאליים נורא חשובים. אז עקרונית אני לא בעד להשתמש בכספים האלה. אני ממליץ לכם לבחון את כל האפשרויות שבהן אתם יכולים ללוות כסף מתוך הצבירות שלכם בקופות השונות. יש מקומות שבהם אפשר לקחת הלוואת בלון על בסיס 85% מהצבירה. לוקחים לך ריבית שנתית בסך אחוז, פחות או יותר, שזה כלום יחסית למה שאתה משלם היום. יתרה מכך, אתה לא משלם את הקרן, אלא רק ריבית, כך שבסופו של דבר ההחזר נורא קטן. אם לא תחזיר, זה ירד לך מהצבירה, שזה ממילא מה שרצית לעשות. כך תוכלו לגייס את הסכום דרך הקופות. ההחזר הוא באמת מזערי וכך שמרת על הפיצויים שלך, לא נגעת בהם”.
יש לי מצוקות נפשיות מגיל ילדות, שבאות לידי ביטוי בהתפרצויות על מעסיקים, בזעם כלפי המשפחה לפעמים ובתסכולים. אני בן אדם לא יציב. חוויתי חוויה קשה כשהייתי ילד קטן: הייתי עם המשפחה בחו"ל, הגעתי לחבר הביתה ומול עיני, אביו, שייתכן שהיה שתוי או מסומם, ירה בו למוות. כיום אני מרגיש כעס ותסכול, טופלתי על ידי פסיכיאטר, אך הכדורים שרשם לי גרמו לי לסיוטים והפסקתי. אני לא רוצה לאבד את המשפחה שלי. מה עליי לעשות?
“אתה מתאר חוויה קשה מאוד. חזית באדם נוטל את חייו של אדם אחר מול עיניך. הפרשנות של ילד לכזה דבר היא שכל פעם שאדם, וזה לא משנה אם גדול או קטן, מגיע ומרשה לעצמו לבוא על חשבונך בצורה שאתה מזהה כמשתלחת, לא מכבדת, אתה מתחבר לטריגר. באותו רגע לא משנה מה יהיו התוצאות, אתה לא רואה את הסיטואציה נכון ולא מסוגל להכיל את עצמך. לדעתי לא אובחנת נכון. אתה צריך עזרה רפואית ואז תוכל לטפל בעצמך.
הבעיה שלך היום היא שאתה לא יודע לנהל תקשורתית את המצבים שבהם אתה חווה את עצמך מותקף או נעלב, ולכן הדילמה שלך היא תקשורתית - איך אתה יוצר פער בין אירוע שקרה לתגובה שלך. לפני העזרה העצמית, אתה חייב לקבל אבחון נכון. אתה מוצא את עצמך במקומות משמעותיים מתנהל בצורה לא נכונה לך, שמונעת ממך לייצר מבנה התפתחותי יציב ונכון לחיים שלך, והדבר הזה צריך להיות מטופל. עם אבחנה ועזרה נכונות, יהיה אפשר לעזור לך לעזור לעצמך”.
מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב-8:00 ב־103FM