אנשים המתמודדים עם בשורה הנוגעת למחלה כרונית ולעיתים גם מסכנת חיים בה חלו, זקוקים לא פעם לסיוע והכוונה. הן בפן הרפואי והן בפן הרגשי. בנקודה הזאת בדיוק שבין הגוף והנפש בא לידי ביטוי התפקיד של מאמני בריאות ורפואה הרואים את התפקיד של הרפואה מזווית נוספת.
אם נדמיין ציר זמן מבריאות ועד מוות, אזי שאימון בריאות עוסק באורח חיים בריא ומניעה ואימון רפואי מתעסק בתמיכה ברגע שמתגלה מחלה וישנו אבחון של מחלה, החל משלב טרום האבחון ועד להתמודדות עם התחנות שיעבור החולה בדרך. מדובר בשיחות שאפשר לקיים בפנים מול פנים או בטלפון ובזום ובהן מציבים מטרות ויעדים שאדם רוצה להשיג בתוך הטיפול הרפואי, כמו למשל, להגיע רגוע יותר לביקורת הבאה אצל הרופא ועם פחות חששות.
מאמני בריאות ומאמנים רפואיים מתעסקים בהיבטים שהם המעטפת של הרפואה כפי שאנו מכירים - חוסן רגשי, התמודדות במערכות היחסים של החולה, היענות לטיפול והמנעד הרגשי שחווה אותו כמעט כל מטופל, בטח בתקופה הסמוכה לאבחון. יש את הצוות הרפואי, ויש אותנו, שנותנים תמיכה וגיבוי למעגלים שסובבים את הפן הרפואי. אנחנו לא מחליפים רופאים, או נותנים חוות דעת אבל אנחנו רואים ומבינים שלאנשים החולים במחלות כרוניות יש חיים שלמים סביבם ולכן יש צורך אמיתי בתמיכה מסביב.
בשנים האחרונות, בעקבות כניסה של טיפולים וטכנולוגיות חדשות לשימוש רפואי, חל שינוי מסוים בגישה של המטופלים בבואם לקבל טיפול. עיקר השינוי מתבטא בחשיפה למידע הרפואי. מצד אחד ישנם מטופלים שהגישה הבלתי מוגבלת למידע יוצרת אצלם בלבול רב ומן הצד השני ישנם מטופלים שדווקא מקבלים ביטחון בצבירת המידע.
החשש נובע בעיקר מהשאלות הטבעיות כמו: איך מזהים מה המידע הנכון ומה זה מצריך ממני? איך עושים סדר בתוך המידע? הרפואה היום כבר מבינה שמטופל שמגיע עם מאמר שקרא באינטרנט זקוק לגישה שונה מבעבר. המידע הנגיש יכול לייצר התלהבות גדולה אך גם חשש והתפקיד של הצוות הרפואי הוא למצוא את הדרך לנהל שיחה עניינית עם המטופל. המטופלים כיום רוצים להיות לקחת חלק בניהול המחלה שלהם ורוצים להיות שותפים לדרך וזה שינוי חיובי מאוד, אך צריך ללמוד כיצד לעשות זאת נכון.
צריך לסייע למטופלים להבין איך הם מעוניינים להתנהל מול המידע אליו נחשפו. איזו מערכת יחסים הם מנהלים עם הצוות הרפואי ואיזה סוג של דיאלוג הם יהיו מעוניינים לנהל סביב אופציות טיפוליות. היעדים שאנו מגדירים בשיחות שלנו יכולים להיות ברמה הרגשית כמו: ''אני רוצה להיות מסוגלת להגיע רגועה לבדיקת הביקורת השנתית'' או: ''אני רוצה לחזור ולהרגיש נוח עם הגוף שלי''. היכולת לייצר שיח סביב אסטרטגיות הוא חלק מהדברים שמסייעים להתמודד עם חוסר ודאות ועם שדות שזרים עבור מטופלים.
