זינוק בירידה
אחרי חודשים ארוכים של אי־ודאות, אילת חווה הקיץ שיאי ביקושים שלא נרשמו בעיר שנים ארוכות ־ אם בכלל ב יצאנו לבדוק מה גרם לישראלים לחזור ולשטוף את העיר למרות איומי החות’ים, איך נערכים במלונות לתפוסה של קרוב ל־100% וכמה זמן החגיגה הזו צפויה להימשך (רמז: אל תבנו על חדרים פנויים בראש השנה)
"חמישה חודשים של קטסטרופה כלכלית”, כך מכנה ראש עיריית אילת אלי לנקרי את התקופה שבין אוקובר 2023 למרץ 2024 שעברה על העיר שלו. “שילמנו מחיר כבד בתור עיר שנשענת רובה ככולה על תיירים. התעשייה הזו היא הראשונה להיפגע – והאחרונה להתאושש”, הוא מוסיף.
הקיץ הזה הביא עמו עלייה לא רק בטמפרטורות אלא גם בביקוש לחופשות בעיר הדרומית בישראל – ולנקרי סוף־סוף יכול להביט קדימה באופטימיות. “התחושה היא שעכשיו יש אפילו יותר תיירות מקומית מאשר בשנה שעברה”, הוא מתגאה.
חודשי הקיץ הם חודשי התיירות החמים עבור משפחות עם ילדים, ואילת היא בין היעדים החמים בארץ, תרתי משמע. אחרי תקופה קשה שעברה על העיר מאז פרוץ המלחמה, נראה שהתיירות מרימה ראש והנופשים חוזרים לפקוד את המלונות ולשכשך בבריכות.
“כשהחלה המלחמה אף אחד כמובן לא היה עסוק באותו זמן בתיירות ובנופש, לאף אחד מאיתנו זה לא עבר בראש”, נזכר ראש העירייה. “צריך גם לזכור שאילת הייתה ועדיין מאוימת מכיוון החות’ים והמיליציות הפרו־איראניות מעיראק ומסוריה, אז גם היא הפכה לסוג של חזית.
נקודת התפנית החלה לקראת סוף פברואר, כאשר רוב גדול מ־60 אלף המפונים שהיו באילת עזבו לטובת מגורים חליפיים, ואז בעצם התפנו חדרי מלון ואפשר היה לשוב ולהביא תיירים. הבנו אז שבשלה העת לנסות ולהחזיר את הנופשים לאילת.
“אנשים כבר החלו לחפש מרגוע לנפשם, רצו קצת להתאוורר, קצת להירגע מהמלחמה, ואנחנו הענקנו את זה למי שבחר בזה. עודדנו זאת על ידי קמפיין גדול שעשינו, נתנו גם שוברים לבתי עסק כדי לעודד אנשים להגיע לאילת, וזה הצליח. מאז אנחנו רואים עלייה במספר הנופשים והמבקרים באילת, והעיר מתאוששת וחוזרת לעצמה מבחינה תיירותית”.
עם זאת, מדגיש לנקרי, “צריך לזכור שעוגן כלכלי אחר, אולי השני בחשיבותו, נמל אילת, מושבת לחלוטין בעקבות סגירת הנתיב הימי לים סוף. יש כאן פגיעה אחרת בעיר, פגיעה קשה ולא פשוטה, אבל הכלכלה המרכזית של העיר, התיירות, מתאוששת לשמחתנו, ואנחנו מקווים שהמצב יימשך.
“כמו שזה נראה כרגע, אנחנו מצפים לקיץ עמוס מאוד. עם תחילת המלחמה, עסקים כאן היו על סף קריסה, מאות עסקים היו סגורים, וחלקם אף קרסו. לכן ההתאוששות שרואים עכשיו בעיר היא מופלאה בעיניי”.
קיץ שובר שיאים
בימי שגרה, מציין לנקרי, פוקדים את אילת כ־2.6 מיליון ישראלים בשנה, כאשר הריכוז הגדול הוא בשלושת חודשי הקיץ ובחגי תשרי, בהם כמיליון איש מגיעים לעיר. “אני חושב שמבחינת נתוני תיירות נהיה על המספרים של אשתקד ואולי אפילו יותר”, הוא חוזה. “כמובן שכולנו חיים באי־ודאות והדברים יכולים להשתנות בעקבות התפתחויות כאלה ואחרות.
המדינה עדיין נמצאת במלחמה, לבי־לבי עם תושבי הצפון. גם ערי הצפון מבוססות על תיירות וסופגות מכה מאוד קשה עכשיו. אנחנו עדיין מארחים כאן אלפי מפונים מהצפון וממשיכים לדאוג לכל צורכיהם. אנחנו רואים בעיניים דואבות וכואבות את מה שקורה וכמובן שהיינו רוצים לראות צפון פורח”.
