האביב מוכר לנו כתקופת התעוררות ופריחה, תקופה שבה עוברים מהחורף האפרורי לימים שטופי שמש. השינויים הללו טבועים עמוק גם במנגנונים הביולוגיים שבבעלי החיים ובצמחים.
המעבר מתרדמה מוחלטת להתעוררות מתרחש בקפדנות גנטית במיני צמחים המגיעים אלינו מאזורים שבהם החורף קר ומושלג. מינים רבים כמו אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית ואלון התולע, האופייניים לחורש הים תיכוני, מנשירים את כל עליהם בסתיו ומתכוננים לחורף המושלג.
"עם בוא האביב הצמחים מניצים ומוציאים עלים חדשים, רעננים ורכים, למשל צמחי ירוק־עד כמו האלון המצוי ואלת המסטיק", מסביר דותן רותם, אקולוג השטחים הפתוחים ברשות הטבע והגנים. "את העצים המיוחדים האלה אפשר לפגוש בטיולים ברחבי הכרמל, באזור הגליל ובהרי יהודה, שם גדלים זה לצד זה האלון המצוי, האלה הארצישראלית ואלת המסטיק".
"בגליל העליון ובצפון הגולן אפשר לראות באופן יותר בולט גם את אלון התולע והאלה האטלנטית. אלות אטלנטיות מלבלבות ומוריקות אפשר לראות גם בטיולים בהר הנגב באזור בורות לוץ ובנחלים אחרים, שם הן נחשבות לשרידים לתקופות שבהן האקלים היה יותר קריר ולח באזורנו".
האביב הוא גם תקופה של שיא פריחה לחובבי הטבע שבינינו, בשלל צבעים, גוונים וצורות. אפשר לחלק את הגיוון במינים של צומח וחי לפי מורכבות המערכת האקולוגית שבה אנחנו מבקרים. למשל באזור שבו מצוי חורש צפוף וחופת היער צפופה יש מעט מאוד אור שחודר לקרקעית היער, ולכן מטע הפרחים והעצים יהיו גבוהים במיוחד, ועליהם יעלו מטפסים שונים המנסים להגיע לחופת החורש כדי לפרוח ולבצע הטמעה (פוטוסינתזה).
מיני העצים בחורש שמבליטים את נוכחותם בעונת הפריחה הם מורן החורש הפורח בלבן, כליל החורש הפורח בוורוד והער האציל הפורח בצבע קרם. את כולם ניתן לראות בטיול בנחל כלח בכרמל ובנחלים אחרים בכרמל הגבוה. באזורים אחרים בהרי יהוד ובגליל התחתון אפשר לראות בעונה זו את העוזרר הקוצני, האגס הסורי והלבנה הרפואי. כולם פורחים בלבן ומתעוררים מתרדמת החורף שלהם.
כדי לראות מגוון גדול יותר של פרחים נטייל באזורים שבהם החורש פחות צפוף. שם המרווח בין העצים מאפשר את כניסת קרני האור לקרקע ומתפתח ערב־רב של מינים חד־שנתיים במגוון צורות, צבעים וריחות.
השיא מתקבל במערכות אקולוגיות של יער פארק ובתה. ביער הפארק המרווח בין העצים גדול ואילו בבתה כמעט אין עצים כלל. בגלבוע, ברמת סירין, באזור נחל תבור ובגולן ניתן לטייל בבתות עשירות במיני צומח וחי וליהנות מנוף מלוא העין. ביער יהודייה בגולן וכן במסלולים בגליל התחתון אפשר לסייר ביערות פארק של אלוני תבור וליהנות משפע פריחה אביבית.
איך פרפר נולד?
גם בעלי החיים לוקחים חלק בשינויי העונה, ומגיבים בהתאם למתרחש. בעוד שבישראל אין מינים הנכנסים לתרדמת חורף כפי שאנחנו מכירים מאזורים צפוניים ומושלגים, חלק מהמינים עדין משמרים תכונות אלה. למשל, לגירית המצויה יש תכונה של השהיית הריון. הנקבה מתעברת בסוף הקיץ, ואילו ההריון מושהה עד לאמצע החורף, כך שההריון הקצר יחסית יסתיים היישר באביב, הזמן שבו כמות המזון גדולה יותר.
"הבולטות ביותר סביבנו הן הציפורים המקננות בעונת האביב. הזכרים עוטים ניצוי חדש ופוצחים בשירה ובמחוות חיזור שונות. פעולות אלה חיוניות ליצירת תגובה הורמונלית בנקבות, ומאפשרות הבשלה של איברי הרבייה לקראת הטלת הביצים והטיפול בגוזלים או באפרוחים", מתאר רותם. "פרוקי רגליים רבים מגיחים גם הם באביב, בעת שהפריחה בשיאה והטמפרטורות עולות. מיני פרפרים רבים עוברים את תקופות הקיץ והסתיו היבשות ותקופת החורף הקרה בתרדמה ארוכה הנקראת דיאפאוזה.
