בשבוע הבא נצא להצביע. לפי הסקרים, יש בינינו מי שעדיין לא החליטו במי לבחור. הבחירות לכנסת מתקיימות לעתים קרובות מדי, אבל בחירות רבות מלוות אותנו כל יום במגוון נושאים וברמות עוצמה או חשיבות משתנות.
לפני שתמשיכו בקריאה, נסו לנחש, או לפחות לתת הערכה גסה, כמה החלטות אתם חושבים שאתם מקבלים על אוכל מדי יום. נסו לדמיין את השעה הראשונה ביום, סמוך ליקיצה. האם אתם חושבים לאכול? ואם כן - מה? להכין קפה בבית או לקנות לדרך? ובהמשך היום, מה להוציא מהמקרר לארוחת הערב? האם לקחת תוספת? מה לקנות בסופרמרקט? איזו מנה להזמין מהתפריט במסעדה? האם לקנח במשהו מתוק ואם כבר משהו מתוק, האם לעצור לאחר עוגייה אחת או שתיים?
החוקר אדם ברומברג מבית הספר לכלכלה וניהול יישומי וממעבדת המזון והמותגים שבאוניברסיטת קורנל, מצביע על כ־200 החלטות הקשורות לאוכל מדי יום, כשרובן החלטות שמתקבלות באופן לא מודע.
עמיתיו של ברומברג - בריאן וונסינק ופרופ' ג'פרי סובאל - אף הם מאוניברסיטת קורנל, ביקשו מ־139 עובדים וסטודנטים באוניברסיטה להעריך כמה החלטות הם מקבלים לגבי אוכל בכל יום. התגובה הממוצעת הייתה 15. עם זאת, כשהמתנדבים ענו אז על שאלות ספציפיות לגבי מתי, מה, כמה ואיפה הם אכלו ומי קיבל החלטות לגבי ארוחות, חטיפים ומשקאות, גילו החוקרים שעובדי הצוות והסטודנטים קיבלו, למעשה, 221 החלטות בממוצע הקשורות לאוכל מדי יום.
"יש הרבה דברים קטנים שמשפיעים על יותר מ־200 ההחלטות האלה, כי אנחנו לא מודעים להם מלכתחילה. למשל, הסחות דעת, אנשים סביבנו ואפילו גודל הצלחת שלנו", מסביר וונסינק.
ברומברג מוסיף שהסיבה לחלק מההחלטות היא תוצאה של השפעת הסביבה על התנהגות האכילה של כל אחד מאיתנו. למשל, ריח של דברי מאפה בסופרמרקט, תוכנית בישול בטלוויזיה או עייפות שגוררת בעיקר אכילה של מזונות עתירים בפחמימות ובשומנים.
ישנם גם גורמים נוספים כמו נסיבות חברתיות, זמינות האוכל או השעה ביום. מחקרים פסיכולוגיים מעידים על כך שגם לגודל המנה או לגודל האריזה של מוצר המזון, לצורת הצלחת או לתאורה - יש השפעה על בחירת המזון. ככל שהמגוון גדול יותר, הסיכוי לאכול יותר עולה.
אין ספק שלחברות המזון ולרשתות המזון יש חלק בהשפעה על הגורמים הסביבתיים שמעודדים אכילה. זה מתחיל עוד במהלך הביקור בסופרמרקט: מותגים, אריזות צבעוניות, מבצעים מפתים - גם אם לא תמיד משתלמים - ארגון המדפים, פרסומות וקופונים. במקביל, רכישות ספונטניות ואימפולסיביות של הצרכנים, במיוחד אם נכנסים לסופרמרקט רעבים.
יש לזכור כי לחשוב על אוכל, זה נורמלי. מה שחשוב הוא להבין שכשיש הגבלות על האוכל היקף המחשבות על האוכל עולה, מסיבות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות ("אני בדיאטה", "הגזמתי ממש במהלך החגים", "בגלל כאבי גב הפחַתי בפעילות גופנית וגם בכמויות האוכל"). לפעמים, כשהמחשבות על אוכל, אכילה וגם משקל גוברות, יש פגיעה באיכות החיים ויש צורך לפנות לטיפול.