חלק ממי שנהגו לנפוש בצפון אולי יגיעו השנה אליכם.
“נכון, אבל אני חושב שמה שרואים עכשיו באילת זה שילוב של פחות יציאות לחו”ל ובחירה בנופש בארץ. חלק עושים את זה במרכז הארץ וחלק מגיעים לאילת. אבל כמובן שהייתי שמח מאוד שהצפון היה חוזר לעצמו ומתאושש, והגיעה העת להחזיר את התושבים לבתיהם ולראות את הצפון פורח”.
לנקרי צודק, והביקושים לחופשות באילת בחודשי הקיץ אכן מרשימים. “כבר מחודש מרץ התחלנו להרגיש עלייה מתמדת בהזמנות, לקראת מאי־יוני זה התחיל להתפוצץ וכמובן שהשיא הוא עכשיו ביולי־אוגוסט והמלונות מלאים לגמרי. אני מאמין שכך זה יהיה גם בחגי תשרי”, אומר בני לוי, סמנכ”ל שיווק ומכירות ברשת ישרוטל.
הסיבות, מסביר לוי, שונות ומגוונות. “קודם כל, אילת תמיד מבוקשת בחודשי הקיץ. בנוסף, טיסות לחו”ל מאוד יקרות כרגע, וגם האלטרנטיבות פחותות. הישראלים לא נוסעים לטורקיה, למשל, מדינה שבשנים האחרונות ביקרו בה עשרות אלפי ישראלים”, אומר לוי.
הוא מוסיף: “גם יעדים פופולריים אחרים, כמו יוון, קפריסין ואירופה המערבית, הפכו לפחות נגישים מבחינת מספר הטיסות - מה שמשפיע כמובן על המחיר. גם מחירי המלונות בחו”ל עלו. כשמשווים זאת מול ישראל, שהיא גם יקרה, רבים מחליטים להישאר בארץ גם בגלל המצב הביטחוני, וזה מגביר את הביקושים לעיר כמו אילת”.
לישרוטל שמונה בתי מלון באילת, ולוי מעריך שהקיץ הנוכחי יהיה אפילו טוב יותר מזה של השנה שעברה – “אך קשה להתנבא באחוזים כרגע”, הוא מסייג. “אנחנו נמצאים בעולם כל כך דינמי, שמחר הכל יכול להשתנות”.
עוד מוסיף לוי כי “אנחנו בישרוטל כל הזמן מתחדשים. למשל, העלינו עכשיו את מופע WOW Bellissimo החדש, פתחנו מסעדה אסיאתית חדשה במלון רויאל גרדן, יש לנו גם מתחם נינג’ה חדש מדהים במלון המלך שלמה. אנחנו כל הזמן מחפשים להביא עוד ערך מוסף”.
נשארים בארץ
“התפוסות היום מאוד גבוהות, אנחנו בכ־90% בשלושת המלונות שלנו, די דומה לשנה שעברה וגם קצת יותר”, מספר שמעון קיפניס, מנכ”ל מלונות דן באילת ומנכ”ל מלון דן אילת, ומוסיף ש”השנה רשת דן גם בחרה לעשות את הקמפיין שלה בפוקוס על אילת.
לקמפיין 'בואי לאילת' יש הצלחה בלתי רגילה. לאחר התפוסות המאוד נמוכות בתחילת המלחמה, ברגע שאנשים התחילו לצאת, זיהינו את הצורך וההזדמנות. בעקבות הקמפיין ובנוסף אליו אנו נמצאים בתפוסות מאוד גבוהות בחודשים האחרונים. גם ביולי, גם באוגוסט, גם בחגים, הכל צפוי להיות בתפוסות מעל 90% בשלושת מלונות הרשת, דן אילת, נפטון ודן פנורמה, שזה קצת יותר מהשנה הקודמת”.
למה אתה מייחס זאת?
“אני חושב שזה די ברור: אנשים יושבים בבית, הם צמאים לצאת לבלות עם המשפחה, אילת זה מקום מוכר וטוב. כאמור, הקמפיין שלנו בטח תורם לזה, וכמובן גם מפני שכיום הישראלים קצת חוששים לטוס לחו”ל".
"לכן גם אנחנו וגם מלונות באזורים אחרים בארץ נהנים עכשיו מתפוסות גבוהות יותר מהשנה הקודמת. גם הצפון מושבת, חלק גדול מהצימרים נמצאים בצפון וגם יש מלונות שם שמושבתים, אבל אני חושב שהסיבה העיקרית היא שאנשים פשוט ממעטים לטוס לחול”.
