הצצה לספר "עיצוב משפחתי": יצירת חלל מזמין נעים ועוטף

״מאז שאני זוכרת את עצמי, אני חולמת, חושבת ונושמת עיצוב. התשוקה לשלב בין חומרים, לשחק עם צבעים ולסדר חללים מחדש פעמה בי מגיל צעיר מאוד. כשהייתי בת שש עיצבתי את החדר שלי לבד, בחרתי לעצמי את הטפטים, הריהוט והנגרות, משם המשכתי לעצב לאורך השנים חדרים ובתים של בני משפחה, שכנים וחברים. יש לי ראייה מרחבית מיוחדת. ברגע שאני רואה חדר או בית, אני רואה לנגד עיניי את התמונה שלהם בתום תהליך העיצוב.

ההורים עודדו, נתנו לי יד חופשית ונענו לבקשות שלי, שלא תמיד היו פשוטות. אבל, כמו כל ילדה טובה, כשהגיעה העת לבחור בלימודים אקדמיים נטשתי את החלומות ובחרתי בלימודי מִנהל עסקים. בדרך לתואר השני חזרתי לאהבה הגדולה שלי: העבודה עם חומר, עם צבע ועם אנשים. העיצוב הוא חלק ממני, זה ה'דרייב׳ שלי, זה חלק ממני – זו אני.

נמשכתי מאוד גם לעיצוב אופנה ועיצוב טקסטיל. התחלתי ללמוד, להעמיק, והתקדמתי בעיצוב בתים. במשך הזמן פיתחתי אינטואיציה משלי: תוך כדי שיחה והיכרות ראשונה עם הלקוחות אני כבר יודעת לאלו צבעים וחומרים הם יתחברו, מה הם יאהבו ואיזה סגנון יענה על הציפיות שלהם. זה מה שמאפיין אותי כמעצבת, לכן כל פרויקט שלי הוא מיוחד ושונה מן האחרים.

ממש כפי שלכל אדם יש טעמים וריחות שהוא מעדיף, לצד כאלה שהוא מתרחק מהם – לכל אחד יש גם תחושות ואסוציאציות, טובות ופחות טובות, בנוגע לפריטי עיצוב וסגנון עיצוב. יש מי שמתפעל ממנורת וינטג׳ נוסטלגית ויש מי שהיא מזכירה לו בתים בריח נפטלין. חשוב לתת לאנשים להביע את דעתם ולתת להם מקום לבטא את רצונותיהם. אבל עליי, כמעצבת, מוטל למצוא את נקודת האיזון. הלקוחות צריכים לדעת שיש כאן בעל מקצוע, עתיר ניסיון וידע, ושהמילה האחרונה היא שלו. הם אכן שותפים מלאים לתהליך העיצוב, אבל יש מי שמוביל. הלוקחות זקוקים לביטחון הזה, ליד המכוונת שאפשר לסמוך עליה, ובסוף תמיד אומרים תודה״

דנה שבדרון, בת 47, נשואה ואם לשלושה ילדים, מתגוררת במרכז  הארץ, זוקפת לזכותה מעגל לקוחות רחב מאוד, שחלקם חוזרים אליה שוב ושוב, ועדיין חולמת להיות גם מעצבת טקסטיל ואופנה. זהו ספרה הראשון, בו היא מציגה מבחר מתוך רשימה ארוכה של דירות ובתים שעיצבה במהלך השנים.

מתוך הפרק הראשון - ״מטבחים״

בעיניי המטבח הוא הלב הפועם של הבית, מרכז החיים, לכן כשאני מעצבת מטבח, אני מציירת בסיוע בעלי את הדינמיקה המשפחתית. למשפחה ברוכת ילדים ונכדים, המרבה להתכנס לארוחות משותפות, אמליץ להעמיד דרך קבע שולחן אוכל מרכז פתוח לרווחה, שיכיל באהבה ובנוחיות את כל הבאים. אם זה אפשרי, כדאי למקם את המטבח ואת פינת האוכל בחלל אחד או לפחות צמודים זה לזה. חשוב מאוד שהמבשל והמארח יהיה בקשר עין עם היושבים סביב השולחן.

במטבח שלי עושים הכל יחד. יושבים, קוצצים, מבשלים, אופים וטועמים, מתענגים, מרימים כוסית ומנהלים שיחות קצרות וארוכות. לכן חשוב מאוד שלכל בני הבית יהיה תשפע מקום ליד פינות הישיבה ומשטחי העבודה. בבית שבו מרבים לבשל ולארח אמליץ תמיד על שני משטחי עבודה – אחד על השיש ואחד על האי. ואפילו, על שני כיורים לצד מקומות אחסון רבים שיכילו את כל הטוב הזה.

אני מרבה  לערבב חומרים, צבעים וסגנונות. כפרי מול אורבני, מודרני מול בוהו שיק, תעשייתי מול קלאסי. ארונות מעץ אלון טבעי מול שידה צבעוה בפיגמנט ירוק או כחול. משטח נירוסטה ולצידו משטח שיש. בטון וברזל שחור לצד ידיות פליז מוזהבות וזכוכית מעודנת. העירוב המוקפד הזה יוצר רצף רעיוני, עניין וחום. במינונים נכונים יתקבל מטבח עדכני ומעורר השראה.

דנה שבדרון היא מעצבת פנים המתמחה בעיצוב בתים ודירות ללקוחות פרטיים. "עיצוב משפחתי" הוא ספר הביכורים שלה. 180 עמודים בהוצאת ׳קוראים׳. להשיג בסטימצקי וברשתות הספרים המובחרות. מחיר: 169 ש״ח.