עשבי תיבול ותבלינים היו מקובלים גם בתקופות קדומות להעשרת טעם התבשילים, לטיפול במחלות שונות וכחומרים משמרים. קיימות עדויות לשימוש בכוסברה, שומר, כמון, שום תימין, רוזמרין וקינמון בתרבויות העתיקות של מצרים, יוון ורומא. בהודו, הרפואה המסורתית הנקראת איורוודה, מתמקדת במניעת מחלות וקידום בריאות, כאשר לתזונה ולעשבי התיבול יש מקום נכבד.

התכונה החזקה והנחקרת ביותר של עשבי התיבול והתבלינים היא פעילות נוגדת חמצון המגינה על התאים וכלי הדם. נבחנו גם תכונות אנטי־סרטניות והשפעה על מחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות קוגניטיביות. קיימות הוכחות מדעיות באשר ליעילותם ותפקידם של חלק מהתבלינים. אצל אחרים אנו מסתפקים במסורת העוברת זה דורות.

צמחי תבלין והשמנה / השמנה היא מגיפה עולמית, והיא קשורה לסיכון מוגבר למחלות רבות, בהן מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות נשימתיות, ניווניות וסוגים שונים של סרטן. לא מעט אנחנו נשאלות אם עשבי תיבול ותבלינים יכולים לסייע גם בירידה במשקל. שיעורי ההשמנה העולים ברחבי העולם מצד אחד, והפופולריות הגדלה של טבעונות ופתרונות טבעיים מצד שני חידדו את השאלה הזו בעת האחרונה.

מאמר, שהתפרסם בכתב העת "The Functional Foods in Health and Disease" (FFHD), התבסס על סקירה מדעית של החוקרות ד"ר ורד קאופמן שריקי, ד"ר שירי שרף דגן, ד"ר חגית סאלם, ד"ר אביגיל נברו ופרופ' מונה בועז, מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל. החוקרות בדקו מאמרים מדעיים שונים על צמחי מרפא שהשימוש בהם נפוץ: קינמון, צ'ילי וכורכומין, ובחנו בין היתר את השפעתם על ירידה במשקל. הירידה במשקל נבחנה במספר ערוצים, בהם גם השפעתם על בני אדם ובעלי חיים. השילוב של רפואה קונבנציונלית יחד עם הידע והרפואה המסורתית הוא מעניין, והנה המסקנות העולות מבדיקת צמחי המרפא.

קינמון / קינמון, הכולל כ־250 מינים, הוא אחד התבלינים המככבים כתוספת בעוגות, בדייסות ובתיבול קינוחים. הוא משמש גם כתבלין בתבשילי קדירה של עוף ובשר ובמשקאות תה, סיידר, שוקו, ולפעמים טעמו מאפשר להפחית את כמות הסוכר או הממתיקים האחרים במשקה. בנוסף לשימושו כתבלין, קינמון משמש ברפואה המסורתית לטיפול בבעיות מערכת העיכול כגון שלשולים, דלקת פרקים שיגרונית, זיהום חיידקי וסוכרת סוג 2.

צמח הקינמון מכיל מספר רכיבים פעילים בעלי פעילות ביולוגית: אנטי־מיקרוביאלית, אנטי־דלקתית ומעכבת חלוקת תא. קינמון נבדק אף כטיפול אפשרי בהשמנה. ניסויים הראו שלקינמון יש יכולת לשפר את איזון רמות הגלוקוז בדם (הומיאוסטאזיס) ואת הרגישות לאינסולין בקרב בריאים ובקרב חולי סוכרת. בנוסף, בחלק מהמחקרים נצפתה ירידה בהיקפי הגוף וירידה במשקל.

ידוע היום כי גם לצריכה עודפת של התבלין יכולות להיות השלכות. הרכיב הפעיל, צינאמלדהיד, רעיל לגוף בכמויות גבוהות, ורכיב נוסף בשם קומרין המצוי בקינמון, אף הוא מסוכן לבריאותנו בכמויות גבוהות. מומלץ לא לצרוך יותר מ-0.1 מ"ג קומרין ביום, מינון שנמצא בממוצע בכפית אחת של קינמון. יש הבדלים בתכולה לפי הזן.

צ'ילי / קפסאיצין הינו המרכיב הפעיל בפלפל צ'ילי, המוכר בשל תחושת הגירוי והבעירה שהוא גורם במגע ברקמות. הוא ידוע גם בזכות היותו נוגד דלקת, נוגד חמצון ואנטי־מיקרוביאלי. מספר מחקרים הציעו שקפסאיצין עשוי להיות גורם המצמצם את הסיכון להשמנה ולסוכרת.

