לאחרונה הודיע משרד הבריאות על הפחתה של 50% בתעריף הניתוחים הבריאטריים (ניתוחים לקיצור קיבה), המכניסים לבתי החולים מיליונים רבים מדי שנה, רק כדי לסבר את האוזן, ניתוח "מיני שרוול", שמכניס לבית החולים כ-65,000 ₪, יחתך בחצי.
לדעתי, יש לראות באור חיובי החלטה זו, כאשר ישראל נחשבת שיאנית במספר ניתוחים אלה, אשר עלולים לגרום לנכויות קשות, אולם הציבור אינו מודע לכך. קיימים 3 סוגים של ניתוחי קיצור קיבה: טבעת (הצרת הקיבה ע"י טבעת); מעקף קיבה בו מנטרלים את רוב הקיבה; ניתוח שרוול שהוא הפרוצדורה הפופולרית ביותר, בה מסירים את רוב נפח הקיבה ( 90% מהקיבה) ויוצרים קיבה חדשה בצורת שרוול. המכנה המשותף של כל הניתוחים הנ"ל הוא שהם מבוצעים בהרדמה מלאה ומגבילים את כמות האוכל שהקיבה מסוגלת להכיל, מה שגורם למנותח לתחושה של שובע.
ניתוחי קיצור הקיבה הפכו בשנים האחרונות ל"טרנד" אופנתי, שמכניסים סכומי עתק לבתי החולים. עפ"י דו"ח מבקר המדינה מ-2019, ניתוחים אלה מבוצעים ב-28 מרכזים רפואיים, בבתי חולים ממשלתיים ובבתי חולים של שירותי בריאות כללי. מנתוני סקר עולמי שנערכך בשנת 2014 עלה, כי ישראל ניצבת במקום הראשון בקרב מדינות ה-OECD בביצוע ניתוחים לקיצור קיבה, יחסית לגודל האוכלוסייה, ובמקום השני בקרב כלל מדינות העולם.
מנתוני הרשם הלאומי לבריאטריה עולה כי מספר הניתוחים שנעשו בישראל (במבוגרים בני 18 ומעלה) עלה מאוד במשך השנים והגיע לשיאו בשנת 2015, כ-10,000 ניתוחים - עליה של יותר מפי 2 לעומת 2010 (כ-4,200 ניתוחים). עוד עולה מהנתונים, כי מספר הניתוחים החוזרים בישראל הוא הגבוה בעולם - בשנת 2017 עמד שיעורם על כ-17% (כל מנותח שישי) - כמות גבוהה ביותר לעומת הממוצע העולמי שעמד באותה שנה על 7% בלבד.
דו"ח מבקר המדינה מצא ליקויים רבים בתהליך ההכנה לניתוחים אלה, בהערכה הטרום ניתוחית, בהתאמת סוג הניתוח למטופל, במעקב לאחר ניתוח ובבקרה על אישור ביצוע ניתוח חוזר. מנתוני קופות החולים המפורטים בדו"ח, ההוצאה לניתוחים אלה ב-2017 הסתכמה בכחצי מיליארד ש"ח, אולם אלו נתונים חסרים, שכן הקופות אינן מחשבות את כל העלויות הנלוות לניתוח, למשל: עלות מפגשי ההכנה עם הדיאטנית, המעקבים שמבצעים גורמי המקצוע לאחר הניתוח, האשפוזים בעקבות סיבוכים ועוד.
הציבור לא מודע לכך שניתוח לקיצור קיבה הוא לא ניתוח קוסמטי או אסתטי, כמו הגדלת חזה או הקטנת אף. מדובר בפרוצדורה פולשנית, העלולה להותיר סיבוכים, להסתיים בנכויות קשות ואף במוות. דו"ח מבקר המדינה מדגיש , בין היתר, כי מטופלים אינם עוברים הכנה מלאה וראויה טרם הניתוח; ההחלטה על סוג הניתוח מתקבלת ללא בקרת עמיתים; הליך בחירת סוג הניתוח שיתאים למטופל לוקה בחסר, מעקב אחר המנותחים אינו מספיק ולבסוף - אחד מכל שישה מנותחים חוזר לנקודת ההתחלה ומבצע ניתוח חוזר, שהוא בעל רמת סיכון מוגברת. יש מנותחים שעברו גם שלושה, ארבעה ואף חמישה ניתוחים, דבר המצביע על אפשרות סבירה שמוכנותם להליך לא הייתה מספקת.
חייבים להביא למודעות הציבור את הסיכונים הכרוכים בניתוחים הבריאטריים והם לא מעטים. בישראל מוגשות לא מעט תביעות רשלנות רפואית לאחר ניתוחים, שגרמו לנכות או למוות עקב רשלנות בניתוח עצמו, או במעקב שלאחריו. יש לקוות, כי הפחתת התעריפים המשולמים למוסדות הרפואיים עבור ניתוחים אלה, תהפוך אותם לפחות משתלמים ותגרום לכך שרק אלו שבאמת זקוקים לכך יעלו על שולחן הניתוחים.
הכותבת היא בעלת משרד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית ונזיקין