איך בוחרים נכון בסופר?
תוך כדי הקנייה בסופרמרקט אנחנו שולפים מוצר מסוים ולא אחר מהמדף לאחר שבחנו את מכלול השיקולים: איכות, מחיר, תאריך תפוגה, טעם, המלצות שקיבלנו וגם הרכב תזונתי. כדי לבחור נכון, וכדי שגם השיקול התזונתי יובא בחשבון, יש צורך להתעכב קצת (לפחות בקניות הראשונות), לקרוא את המסרים שבחזית האריזה וגם להפוך את האריזה ולבחון את רשימת הרכיבים והטבלה התזונתית. הנה מספר המלצות בסיסיות:
ההצהרות בחזית האריזה: לרוב, המסרים על גבי האריזה נכונים ואינם מטעים, בהתאם לדרישות הרגולציה בישראל. עם זאת קיים שוני בין חברה אחת לאחרת בעיצוב האריזה כמו גם בהחלטה על ההצהרות שעל גביה. אם על אריזה של מותג מסוים מצוין "ללא צבעי מאכל", לדוגמה - לא בטוח שבאריזה של מוצר מקביל ללא הצהרה זו יש צבעי מאכל.
דוגמה נוספת היא הכיתוב "ללא תוספת סוכר". זו מבטיחה שאין סוכר ברשימת הרכיבים, אך ייתכן בהחלט שהמוצר מכיל דבש, שמבחינה תזונתית הוא נחשב כסוכר או רכז פרי שמכיל בעיקר סוכר. הצהרות כאלה ואחרות יופיעו פעמים רבות בחזית האריזה. לגב האריזה יש "רייטינג" נמוך יותר. עם זאת, מספר הצרכנים שקוראים גם את הצד האחורי עולה.
משרד הבריאות מחייב את חברות המזון לציין במדבקות אדומות רמות גבוהות של סוכר, נתרן ושומן רווי, מה שמקל את הבחירה. רשימת הרכיבים: הרכיבים מופיעים בסדר יורד על פי כמותם. הרכיב הראשון הוא הרכיב שממנו יש הכי הרבה במוצר, ואילו מהרכיב האחרון יש הכי פחות. אם במוצר מסוים השמן יהיה בין הרכיבים הראשונים ברשימה, הדבר מעיד על תכולת שומן מוסף גבוהה (לעתים השמן הוא חלק ממרכיבי המוצר עצמו, כמו בשומשום או באגוזים), וכך גם לגבי הסוכר - במוצרי מתיקה רבים הוא הרכיב הראשון, כמו עוגיות, שוקולד וכמובן משקאות מתוקים.
פשטות: מוצר שבו רשימת הרכיבים קצרה ומובנת, כלומר הרכיבים מוכרים (ללא מספרים ואותיות) הוא מוצר מומלץ יותר. לכלל זה יש יוצאים מן הכלל, אך לרוב הוא נכון.
טבלה תזונתית: הטבלה מסייעת להשוות בין שני מוצרים דומים באותה קטגוריה, כמו בחירת לחם זה או אחר. בהשוואה יש לבחון את הערכים התזונתיים ולהעדיף את המוצר שבו פחות נתרן, סוכר, שומן רווי, ואם יש צורך בשמירה על המשקל - גם פחות קלוריות. רכיבים שנעדיף שיהיה מהם יותר: סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים.
על טעם ועל ריח
תזונה נכונה מתייחסת למה שאוכלים בדרך כלל, בשגרה. בחגיגות, בטיולים ובנסיבות מיוחדות אחרות אין מניעה לבחור באוכל שאינו מומלץ. עם זאת, גם בשגרה לא כדאי להתפשר על הטעם, כי מה שלא טעים, בסופו של דבר לא ייאכל. אם בהשוואה בין שני מוצרים טעם האחד משמעותית יותר טוב מהשני, העדיפו אותו. לעתים עדיף לוותר על קנייה של מוצר מאשר להסתפק בחלופה הפחות טעימה, גם אם תזונתית היא טובה יותר. לאורך זמן הבחירה לא תוכיח את עצמה, הטעם לא יספק, וההתפשרות תהווה מכשול.