בניסויים אפידמיולוגיים נצפו שיעורי השמנה נמוכים יותר בקרב אוכלוסיות הצורכות צ'ילי כחלק מהתפריט היומיומי. והשאלה המתבקשת היא: מדוע? האם אנשים שאוכלים חריף, אוכלים פחות? האם הם שבעים קודם? האם הם מבזבזים יותר אנרגיה ואם כן, איך? האם הם אוגרים פחות שומן?

ואכן נמצא שקפסאיצין משפיע על מגוון מסלולים המשפיעים על מאזן הקלוריות בגוף: קפסאיצין מעלה את הפרשת הורמוןGLP-1 , הורמון הניתן כטיפול תרופתי לחולי סוכרת ולאחרונה אף כטיפול לעודף המשקל. הורמון זה מופרש מהמעי כתגובה למזון, משרה שובע, מגביר את הפרשת האינסולין המקושר לירידה במשקל.

במקביל קפסאיצין מוריד את רמות הגרלין, “הורמון הרעב" ומפחית תיאבון. בנוסף, קפסאיצין גורם לירידה בצריכה הקלורית ולעלייה בהוצאת האנרגיה, באמצעות הפעלת מערכת העצבים הסימפתטית, זו הפועלת לתגובות מיידיות באדם במצבי לחץ, חירום ומתח. ככל שחוקרים יותר את הקפסאיצין מגלים מנגנונים נוספים שבהם הוא פועל ומסייע לירידה במשקל בין היתר על ידי כך שהוא תורם לחמצון חומצות שומן, בקרב מטופלים בעודף משקל, שהיו בתהליך ירידה במשקל.

והמנגנון המרתק ביותר הוא הפיכת רקמת שומן רגילה (לבנה) לרקמת שומן חומה. בניגוד לרקמת שומן רגילה, לרקמת שומן חומה פעילות אנרגטית מוגברת, הצורכת יותר אנרגיה ויותר קלוריות ויוצרת חום. כורכומין / הכורכום הוא צמח רב־שנתי ממשפחת הזנגביליים, והפקעת שלו דומה לשורש הזנגביל (ג'ינג'ר) המוכר. הוא מככב במטבח ההודי במיוחד בקארי (בתערובת המסאלה) ובמטבחים נוספים כמו במטבח התימני בחוואיג'. הכורכום מעניק לחרדל את צבעו הצהוב־כתום. הוא מכיל 5% כורכומין, שהוא חומר פעיל שהעסיק חוקרים רבים בעולם.

בבעלי חיים נמצא שתרכובות שנמצאות בכורכומין הן בעלות השפעה מיטיבה על השמנה, הכוללת משקל גוף נמוך, מסת שומן נמוכה ורמת טריגליצרידים נמוכה. ההשפעה נגרמת על ידי עלייה ברמת ההוצאה האנרגטית. עם זאת, לגבי ירידה במשקל בבני אדם, לא נמצאה השפעה של כורכומין על משקל הגוף.

בלי קשר להשפעה על משקל הגוף, הכורכומין הוא נוגד חמצון ואנטי־דלקתי, ונמצא שצריכה של 600־1000 מיליגרם כורכומין ביום למשך ארבעה עד שמונה שבועות, גרמה לירידה ברמת הציטוקינים הפרו־דלקתיים, אלה הציטוקינים מ"סערת הציטוקינים" שעלולה להתחולל כתוצאה מהדבקה בווירוס קורונה. נזכיר שב"סערת ציטוקינים" יש פעילות יתר בלתי נשלטת של מערכת החיסון, תגובה שההשלכות שלה יכולות להיות קטלניות.

השורה התחתונה / מגוון התרכובות הפעילות הקיימות בצמחים עשויות לשמש כלי נוסף במאגר הכלים המשמשים לניהול משקל תקין. לגבי חלק מהמרכיבים, המסלולים שבהם הם משפיעים ידועים ובחלק המנגנון עדיין נחקר. החוקרות מאוניברסיטת אריאל מסכמות, ואנחנו מצטרפות להמלצה, שכיוון שלא נצפו נזקים או תופעות לוואי, מומלץ להעשיר את הארוחות שלנו ביותר טעמים.

יחד עם זאת, לא היינו מציעות לכם לבנות את תוכנית הירידה במשקל על סמך תבלין זה או אחר, אלא כמו שאנחנו תמיד ממליצות - לאמץ בשגרה אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שינה טובה, בילוי עם משפחה וחברים ופיתוח תרבות פנאי. 