אני אם לילד בן 10. החלטתי להתחיל לתת לו דמי כיס, אבל אני תוהה אם זה משהו שמתלווה לעזרה בעבודות הבית כי הוא לא עוזר לי יותר מדי. מה דעתך?
"ילדים לא צריכים לעבוד עבור דמי הכיס שלהם. אם אני רוצה לתת לילד דמי כיס, זה בשביל לפתח אצלו חשיבה כלכלית, עצמאות ואחריות. אם נותנים לילד דמי כיס, אנחנו, ההורים, לא נקנה לו יותר את אותם דברים קטנים מהכסף שלנו. בנוסף, לפני שנותנים לילד כסף, צריך לשבת איתו ולהכין רשימה מסודרת ובה נציין למה הוא רוצה את הכסף הזה, מה הוא הולך לקנות בו, וכמובן כמה עולה כל דבר.
"את יכולה לתת לו 20 שקלים לשבוע, למשל, ולהסביר לו שהכסף הזה הוא עבור הדברים הקטנים שהוא רוצה לקנות במכולת בדרך לבית הספר. דברי עם בנך והסבירי לו שדמי הכיס האלה הם האופציה שלו לחסוך כדי לקנות דברים גדולים. אם את נותנת לו 20 שקלים ביום ראשון, ואז ביום חמישי הוא יבוא אלייך ויבקש שתקני לו דברים - אל תקני לו. כנראה שהוא בזבז את כל הכסף בתוך כמה ימים. הגבול הוא גם שלך.
"ילד צריך לעשות עבודות בית קלות כמו לסדר את המיטה או לפנות את המדיח, אז למה הוא צריך לקבל על זה כסף? אם הילד לא עוזר בעבודות הבית, כנראה גידלנו אותו כמי שלא יודע לעזור לזולת ולהתחשב בצרכים של אחרים. כנראה שבכל פעם שהילד קרא לנו - באנו, גם אם לא רצינו. לא לימדנו אותו שגם לנו יש רצונות וזכויות, ואם הילד לא עוזר, אנחנו צריכים לפעול על מנת שהוא יבין שכדאי לו לעזור".
אני סבתא לפעוט בן שנתיים וחצי שעבר התעללות במעון. מאז הפרשה אנחנו בסערת רגשות משפחתית, וכולם המומים מהנעשה. אני חוששת שנפנק אותו יתר על המידה בגלל שאנחנו בהלם. איך עלינו להתייחס אליו?
"סערת הרגשות מאוד מובנת לי, אבל מנגנון השכחה של פעוטות בגיל הזה הוא הרבה יותר מפותח ממה שאנחנו חושבים. מה שאומר שילדים בגילו חווים כל יום מחדש את מה שקורה להם באותו יום. אם הילד יהיה מוצף באהבה, בתשומת לב ובגמישות, זה המתכון הכי נכון לצמיחה נפשית בריאה. אתם צריכים לייצר לילד חיים נורמליים, בלי לשכוח את אלמנט החינוך. אם לצורך העניין הילד רוצה שוקולד ונותנים לו, ואז הוא מבקש שוב, אז צריך לדעת גם להגיד לו לא, אפילו אם הוא יבכה. החובה שלנו היא גם לטווח הרחוק, לא רק לעכשיו.
"אני לא שוכחת שיש לי עוד תפקידים מעבר לאהבה לילד, ולפעמים לאהוב את הילד זה לפעול באופן שגורם לו תסכול ואי־שביעות רצון. צריכים לדעת גם להכיל את התסכול של הילד. ההורים מרגישים תחושת אשמה למרות שהם לא אשמים בכלום, אלו דברים שלא ניתן לדעת אותם. הילד יצליח לצאת מזה, אך הוא יעשה זאת אם ניצור לו סביבת חיים נורמלית. לא מרחמים על ילדים, מכילים ילדים, כי רחמים יושבים על המחשבה שהוא לא יכול להתמודד, והוא כן יכול. לא להיכנע לרגשות האשם, זה החלק הקשה".
אני סבתא לשלושה. לאחרונה אני שמה לב שנכדתי הבכורה בת ה־5 וחצי פוחדת מהחושך בצורה לא נורמטיבית. זה הגיע למצב שהיא מפחדת לצאת בערב מהבית. אנחנו מאוד מודאגים. מה אפשר לעשות כדי לעזור לה להתמודד עם הפחד?
"ילדים מפתחים כל מיני סוגים של פחדים ודאגות שאנחנו, כמבוגרים, לא תמיד יכולים להבין. כשילדים אומרים לנו שהם מפחדים ממשהו, אנחנו צריכים לתת להם לגיטימציה לרגשות שלהם, ומנגד לא לתת לפחד להמשיך לנהל אותם. אם הילדה מפחדת מהחושך, תוכלי למצוא פתרונות יצירתיים. מפנס שתמיד יהיה איתה והיא תוכל להאיר לעצמה את הדרך בשעת הצורך, ועד לחיבוק.
"ילדים צריכים לשמוע שהמבוגרים בחייהם - ההורים, הסבים והסבתות והדודים - נמצאים עבורם, וכך גם הפחד הכי גדול שלהם מצליח להיכנס לסוג של פרופורציה. אתם צריכים להרגיל אותה לצאת החוצה גם בשעות הערב, היא הרי לא תישאר בבית רק בגלל שהיא מפחדת מהחושך. תנהלו איתה שיחה אחת בלבד בנושא, תמנו את כל הפתרונות האפשריים ותשאלו אותה מה יכול לעזור לה".
סייעה בהכנת הכתבה: עדן בן-ארי.