טיפולים חדשניים או שימוש בטכנולוגיות חדשניות מעוררים, לעיתים, תחושת חוסר ביטחון גדולה. כשאדם מתמודד עם מחלה שגם כך מפריעה לאיכות חייו ומייצרת תחושה של חוסר ביטחון, תחושת הפגיעות והרגישות מתעצמת. כשמציעים טיפולים חדשניים התגובה הראשונה זה : ''אני לא רוצה להיות שפן ניסיונות'' , אך חשוב להזכיר כי כל טיפול שאנו שומעים עליו לראשונה למעשה החל את דרכו לפני עשור, שבמהלכו הוא נבדק, נחקר ונוסה מבחינת בטיחות ויעילות. מן הצד השני ישנם מטופלים שמבינים שזוהי תקווה חדשה, במיוחד מטופלים שקווי הטיפול שקיבלו עד כה לא סייעו להם והטיפולים החדשים מפיחים בהם אופטימיות חדשה.
יש להבין כי אנשים שחיים עם מחלה כרונית ומטופלים בתרופות מפתחים מערכות יחסים עם הטיפול כפי שיש להם מערכות יחסים אחרות ולכן אם לא יהיה אמון או מישהו שיעזור להם לבנות את מערכת היחסים עם הטיפול אנו יכולים להיתקל בהתנגדות לא רציונלית. כשהמטופל יושב מול הצוות הרפואי מתנהלות שתי שיחות במקביל.
הראשונה היא עם איש הצוות הרפואי, המדבר על הבעיה הרפואית ומהן האופציות הטיפוליות וכיצד הן ישפיעו. זוהי שיחה עניינית ומגובה בעובדות אך האדם המטופל מנהל שיחה על נושא אחר במקביל- הצורך בביטחון. המטופל צריך להרגיש שהצוות הרפואי רואה אותו, מבין אותו והופך אותו לבן ברית רפואי שיעזור לו לשמור על עצמו ולהשאיר אותו בחיים. חלק מהאמון נמצא אצל הרופא משום שברגע שיש קשר טוב עם הרופא המטפל הנטייה לבטוח ולהאמין בו תעלה, כי אני סומך עליו וכי בנינו קשר האחד עם השני.
יחד עם זאת, חשוב להבין שמטופלים הם לא אנשי מדע ורפואה, והם שומעים ונתקלים לראשונה בשמות של טכנולוגיות חדשות ובשיחה הראשונית זה עלול להבהיל. צריך לדעת להנגיש את המידע הזה. אנחנו מדברים במובנים של מערכות יחסים כי המטרה פה היא לבנות מצב שתהיה מוטיבציה להיענות לטווח הרחוק.
אצל רוב המטופלים שתי השיחות המקבילות הללו מתערבבות האחת עם השנייה ויוצרות דילמות כמו :''איך נכון בכלל לקבל החלטה במצב שלי?''. מצד אחד ישנו חלק שחושש, תחושה לגיטימית וטבעית כמו כל דבר חדש אך מצד שני יש חלק שמחפש תקווה ואפשרויות. יחד, אנחנו בונים מפת דרכים פנימית לקבלת החלטה וזיהוי של הדברים החשובים לנו והדברים שמדאיגים אותנו ובעיקר- מהן השאלות שעליהן עדיין לא קיבלתי תשובה. ברגע שנוכל לזהות ולמפות את התחושות הללו, הרבה יותר קל לקבל החלטה.
כמובן שאנשים שונים האחד מהשני. ישנם אנשים שבמבנה האישיות שלהם יש חוסר וודאות טבעי כמו שישנם אנשים שבמבנה האישיות שלהם יש נטייה ללכת לעבר הלא נודע. הגישות הטיפוליות החדשות מאפשרות לחולים במחלות כרוניות לקבל תקווה לעתיד טוב יותר וברגע שנבין על מה יושב חוסר הוודאות, ונוכל להסיר את החסמים הללו, נוכל לסייע להם.
הכותבת היא מאמנת בריאות ומאמנת רפואית