עשרות אלפים צפויים לקחת בקיץ הקרוב אתנחתה מהדכדוך והטראומה הפוקדים את המדינה, לנשום מעט אוויר ולנסות להרגיש קצת שפיות לכמה ימים. אלא שהדרך לחופשה עלולה להיות רצופת מהמורות.

דיילת לשעבר חושפת: זו האמת המרה על שתיית מים במטוס

מטוסי נוסעים טסים בגובה של כ־33 אלף רגל (כ־10 ק"מ), וכבר עם העלייה לגובה של 18 אלף רגל מתרחשים שינויים רבים המשפיעים על גוף האדם. אחד מהם הוא צניחה של 50% בלחץ האטמוספרי, ועמו ירידה בריכוז החמצן והתפשטות גזים, שתי תופעות האחראיות למרבית התקלות בגוף. אלה הבעיות העיקריות, וכך תוכלו להתמודד איתן בשלום:

נפיחות
זאת אחת התופעות השכיחות ביותר במהלך הטיסות: עם העלייה לגובה הולך ומתפשט הגז גם בגוף, והתוצאה היא הצטברות גזים במערכת העיכול, נפיחות וכאבי בטן. בימים שלפני הטיסה מומלץ לשתות שתייה מרובה.

אם אתם סובלים מעצירות, דונו על כך עם הרופא שלכם, כיוון שעצירות כשלעצמה היא אחד הגורמים המרכזיים להיווצרות גזים במערכת העיכול. לפני הטיסה תוכלו להיעזר בנרות גליצרין או חוקן לשם שחרור יציאה, מה שיקל עליכם במהלך הטיסה.

יובש
האוויר במטוסי נוסעים כולל 50% אוויר חדש שמגיע מבחוץ, ו־50% אוויר ממוחזר שסונן במסנני פילטר מיוחדים ומוחלף בממוצע כל שלוש עד ארבע דקות. אוויר זה יבש מאוד, והלחות היחסית שלו נעה סביב 5%־20% - בדומה לתנאי מדבר. היובש לא רק מטריד מאוד, אלא מסב קושי בנשימה וגורם ליובש בעור ובעיניים, מה שמפריע במיוחד לבעלי עדשות מגע.

תוכלו להקל את היובש באמצעות שתייה מרובה במהלך כל הטיסה. אם אתם מרכיבים עדשות מגע, מומלץ להסירן לפני הטיסה. אם אתם סובלים מיובש בעיניים, קחו איתכם טיפות תחליפי דמעות או מגבוני לחות סטריליים לעיניים. ליובש בשפתיים השתמשו בשפתון לחות, וליובש בעור היעזרו בקרם לחות.

דיילת אוויר (צילום: אינג'אימג')
דיילת אוויר (צילום: אינג'אימג')

כאבי אוזניים
העלייה לגבהים גורמת לשינויים בהתפשטות גזים גם במערכת השמע. בכדור הארץ מתבצע איזון לחצים בין האוזן לחוץ באמצעות תעלת אוסטכיוס, המחברת את האוזן עם חלל הפה. אלא שבעת ההנמכה, מתרחש תהליך באותו צינור והתוצאה היא לחץ על עור התוף וכאבי אוזניים אדירים.

הדרך להפחית את הכאב היא באמצעות פעולת הפמפום: יש לאטום את הנחיריים ולנשוף בלחץ דרך האף. האוזניים יתמלאו באוויר שנדחס לתוך הצינור המקשר בין האוזן לפה ולתוך הסינוסים. פיהוק ולעיסת מסטיק יסייעו גם כן באיזון הלחצים.

כאשר קיימת בצקת של הריריות, כמו בזמן צינון, יהיה בלתי אפשרי לאזן בלחצים. במקרה כזה גם נזלת פשוטה עלולה לגרום לקרע של עור התוף. במקרים כאלה מומלץ עד כמה שאפשר לדחות את הטיסה, או להיעזר בתרופות צינון שיפחיתו את הנזלת והגודש באף.

תוכלו להיעזר גם בתרופות לשיכוך כאבים או בטיפות אוזניים דוגמת אוטידין. אם הכאב נמשך גם שעות לאחר הנחיתה יש לפנות לבדיקת רופא אא"ג, שבמידת הצורך יבצע ניקור של עור התוף הבולט.