עם תחילת המלחמה מלונות נפטון ודן פנורמה באילת אירחו מפונים, שכבר עזבו, “ואילו לדן אילת, אחרי ההלם הראשוני, הייתה עבודה לא רעה בכלל, אבל הוא לא היה אז בתפוסות שהיינו רגילים אליהן”, מספר קיפניס.
מבחינת החידושים במלונות הרשת באילת, “אז ממש לאחרונה, מספר קיפניס, “פתחנו את מסעדת דקוטה בדן אילת. זו מסעדת בשרים מעושנים שעובדת יפה מאוד עם תפוסות ממש טובות. כמו כן, בדן אילת נפתח קקטוס - מתחם הדק".
"השקענו המון כסף במקום שכולו דק עם ריהוט חדש ומעוצב בטוב טעם, גם בנינו שם חמש קבאנות ברמה מאוד גבוהה עם מקומות רביצה. אנחנו ממשיכים כמובן בשלושת המלונות שלנו בפעילויות לילדים. בדן אילת יש את הבריכה הדינמית לילדים, את מועדון הילדים דנילנד עם מגלשה ענקית ובריכת זרמים, שאפילו המבוגרים מתלהבים ממנה”.
כבר לא עבודה מועדפת
גם סוזן אהריש, מנכ”לית מלון Vert אילת מרשת אפריקה ישראל מלונות, אופטימית בימים אלה, ואפילו מאוד. “במלון 266 חדרים, עד מרץ שיכנו במלון מפונים מעין הבשור ותלמי אליהו. כיום נשארנו עם מספר מאוד קטן, כ־20 חדרים, שבהם עדיין מתארחים מפונים, ובעצם מ־15 במרץ התחלנו להניע חזרה לשגרה”, היא מספרת ומציינת ש”המלון עכשיו ב־96% תפוסה מצטבר חודשי, שזה ממש שיא לחודש יולי מבין כל השנים האחרונות. אם היו לי עוד 10 קומות, בטוח הייתי ממלאה אותן”.
עד כדי כך?
“יש לנו את הקהל הקבוע של הקיץ, קהל חוזר שאוהב את אילת. האמת, הייתי מאוד אופטימית גם כשהמצב היה קשה והאמנתי שבסופו של דבר הדברים אצלנו באילת יחזרו למקומם, שהתיירות תישאר בארץ ושאנשים בסופו של דבר יחזרו לנפוש באילת”.
איך זה?
“בגלל הזמן שלי וההיכרות שלי עם המקצוע. למשל, גם בתקופת הקורונה כשאנשים לא הגיעו, ברגע שהתאפשר לצאת - אילת הייתה המקום הראשון שהגיעו אליו. הפורקן של האנשים בתקופות רעות זה אילת, גם לקניות וגם לנופש”.
אגב, לא רק בקיץ תתקשו להזמין חדר במלון Vert אילת. “אין מה לדבר איתי כמעט עד סוף השנה, נשארו אולי מקומות בודדים”, מתגאה הריש ומבהירה: “לא רק קהל של זוגות ומשפחות מגיע למלונות בעיר, אלא גם חברות וארגונים שתקופה ארוכה לא הזמינו בארץ והיו נופשים עם העובדים בחו”ל. מבחינת הכנסות שנתיות, אני צופה ששנת 2024 תהיה הכי טובה עבורנו אי־פעם, וכבר עכשיו כאמור מרגישים זאת”.
יש לכם מספיק כוח אדם?
“עד לפני הקורונה לא הייתה לנו את הבעיה הזאת. חבר’ה אחרי הצבא היו מגיעים לאילת כעבודה מועדפת. הקורונה שינתה את תפיסת החיים, ואנשים מעדיפים לעבוד מהבית. תמהיל העובדים שלי הפך להיות כמעט ברוב השנה 60% ירדנים ו־40% ישראלים. בימי הקיץ אנחנו מתגברים עם נוער מגיל 16 ועם עובדים נוספים מירדן. אם יום אחד יסגרו לנו את הגבולות נהיה בבעיה”.
מצוקת העובדים מוכרת, ובימים אלה חוזרים בעיריית אילת ובהתאחדות המלונות אילת בחבילת "אילת רילוקיישן": חבילת הטבות שתכלול לימודי תואר ראשון בחינם בשלוחות אילת של אוניברסיטת בן־גוריון, האוניברסיטה הפתוחה, המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט והקריה האקדמית אונו, בשילוב עבודה באחד מהמלונות בעיר ודיור במחיר סמלי. "מדובר במהלך שיעודד צעירים לעבוד במלונות וללמוד באחד מעשרות מסלולי הלימוד שאנו מציעים", אומר לנקרי.