כשבני בן ה־4 היה קטן, הוא חווה חוויה לא נעימה עם כלב ברחוב. מאז הוא מסרב להתקרב לכלבים. לאחרונה אמא שלי הביאה הביתה כלב גדול, אבל הילד ממש מבוהל ונרתע ממנו, ולא פעם אומר שהוא לא רוצה לבוא אליה בגלל הכלב. איך אוכל לעזור לו להפסיק לפחד?
"כשילד נמצא בפחד שום היגיון לא עובד. לכן הדבר הראשון שאת צריכה לעשות הוא לייצר תנאים שיגרמו לילד להיות יותר רגוע. תני לו את התחושה שאת מתחשבת בו ולא לוחצת עליו. תגידי לו שאת מבינה שהוא עדיין לא התרגל לכלב, ולכן כשאתם באים לבקר את סבתא, היא תוציא את הכלב לחצר, וכשהוא ירצה לצאת לשחק בחצר, היא תכניס את הכלב הביתה.
"אחרי 8־10 פעמים כאלה תוכלי להגיד לו: 'הכלב מאוד רוצה להכיר אותך, הוא מכיר את כל הנכדים ואותך לא. אולי תרצה להתקרב אליו?', ותראי מה הילד יגיד לך בתגובה. תגידי לו שאת מבקשת רק לבדוק, ושאת יודעת שיכול להיות שזה לא יצליח, אבל אם זה כן יצליח, זה יהיה כיף גדול. גם אם הילד יסכים לדבר עם הכלב מאחורי זכוכית, זה גם משהו. ככה תייצרי לו את הביטחון הזה להתקרב לכלב בצורה הדרגתית ונכונה עבורו".
בתי הבכורה בת ה־6 הוגדרה כמחוננת. בחודש האחרון היא החלה לחוות קשיי הירדמות, ומתעקשת שאנחנו נישן איתה בחדר. אם דברים לא מתנהלים כמו שהיא רוצה, היא קמה מהמיטה ומסתובבת בבית. מעבר לזה, הופיעו לה טיקים מוזרים בצוואר. ביצענו את כל הבדיקות, אבל הכל היה תקין. מה דעתך?
"הבעיה היא לא בילדה - הבעיה היא בכם. הילדה שולטת בכם, היא מחליטה מי ייתן לה תשומת לב, מי יקלח אותה, מי יישן איתה או יקריא לה סיפור לפני השינה. היא שולטת בזמן שלכם, ואפשר להגיד שאתם ממש עובדים אצל הילדה הזו. לכן בראש ובראשונה אני ממליצה לכם לפנות להדרכת הורים מסודרת. משהו עובר על הילדה הזו, ועליכם לראות איך אתם יכולים לתת לה יד בתקופה כל כך מורכבת רגשית.
"אם אנחנו רוצים להקנות לה הרגלי שינה טובים גם בתקופה מתוחה זו, כדאי שנזכור שיש סדר - היא יכולה לבחור מי יעשה איתה טקס שינה, אבל בזמן הזה אתם יכולים לבחור שאתם מקריאים לה סיפור אחד או שניים, ובמקום לצאת מהחדר, אתם נשארים איתה עד שהיא נרדמת בחדרה. אני לא נגד לשבת עם הילדים בחדר, מדובר בצעד שנוסך בהם רוגע וביטחון.
"בו זמנית עלינו לזכור שגם לזה יש חוקים. על ההורה להגיע לחדר בלי טלפון סלולרי כי האור הכחול של המסך משפיע על אופן ויכולת ההירדמות של הילד בחדר. מעבר לזה, אם הילד מדבר, אנחנו לא עונים לו או מדברים איתו. רק יושבים לידו בכיסא עד שהוא נרדם. נכון שזה לוקח זמן, אבל זה עדיף - אתם הולכים אחורנית כדי להרוויח את הילדה הזו מחדש".
בתי בת ה־3 לא מקשיבה לי. היא לא מוכנה להיכנס למקלחת, לא רוצה לצאת מהגן, ולפעמים אפילו לא מתעוררת בבוקר. פעמים רבות היא מוכנה לעשות דברים בתנאי שאתן לה צעצוע או ארים אותה. מה לעשות?
"כדי לקבל את שיתוף הפעולה של הילדים הם צריכים לראות מולם הורה נחוש, שעומד על שלו. אם את זקוקה להקשבה שלה כשאת מבקשת ממנה שתקום להתקלח, אבל היא מסרבת לסגור את הטלוויזיה - קומי את, כבי את המסך וקחי אותה למקלחת.
"בסוף היא תבין שהיא לא יכולה להציב לך תנאים. עושה רושם שאת עובדת אצל הילדה הזו, אבל לא מקבלת על זה משכורת. זכרי שעלייך לייצר לה מוטיבציה חדשה מתוך למידה שאין כל סיבה להשתמש בשוחד או באיומים. אני ממליצה בחום על הדרכה הורית, לפני שהסיפור הזה יהפוך לכדור שלג שיקבור אותך מתחתיו".
סייעה בהכנת הכתבה: עדן בן ארי 103FM