אני אמא לתינוקת בת שנה וחצי. בקרוב איאלץ לטוס לארבעה ימים מטעם העבודה שלי, והיא תישאר עם אביה וסבתה. אני מודאגת מאוד ומרגישה כאילו אני נוטשת את הילדה שלי. איך לדעתך עליי לתקשר איתה בימים אלו?
"חרדת נטישה עלולה להתפתח אצל ילדים ברגע ששני ההורים נעלמים למשך זמן ממושך, אבל ככה או ככה אין באמת סיבה לדאגה - הרי לא משנה מה אנחנו כהורים נעשה, אין באפשרותנו להיכנס אל תוך ראשם של ילדינו, ולכן אנחנו מפעילים שיקול דעת מתוך הבנה וניסיון. ילדים עוברים אירועים הרבה יותר טראומטיים מנסיעת אחד ההורים שלהם לחו"ל.

"הסירי דאגה מלבך, אין לך סיבה לחשוש, את לא מעוררת אצלה חרדת נטישה. הילדה שלך תהיה מוקפת באנשים שאוהבים אותה ויעניקו לה אקסטרה תשומת לב בזמן שלא תהיי. את לא זורקת אותה ברחוב, היא לא לבד. ביום הטיסה, רגע לפני שאת יוצאת עם המזוודה לשדה התעופה, תגידי לה שאת נוסעת רחוק ומאוד תתגעגעי אליה, אבל תחזרי בקרוב והיא תהיה בינתיים עם אבא וסבתא. נכון, הילדה לא תבין את המציאות באותו הרגע, אבל אין ספק שגם היא תחוש געגוע ותחכה שתיכנסי חזרה לחדר.

"ייתכן שהילדה תקבל אותך בכעס כשתשובי הביתה, אולי אף תחווה רגרסיה זמנית ותתעורר מספר פעמים במהלך הלילה, אך אין שום סיבה לדאגה. קחי אוויר ונסי לנצל את הנסיעה הזו גם למנוחה. אם את בוחרת ליצור איתה קשר במהלך הימים האלה, תבדקי קודם כל איך היא מגיבה - אם היא מאושרת לשמוע את קולך, תמשיכי להתקשר פעם אחת ביום עד לשובך. אם היא מגיבה בלחץ או בבכי ואת מרגישה שהשיחה איתך עושה לה רע, כדאי שתמתיני עד שתשובי הביתה".

לפני כמה שבועות אשתי ואני החלטנו להתגרש. אנחנו מנהלים את זה בצורה מכובדת ובוגרת מאוד, ואין בינינו מריבות או משחקי כוח מיותרים. יש לנו חמישה ילדים, הגדול בן 9 וחצי והקטנה בת שנה, ואין לנו מושג איך לתווך להם את המצב בצורה טובה ומיטיבה. מה דעתך?
"הרעיון שלכם לעשות משהו בלי ליצור תסכולים אצל הילדים הוא רעיון שצריך לזנוח. המחשבה צריכה להיות 'איך אני עושה את זה הכי נכון כדי שיכאב להם או יעציב אותם כמה שפחות'.

"הרי כשאמא ואבא נפרדים, כשאמא ואבא מתגרשים, המעבר ללראות את אחד ההורים פחות או לגור בשני בתים הוא תמיד מטלטל וקשה. אי אפשר שהילדים יעברו את זה ברינה ובדיצה. לכן העניין הוא תמיד לבדוק איך אפשר להעביר את זה בצורה הכי טובה שאפשר. יש לך פה חמישה ילדים, וכל אחד הוא עולם ומלואו. כל אחד עם טמפרמנט אחר ועם רמה קוגניטיבית שונה. הילדה הכי קטנה שלכם בת השנה לא תזכור שפעם אמא ואבא גרו יחד באותו הבית. הילד הגדול אולי ייקח את זה יותר קשה, והשני פחות.

"אנחנו לא באמת יכולים לצפות את התגובות האלה מראש כי לכל ילד יש את המערך הרגשי שלו. יש ילדים שישאלו את עצמם אם הם אשמים. אנחנו לא יכולים לדעת מה עובר בראשם, ולכן חשוב לבחור את המילים המדויקות. כדאי שתשבו עם ילדיכם ותבנו כמו שצריך את השיחה המשפחתית המשותפת. למרות הפערים בגיל חשוב שתושיבו אותם יחד. תוכל להגיד שבעוד שבוע אתה עובר לבית אחר. שנשארתם חברים טובים, אבל כבר לא רוצים לגור באותו הבית.

"תדגיש בפני הילדים שכמה ימים אחר כך הם יבואו לבקר אותך כי אתה מכין את הבית הזה גם עבורם, שיהיה להם נוח. אחרי שתעבירו להם את המידע, תתבוננו על התגובות שלהם וקחו בחשבון שהתקופה הקרובה תהיה מלאה בשאלות מצדם. הם יעבדו את המידע ויבקשו לדעת כל מיני דברים לפי מבנה האישיות שלהם. חשוב שתבהירו להם שהורים יכולים להיפרד אחד מהשני, אבל מעולם לא מהילדים שלהם. לסיום חשוב לי להמליץ לכם על הדרכת הורים כי לפעמים יש כל מיני רגרסיות כאלה ואחרות כתגובה לשינוי הגדול בחיים שלהם".

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב־103FM
סייעה בהכנת הכתבה: עדן בן-ארי