"למעשה, לפרפר יש גלגול מלא - ביצה, זחל, גולם ולבסוף בוגר שהוא הפרפר. שלבי הביצה והגולם הם שלבים שבהם יכולה להתרחש תרדמה ארוכה, במינים מדבריים גם יותר משנה עד שמגיע הגשם. במצב זה הגולם או הביצה מבצעים חילוף חומרים מזערי ובכך צולחים תקופות יובש וקור ממושכות. עם בוא האביב בוקעים זחלי הפרפר וזוללים בכל פה, עוברים כמה שלבים מזחל צעיר לזחל בוגר, ולבסוף טווים סביב גופם את הגולם המפורסם שממנו יבקע פרפר בוגר ומרשים ביופיו".
מיני דבורי בר רבים מתעוררים באביב. במקרים רבים הזכרים בוקעים לפני הנקבות. את המצב הזה מנצלים מיני סחלבים, המדמים דבורי בר נקבות. אלה הם פרחי הדבורנית המעניקים לזכרים ריגוש מיני, ובתמורה הללו מאביקים את הפרח. חלק מדבורי הבר מקננות בקרקע, ובאביב, כשאנחנו צועדים בדרכי אדמה ורואים תלוליות תחוחות וקטנות, אלה כנראה המקומות שמהם הגיחו דבורים.
הזכר והנקבה נפגשים והדבורה הנקבה מתחילה בהקמת הדור הבא. היא אוספת אבקת פרחים ומטילה ביצים בודדות בתוך קנים באדמה או בעץ חלול, ולפעמים גם גוזרת עלים וגוללת בתוכם ביצה. בישראל יש מגוון גדול מאוד של דבורי בר, החשובות מאוד להאבקת צמחי הבר השונים.
אני אשב כאן בחושך (ובשקט)
בעונת האביב מתעורר גם הלילה ורוחש במינים רבים של פרוקי רגליים ליליים. התקשורת ביניהם מתבססת על קולות ואיתותי אור. כולנו מכירים את הגחליליות מסרטי דיסני, אך האם ראיתם אותן לאחרונה? הגחלילית היא חיפושית שבימי החורף הזחלים שלה טורפים חלזונות, מתגלמים (כן, כמו הפרפר) והופכים לחיפושיות בוגרות ומעופפות. התקשורת בין הנקבה והזכרים היא ביצירת אור בקצה הבטן.
לכל מין תדר איתות משלו וכך הם מאתרים אחד את השני בחשיכה. לכן יש חשיבות גדולה לשמור מקומות שבהם החשיכה מוחלטת. במקומות רבים אנחנו עדים לתופעת זיהום אור מלאכותי של האדם, הפוגעת בתקשורת בין הגחליליות המתעוררות ולכן מספרן בטבע קטן. אתם מוזמנים לפגוש אותן ביערות ובגנים הלאומיים החשוכים.
תקשורת נוספת בלילה היא תקשורת קולית. גם במקרה זה הסביבה הטבעית לא תמיד שקטה כפי שהייתה בעבר, לכן יש חשיבות לביסוסן של שמורות טבע עם שטח גדול, כך שלפחות מרכזן ייוותר שקט יחסית לשוליהן ומינים המתבססים על תקשורת קולית יוכלו לחיות ולהתרבות שם בבטחה. מיני חרגולים וצרצרים הם פעילי לילה ויוצרים קולות על ידי חיכוך רגליהם האחוריות בגופם או אחת כלפי השנייה. למינים שונים יש תדרים שונים, ובתוך המין פרטים יודעים לסנכרן את הצרצורים שלהם, כך שהרעש שהם יוצרים לא יהפוך לחסר משמעות ולא יאפשר אוריינטציה לנקבות הנמשכות למקור הרעש.
אביב של חצי שנה
אנחנו מגדירים את עונת האביב לפי שיאי הפריחה וההנצה של הטבע, אך בפועל, במעבר מהאזור המדברי בדרום הארץ לאזור הים תיכוני בצפונה, האביב מתמשך על פני תקופה ארוכה למדי.
באזור המדברי עופות מקננים כבר בינואר ופברואר, סלעיות, עפרונים ומדברונים המגיבים לגשמים היורדים שם ולעושר היחסי בצומח ובחי המספקים את מזונם, וכך גם כמה מהמינים המקדימים לשוב מתקופת הנדידה לאזורי הבתה במזרח הארץ. לעומתם, ככל שעולים צפונה שיא הפריחה תלוי גם בגובה הטופוגרפי, כך ששיא האביב בפסגת הר מירון מגיע במאי ואילו בפסגת החרמון רק ביוני.
לרודפי האביב שבינינו, ניתן על ידי תכנון נכון לחוות את האביב לאורך חצי שנה ממש, דרך טיולי מדבר בהרי יהודה, הגליל ועד לפסגת החרמון. זה הזמן להתעורר... ולצאת לטבע.