כאבי שיניים
נוסעים הסובלים מעששת, או לאחר סתימה או טיפול שורש, עלולים לסבול במיוחד בעת ההמראה: גז כלוא באזור הולך ומתפשט, ועלול לגרום לכאבי תופת. הקפידו על בריאות השיניים ועל ביקור אצל שיננית לפחות אחת לשנה. אם אתם סובלים מכאבים בימים שלפני הטיסה, גשו לרופא השיניים בהקדם. במהלך הטיסה תוכלו להיעזר במשככי כאבים במקרה הצורך.

ג'ט לג
גופנו פועל על פי שעון ביולוגי הנקבע על סמך הגנטיקה שלנו, וגם החשיפה לאור השמש. המעבר דרך קווי אורך ליעד שבו שעות האור והחושך שונים לחלוטין עלול לגרום לתופעת הג'ט לג (יעפת), שבה משתבש הסנכרון הטבעי בין מערכות הגוף.

מה תוכלו לעשות? כבר במהלך הטיסה, כוונו את השעון לשעה בארץ היעד, ותכננו את הפעילות בהתאם לשעה "החדשה". אם אתם מתעוררים מוקדם מהרצוי בבוקר, תוכלו לנסות ליטול כדור המכיל מלטונין, אותו הורמון האחראי על פעילות השעון הביולוגי, כדי לנסות להירדם מחדש עד לשעות הקימה הרצויות.

אם אתם סובלים מנדודי שינה הנמשכים מעל שבוע לאחר הנחיתה, היוועצו ברופא לגבי הצורך להיעזר בתרופות שינה מהדור החדש דוגמת זודורום או סטילנוקס, המסייעות להירדמות מהירה ואינן גורמות לישנוניות בבוקר. יש רופאים שימליצו על התרופה מלטונין, הנמכרת במדינות שונות גם ללא מרשם רופא.

נוסעים במטוס, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')
נוסעים במטוס, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

פקקת ורידים עמוקה
תסמונת מחלקת התיירים, ובשמה הרפואי DVT - פקקת ורידים עמוקה, היא מצב שבו נוצרים קרישי דם קטלניים בוורידי הגפיים התחתונות בשל חוסר תנועה. במשך שנים מקובל היה לחשוב כי טיסות ממושכות, שבהן הגפיים אינן נעות דיין, מעלות משמעותית את הסיכון להיווצרות הקרישים.

הסכנה בקרישים אלה היא נטייתם להתנתק מוורידי הגפיים התחתונות ולנוע בזרם הדם אל הריאות, אל הלב או אל המוח, ושם לגרום לשבץ מוחי, לנזק לריאה או להתקף לב. המקום המסוכן ביותר להתפתחות פקקת ורידים הוא ליד החלון, משום שנוסעים אלה נוטים להתנועע פחות מאלה שלצד המעבר.

בסיכון יתר נמצאים אנשים לאחר ניתוח, בהריון, אנשים בעלי עבר של הפרעות קרישה, מעשנים, אלה הסובלים מהשמנת יתר ונשים הנוטלות גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן.

אם בכל זאת אתם יושבים ליד החלון בטיסה וסובלים מאחד מגורמי הסיכון, תוכלו להפחית את הסיכוי להיווצרות קרישי דם במהלך הטיסה כך: בצעו תנועות מתיחה של הגפיים התחתונות, קומו והתהלכו ככל האפשר במהלך הטיסה. העדיפו לשבת במושב במעבר. השתמשו בגרביים לוחצים הגרובים עד מתחת לברך. אם אתם סובלים מבעיות קרישה, היוועצו ברופא באשר לצורך בנטילת טיפול נוגד קרישה לפני הטיסה.

זיהומים
אם אחרי הטיסה אתם סובלים מחום, נזלת או שיעול, אין פלא: המטוסים עתירי חיידקים ונגיפים בשירותים, על המושב שלפניכם, בשלט הטלוויזיה, על המסך ופתחי המיזוג. רסיסי רוק גם עפים מהנוסעים שלידכם לפניכם או מאחוריכם, ועלולים להדביק אתכם.

כדי להפחית את סיכון ההדבקה, קחו איתכם לטיסה מגבוני חיטוי, והעבירו מגבון על ידיות המושב ומגש המזון. מומלץ לחטא ידיים לאחר הביקור בשירותים ולפני ארוחות. בתוך כך, מומלץ להקפיד על שגרת החיסונים: מדי סתיו הקפידו להתחסן נגד שפעת. בני 65 ומעלה, חולי סוכרת וחולים הסובלים מדיכוי חיסוני צריכים להתחסן גם בחיסון פנאומווקס נגד חיידק הפנאומוניה.