כמה ימים לאחר חופשת פסח החליטה בתי בת ה־14 וחצי שהיא לא מעוניינת לשוב לבית הספר. היא טוענת שהיא יכולה ללמוד דרך המחשב, בדיוק כמו בתקופת הקורונה. כל ערב לפני השינה היא רבה איתנו, ובבוקר אנחנו ממש נלחמים איתה. בימים האחרונים הרמנו ידיים, והיא יושבת בבית. איך נשכנע אותה לשוב ללימודים?
"אין כל ספק, הקורונה השאירה את אותותיה והצליחה לעשות שמות בעולמם של הילדים. אם זה נוגד את תפיסת העולם שלך שהילדה לומדת בבית ומסרבת ללכת לבית הספר, חשוב מאוד שתפנה לילדה בצורה חד־משמעית ותבהיר לה שבמדינה יש חוק לימוד חובה וביקור סדיר. מה שאומר, בפועל, שאם היא תמשיך לא ללכת לבית הספר, אתה תלך לכלא".
"תאמר לה שהיא תשוב למסגרת, גם אם זה אומר שאתם תריבו איתה בוקר וערב. בהמשך, תדגיש בפניה שאתה יודע שהיא יכולה ללמוד לבד. תן לה פתח לדבר איתך על מה שמפריע לה בבית הספר, ותגיד לה שלמרות שאתה יודע שהיא יכולה ללמוד בזום, זה היה בתקופת הקורונה, וזה הסתיים. לכן היא תהיה חייבת לשוב למסגרת לימודים בצורה נורמלית. המסר שאתה מעביר לה צריך להיות חד־משמעי. אתה צריך להיות סמכותי וברור, תדגיש את ה'אני מאמין' שלך ותדבוק בו. הילדה הזו צריכה להבין שאין פה פתח פרוץ ושאתה לא מתכוון להתווכח איתה על הנושא. בו זמנית, אני ממליצה לכם בחום לפנות לקבלת סיוע מקצועי. ייעוץ הורי עם יועצת שמתמחה במתבגרות ובמתבגרים יצליח להועיל לכם מאוד עם הילדה. כדאי שתפנו ותקבלו עצה טובה להתנהלות נכונה מולה".
שתי בנותיי המתבגרות מתגוררות באותו החדר. הן מסתדרות נפלא, אבל לצערי לא מסדרות את החפצים שלהן, והבלגן בבית חוגג. זה מגיע למצב שאני לא מצליחה לראות את הרצפה, והדבר מעיב על היחסים שלי איתן. מה דעתך?
"פעם אמא הייתה אומרת לילד 'חכה חכה, אני אדבר עם אבא', והוא ישר היה מארגן את החפצים שלו. היום אנחנו יודעים שזה לא צריך להיות ככה. יותר מזה, העובדה שהילדים מסדרים או לא מסדרים את החדר שלהם לא צריכה להשפיע על מערכת היחסים שלהם עם ההורים. זכרי שאינך יכולה לגרום להן לסדר את החדר. הרי לא משנה כמה פעמים תבקשי מהן, את תמשיכי לקבל את אותם התירוצים המוכרים, ולכן עלייך לעבור לשיטה חדשה: תסבירי להן את המשמעות של סידור החפצים במקומם".
"תגידי להן שכשהן לא מקפלות את הבגדים בארון, זה גורם לך להרגיש שהן מזלזלות בכסף שלך ובעבודה הקשה שלך ושל אבא שלהן. תודיעי להן שאם הן ימשיכו לזרוק בגדים ודברים אחרים על הרצפה, את פשוט תפסיקי לקנות להן את מה שהן מבקשות. אל תגידי להן את זה בכעס, תסבירי להן יפה שאת מבינה שזה לא חשוב להן, ועל כן את נוקטת את האמצעים המתאימים. זכרי שלא מדובר בעונש, זו דרך להגיע לשינוי אצל הילדות. את לא צריכה להיות במלחמה איתן, את צריכה לתת להן את ההרגלים הנכונים. הרי ילדים לא לומדים מדיבורים, אלא רק מחוויה".
ב בתי בת ה־12 מעוניינת לחגוג את בת המצווה כמו יתר חברותיה לכיתה ולערוך הפקה מושקעת של אירוע רב משתתפים. כיצד אוכל לבשר לה כי אין לי את האפשרות הכלכלית להעניק לה את מה שהיא כל כך רוצה?
"מבחינתי, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם סיטואציה מורכבת מול ילדים היא פשוט להגיד להם את האמת, אבל כמובן שבהתאמה לגיל שלהם וליכולת שלהם להכיל את המצב. לכן כדאי שתגידי לה שאת מבינה שהיא מעוניינת באירוע כמו זה שחלק מהילדים עורכים, אבל אתם כמשפחה לא יכולים לממן אירוע בסדר גודל כזה".
"תדגישי בפניה שאת מרוויחה מספיק כסף כדי לחיות בבית שבו אתם מתגוררים, למלא את המקרר באוכל, ולרכוש רכב ובגדים, אבל אין לכם אפשרות לערוך אירוע שעלותו מסתכמת בהוצאה גדולה כזו. במקביל, אני ממליצה שתבדקי אפשרויות חליפיות עבורה. נניח חופשה משפחתית, שיט במרינה עם כמה חברות, או להזמין את כל החברים מהכיתה לצפות בסרט בקולנוע. גם אם הילדה תכעס, חשוב שתנסו להבין מאיפה התגובה שלה מגיעה. יכול להיות שייקח לה זמן להבין, אבל לא תמיד היא תוכל לקבל מענה לכל הרצונות שלה, וזו המציאות".