אין הורה שלא מכיר מקרוב את מופעי החנוכה השונים שמגיעים בתקופה הזו בכל שנה. רובנו נהגנו לאורך השנים להתרוצץ עם הילדים בתורים ארוכים, לקנות פופקורן ושתייה ולהצטופף בתוך אולם גדול חשוך ורועש כדי לצפות במופע המיוחל. אם נודה באמת, זה לרוב לא הסתכם במופע אחד למשך כל החג, ואני באופן אישי הייתי מוצאת את עצמי בין שלל מופעים, משווה מחירים, בודקת הנחות ובעצם, נשאבת לחג שכולו אירועים בלתי פוסקים ובלי רגע דל. נהגתי לעבור בין מסיבה בגן אחד לשני, להופעה אחה"צ בהיכל, להדלקת נר משפחתית בערב וככה במשך 8 ימים גדושים - אך השנה זה אחרת.
חג חנוכה הגיע ואיתו שקט, רוגע, אינטימיות ואולי אפילו ריקנות מסוימת. את כל החגים השנה כבר עשינו תחת מתכונת הקורונה אבל משהו באווירת החג הנוכחית לילדים מרגישה קצת מדוכדכת. לרגע הרגשתי שקצת חסר לי להצטופף עם כל עם ישראל ולהתלונן על זה אחר כך. מי בכלל היה מאמין בחנוכה שעבר, בתור הארוך לפסטיגל, שהשנה נשב מול מסך בסלון ונפתח דלתות עם משימות?
בלי שפע האטרקציות שאנחנו מורגלים אליהן, מה בכל זאת אפשר לעשות עם הילדים בחג הזה? הנה כמה אפשרויות:
1. לס איז מור: שפע אטרקציות ופעילויות זה נחמד, אבל לא באמת הכרחי כדי ליצור לילדים הנאה ומשמעות בחג הזה, ולעיתים אף יוצר את הפעולה ההפוכה ע"י גירוי יתר ובחירה גדולה מידי. יש המון ילדים שהמגוון מבלבל ומלחיץ אותם, לכן דווקא מיעוט של פעילויות והצעות משחק ויותר נוכחות והתמקדות בדבר אחד יכול ליצור לילדים חווית זרימה איכותית שתעסיק ותעניין אותם. בעצם, צמצום האפשרויות הרבות יכול לעזור להם להתכנס בעצמם בריכוז גבוה וברמת עניין ואתגר גדולה. בזכות כך, הילדים הופכים שקועים בתוך הפעילות וכך הם יעבירו את הזמן מבלי שאנחנו המבוגרים נצטרך להיות המבדרים התורניים שלהם.
עקרון הזרימה שטבע הפסיכולוג מיהאיצ'יקסנטמיהאי , מתאר מצב של חוויה פסיכולוגית מיטבית אשר תורמת בבנייה של קשרים חדשים במוחם של הילדים. מעבר להנאה, לשקט ותחושת איבוד הזמן, כשהיא מתרחשת מתווסף גם ערך חינוכי, לכן תפקידנו יהיה למצוא להם כמה שיותר רגעי זרימה כאלה. אחד הסימנים לילד צעיר בזרימה היא לשון בחוץ או רפיון שפתיים שמעיד על מאמץ קוגנטיבי.
2.כישורי חיים: ד"ר מריה מונטסורי, מייסדת שיטת החינוך המונטסורי, שאפה למקסם את הפוטנציאל של כל ילד והאמינה בהענקת חופש ועצמאות כבסיס להתפתחות תקינה, מתוך מחקר ותצפיות של אותן נטיות טבעיות של האדם. כחלק מאותה תפיסה, היא דיברה על שימוש ותפקידה של הסביבה כמחנכת ועל תפקיד המבוגר כמתווך בינה לבין הילד, גם ע"י פיתוח של כישורי חיים - אותן פעולות שכולנו עושים ונרצה ללמד את הילדים שלנו לקחת בהם חלק כבר מגיל צעיר כמו למשל אפייה, בישול, ניקיון, ועוד.
בהקשר של החג, ניתן לתת לקטנטנים לקחת חלק ולהתנסות במיומנויות כמו בניית חנוכייה, הכנת סופגניות/לביבות על כל שלבי ההכנה השונים, סידור ועריכה של שולחן חג, חיתוך ומזיגה וגם מיומנויות מחוץ לבית כמו שטיפת רכב ותשלום בחנות. הילדים שלנו תמיד ירצו לקחת חלק בעולם האמיתי, של המבוגרים, ובשבילם זו חוויה מהנה ומסקרנת. הילדים אולי רואים בזה משחק אבל גם נרכשת כאן למידה איכותית ומוחשית מתוך התנסות אמיתית ואימון על סוגי מוטוריקה ומיומנויות חיים שונות.
3. פנטזיה: תנו להם בדמיון מה שאי אפשר לתת במציאות. כלומר, כל מה שילדינו היו רוצים לעשות ולא ניתן כרגע בעקבות המצב. פעולה זו מתרחשת תוך שימוש בכלי הפנטזיה שעוזר להקליל ולהעביר את התסכול בדרך נעימה וחיובית. לדוגמא, ילד שנורא רוצה ללכת לתיאטרון אפשר לומר לו: "הלוואי שעכשיו היינו יכולים במטה קסם להביא את כל השחקנים שאתה אוהב מההצגה אלינו הביתה והיינו צופים בהם מהספה בסלון שלנו". אם אי אפשר לראות הצגה בתיאטרון, בוא נשאל ונציע מה *כן* אפשר לעשות במקום? הדמיון של הילדים שלנו, בעיקר הצעירים, רחב מאוד והוא שלב התפתחותי חשוב גם כחלק מרכישת מיומנויות חברתיות. לכן, נוכל לראות ילדים שנמשכים למשחקי דמיון מכל מיני סוגים ומוצאים בהם הנאה מרובה ועניין, ועל הדרך לומדים כיצד לאלתר ולפתח יצירתיות ורעיונות מקוריים.
אז קחו ארגזים ריקים ותכינו מהם במה, תנו להם אפשרות להכין תלבושות ולהיות בעצמם השחקנים או כל מי שהם יבחרו להיות. ואתם, ההורים, מוזמנים להישען אחורה ולהיות על תקן קהל אוהד ותומך. ולסיכום, אל תפחדו לא לתת להם דבר, היכולת גם סתם להשתעמם חשובה לא פחות ואפילו בריאה. זכרו שילדים הם סתגלנים, אופטימיים וחברותיים והם בהחלט מסוגלים למצוא לעצמם תעסוקה לימים אלו, גם כשהרבה ממה שהתרגלנו אליו חסר - תנו להם את ההזדמנות והם עוד יפתיעו אתכם.
לחצו כאן לעמוד האינסטגרם של ליטל גרינברג, "אימא יכולה"
