בני בן ה־6 לא מצליח להירדם בלילה. הוא צריך מוזיקה ברקע, אור קטן, קורא לי כמה פעמים, וממש צריך אותי פנויה לפחות שעתיים מהרגע שבו הוא נכנס למיטה ועד שהוא נרדם. לפעמים הוא מבקש שאביא לו מים, לפעמים הוא מבקש חיבוק, לפעמים הוא דורש שאספר לו סיפור נוסף. אני מותשת. מה דעתך?
"כשהולכים לישון עוברים מהאור לחושך, מעיסוק לפסיביות, מביחד ללבד, וזו פרידה קשה. הילד צריך להכניס את עצמו למצב מדיטטיבי ולהירדם, אבל הבן שלך לא יודע לעשות את זה. באמת ובתמים קשה לו, אבל אם אנחנו עוזרים לילד כל הזמן, הוא בחיים לא ידע לעשות את זה לבד. אז מה צריך לעשות? בתור התחלה, לא להיענות לכל גחמה שלו. תאמרי לו: 'מתוקי, יש פה מים, הבובות שאתה אוהב נמצאות כאן לידך, ואני גם שמה לך מוזיקה מרגיעה'. את צריכה להסביר לו באופן אוהב ומכיל שמעכשיו את לא מספקת לו יותר שירותים, כלומר לא עוד חיבוק ולא עוד כוס מים. סיימנו. אני רוצה שקודם הוא ידע להניח לך. יש ילדים שלוקח להם המון זמן להירדם, ואז אני כן מציעה להתייעץ עם רופא או לגשת למרפאת שינה, אבל בשלב הזה אני רוצה לשחרר את הילד שידע להירדם בעצמו”.
אני סבתא לארבעה נכדים. לפני חודשיים בתי ילדה תאומים, ומאז בתה הבכורה בת ה־3 מאבדת את זה. יש לה התקפי קנאה איומים, היא לא מסוגלת לעזוב את ההורים שלה ומתקשה להתמודד עם המצב. איך אוכל לסייע לה לעבור את השינוי הזה יותר בקלות?
“להורים יש איזושהי מחשבה שאם נותנים לילדים להרגיש גדולים, זה עושה להם תחושה של כיף ומקנה להם יותר ביטחון, אבל בפועל זה לא בהכרח הצעד הנכון לכל ילד. כי מה זה אומר בעצם להיות גדולה? זה אומר שהיא תצטרך להתאפק, שהיא תצטרך ללכת לבד גם אם ממש יתחשק לה שההורים ירימו אותה לרגע על הידיים, כי התינוקות לא יכולים ללכת. להיות גדולה זה אומר שהיא תיאלץ לא פעם ולא פעמיים לוותר ולתת להם. אז איך אפשר להתמודד עם זה? לתת לילדה תחושה שהיא מועילה ותורמת לבית. ברגע שזה יקרה היא תחזק את הדימוי העצמי שלה. הבת שלך יכולה לפנות אליה ולהגיד שהיא ממש זקוקה לעזרתה. ילדים בגילה יכולים לעשות המון דברים, אין טעם להנמיך את היכולות שלה. היא יכולה בקלות לפנות את מדיח הכלים, לסדר, לטאטא, להכניס בגדים למכונת הכביסה, לעזור בהחתלה, ואפילו לתת עצה טובה. שתגיד לה משפט בסגנון: ‘אני ממש לא יכולה לבד. לכן מה דעתך ששתינו נהיה אחראיות על סידור השולחן לפני הארוחה?’ או ‘אנחנו נרד למטה, ואת תציעי לי לאיזו גינה ללכת ואם לפנות ימינה או שמאלה’. אחר כך שהבת שלך תתקשר אלייך, ותגיד לך כאילו מאחורי הגב של הילדה, אבל כשהיא שומעת: ‘איך הילדה שלי עזרה לי, היא מהממת ואחראית. אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליה’. אלו הדברים שהילדה הזו צריכה לשמוע, זה מה שיגרום לה להעלות את הערך שלה בינה לבין עצמה”.
אני אם לילדה בת שנתיים. בחודשים האחרונים היא מגלה פאניקה מוגזמת מדברים הנדמים שגרתיים למדי. בכל פעם שהיא רואה מכונית מתקרבת היא קופצת בבהלה, כשהיא רואה ילדים שגדולים ממנה היא ממש פוחדת ולא מוכנה להתקרב. כיצד אסייע לה להתגבר על הפחד?
"הפחד אצל ילדים, ואצל כולנו בכלל, לא יושב בהכרח על סיבה הגיונית. בדרך כלל כשילד מגלה סימני פחד ולחץ, אומרים לו שהוא לא צריך לפחד, אבל זה לא עובד ובפועל לא באמת מצליח להרגיע את הילד. הרי גם אם הילד כבר מצליח להבין שהוא מפחד סתם, הוא לא באמת מצליח לשלוט על תחושותיו. אם הפחדים והחששות שלה נמשכים לאורך זמן, אני ממליצה שתפנו לקבלת הדרכה הורית כדי להבין לעומק מה הסיבה האמיתית לפחדים שצצו לאחרונה".