שבועות, חג החלב, כבר בפתח והיכן שלא תבלו בערב החג ולמחרת, בחיק המשפחה, עם חברים בבית או מחוץ לו, תתפנקו במאכלים חלביים מסוגים שונים. אכילת מוצרי חלב בשבועות היא מנהג שהשתרש בישראל. המקור הוא כנראה במנהג יהדות אשכנז לאכול מיני מאכלים מתוקים כמו דבש וחלב. ביהדות ספרד, לעומת זאת, המנהג לאכול מוצרי חלב לא היה מקובל, והוא התעצם בעקבות מסעי פרסום ומיתוג של חברות מזון המייצרות ומשווקות חלב ומוצריו.
על אף המסורת “המתוקה" של צריכת מוצרי החלב, יש בינינו המתקשים להתמודד עם ארוחה זו, שכן עבורם מוצרי חלב הם בעייתיים לצריכה, אם מסיבה בריאותית כמו אלרגיה ואם מסיבה אידיאולוגית כמו טבעונות.
בשבילי, בלי מוצרי חלב
כשישנה אלרגיה מערכת החיסון מזהה רכיב מזון מסוים כמזיק לגוף, ובתגובה מייצרת נוגדנים (אימונוגלובולינים). אלרגיות בדרך כלל מתחילות בשלבי החיים המוקדמים, בגילי שנה עד שנתיים, אך יכולות להופיע גם בכל גיל מאוחר יותר. אלרגיה היא מצב שיכול לסכן חיים, ולכן יש להימנע מאכילת הרכיב האלרגני ובמקרים מסוימים להימנע אף ממגע שלו על גבי העור באופן מוחלט. שכיחות האלרגיה לחלב במבוגרים נמוכה ולפי מחקרים עומדת על 0.5%.
להבדיל מאלרגיה, אי־סבילות למזונות אינה קשורה למערכת החיסון. אי־סבילות ללקטוז, סוכר החלב, הינה תופעה פיזיולוגית שבה אין לגוף יכולת לפרק את הלקטוז שנמצא בחלב וגם בחלב אם. הלקטוז הוא דו־סוכר שצריך להתפרק לשני חד־סוכרים לפני היספגותו בגוף, בעזרת האנזים לקטאז. במקרים של אי־סבילות ללקטוז כמות הלקטאז נמוכה עד אפסית. במצב זה ריכוז סוכר החלב, הלקטוז, במערכת העיכול עולה לאחר אכילת מוצרי חלב. בנוסף, חיידקי מערכת העיכול מתסיסים את הלקטוז, מה שגורם, בדרגות שונות, לכאבי בטן, גזים, אי־נוחות, נפיחות ושלשולים.
עם זאת, חשוב להדגיש שחלק מהאנשים המוגדרים קלינית עם אי־סבילות ללקטוז מסוגלים לצרוך כמות של עד 250 מ"ל חלב ביום (כ־12 מ"ג לקטוז) בצורה מפוזרת ובכמויות קטנות לאורך היום, ולכן יש להעריך את גבול הסיבולת האישית. בנוסף, אפשרית צריכה של מזונות דלים בלקטוז כמו גבינות קשות ויוגורטים המכילים פחות לקטוז במידה משמעותית בהשוואה לחלב ניגר. צריכת חלב דל לקטוז או חלב נטול לקטוז בשילוב מזונות אחרים יכולים לשפר את צריכת החלב בקרב אנשים עם אי־סבילות ללקטוז. אפשרות נוספת היא לצרוך את האנזים לקטאז הנמכר כתוסף תזונה לפני צריכת חלב ומוצריו.
בדיקה של אי־סבילות ללקטוז עשויה לסייע בקבלת הסבר לכאבי בטן. אם התוצאה חיובית, יש להניח שמקור הכאבים באי־סבילות ללקטוז. אם התוצאה שלילית, צריך להמשיך לחפש במקום אחר את הסיבה לכאבים.
ומהן ההמלצות?
משרד הבריאות בישראל תומך באימוץ הדיאטה הים תיכונית. מחקרים שבחנו את התזונה הים תיכונית מצאו קשר בינה לבין ירידה בסיכון למחלות כרוניות, לשיפור תפקוד המיקרוביום - אוכלוסיית החיידקים הידידותיים שבמערכת העיכול - ולהפחתת הסיכון לתהליכים דלקתיים בגוף. על פי התזונה הים תיכונית, בקבוצת המקורות המומלצים לחלבון נמצאים חלב ומוצריו דלים בשומן וללא תוספת סוכר.
אלה מומלצים לצד קטניות כמו שעועית, אפונה, חומוס, עדשים, גרגירי סויה, פול, וכן מוצרי סויה וטופו דלי שומן וללא תוספת סוכר. דגי ים ובריכה - סלמון, טונה, סול, בקלה, הליבוט, זהבון, חלקים רזים של עוף, הודו (חלקים רזים, למשל חזה) מעט בקר וביצים (עד ביצה אחת, כולל ביצים אפויות או מבושלות). כלומר, למי שאין לו הגבלות בריאותיות או אידיאולוגיות אין סיבה להימנע ממוצרי חלב וכדאי לצרוך אותם במתינות לאורך השבוע.
היתרון התזונתי הבולט של חלב ומוצריו הוא ללא ספק כמות הסידן הגבוהה. מינרל חיוני ביותר לבריאות השלד והשיניים. כוס חלב מספקת כ־200 מ"ג סידן, המהווה 20% מההמלצה היומית למבוגרים בגילי 19־50. בנוסף במוצרי החלב ויטמינים מקבוצה B, ויטמין A, ויטמין D וויטמין E. חלבונים מהחי כגון חלב, ביצים, בשר ודגים מכילים יותר לאוצין, חומצת אמינו חיונית להפעלת סינתזת חלבון שריר חדשה, בהשוואה לחלבונים שמקורם מהצומח.
כוכב מוצרי החלב
מבין המגוון הרחב של מוצרי החלב אנחנו אוהבות במיוחד את היוגורט הלבן הפשוט, מבקר או צאן. גם משרד הבריאות ממליץ על צריכתו: "מומלץ לצרוך במתינות מוצרי חלב דלי שומן בהתאם לגיל, עדיף בצורה מותססת כגון יוגורט או גבינה דלי שומן. צריכת מוצרים אלה תורמת לבריאות העצם".
למה יוגורט? היוגורט הוא מוצר חלב ברמת עיבוד מינימלית (מזון שמקורו בטבע ועבר שינוי כגון הוצאת חלקים לא רצויים, ייבוש, סחיטה, מעיכה, טחינה, חיתוך, סינון, קלייה, הרתחה, פסטור, קירור, הקפאה, אריזה בוואקום). במיוחד בקיץ, קל ליהנות ממגוון יוגורטים וממאכלים על בסיס יוגורט כמו טרטור - מרק יוגורט צונן, צזיקי, מוזלי, פשטידות על בסיס יוגורט ועוד.
חג שמח!