הנסיעה לכיוון המכתש הגדול, או בשמו המחודש והמעט מבלבל "מכתש ירוחם", עקלקלה אך מתונה. הזהירות כאן חשובה לאור המשאיות הרבות אשר מובילות חומרי גלם שונים מהמכתש למפעלים הקרובים כמו אקרשטיין או פיניציה. הכביש מעט צר, חוצה ואדיות שלווים וריקים ממים כמובן, הגבעות מתונות ונעימות, שום דבר לא מכין אותך לנוף שאתה עומד לחזות בו. בבת אחת נפתח הכל, העיניים בעיקר אבל כמובן גם אותן גבעות, אשר חושפות מאחוריהן את אחד הפלאים הגיאולוגיים של ארץ ישראל - מכתש סחיפה.
שלושה מכתשים מפורסמים כולנו מכירים (שניים נוספים נמצאים בהר עריף): המכתש הגדול, המכתש הקטן ומכתש רמון. כל מכתש נמצא על רכס אחר ונקרא על שמו, כך שלכל מכתש שם נוסף, מכתש חתירה, מכתש חצירה ומכתש רמון. האמת שאף אחד לא ממש קורא למכתש רמון על שם הרכס שעליו הוא נמצא, איזה מין שם משונה זה מכתש מחמל? קנאתה של העיירה הגדולה יותר, ירוחם, עלתה עליה. איך זה שלמצפה
רמון יש מכתש על שמה? והיא, שנמצא ממש על סיפו של המכתש הגדול לא מקבלת את המיתוג הראוי לה. אחרי פניה של המועצה בירוחם בראשותו דאז של מיכאל ביטון לוועדת השמות, התקבלה ההצעה לקרוא למכתש הגדול (חתירה) מכתש ירוחם.
המכתשים הארצישראליים ייחודיים מאוד בעולם, אומנם הם לא היחידים אך המחקר הענף שהתבצע כאן העניק לנו הבנה מעמיקה יותר של התהליכים הגיאולוגיים המתרחשים על פני הכדור. אלו אינם מכתשים שנוצרו כתוצר של פגיעת מטאוריט או עצם זר, אלא מכתשים שה"חומר" אשר היה בתוכם נסחף החוצה ולכן שמם - מכתשי סחיפה. תהליך היווצרות מכתש הוא עניין לסמינריון או שניים, אך התופעה מדהימה ברמה
הוויזואלית כמו שהיא מרתקת ברמה המחקרית.
נחל חתירה שמנקז את כל הגשמים היורדים במכתש, וזה קורה מידי פעם, מוביל אותנו החוצה אל כביש המפעלים של חברת "כימיקלים לישראל". ירידה קלה מהכביש לחנית עפר ארעית לא עושה רושם כל כך טוב, אך ההפתעה שרואים על פניהם של מי שמגיעים לכאן בפעם הראשונה אחרי ששרדו את 15 דקות ההליכה בחום המדברי היוקד שווה כל טיפת זיעה או תלונה. עין יורקעם הוא מעיין שכבה שהזרימה שלו היא בעיקר תת קרקעית, אך למזלנו מצטברים בגב אשר נמצא מתחת למעיין מים עמוקים מאוד שמחזיקים מעמד ונשארים מצוינים לרחצה גם עד סוף הקיץ (תלוי בגשמים). השנה הגב (בריכת המים) מלא במים טובים ומחזיק מעמד יפה באופן יחסי, מה שהופך את עין יורקעם לאחד המקומות היחידים באזור בו אפשר ליהנות מרחצה וצל באווירת שום מקום מדברית.
ההגעה לעין יורקעם פשוטה וקלה, מתאימה למשפחות ולהליכה עם מנשא. יש צל במקום תחת הסלעים המדהימים של המעיין וההליכה לא ארוכה ומאוד קלה לניווט. רושמים בוויז "עין יורקעם" ומשם ממשיכים על סימון ירוק אשר ממנו ניתן לרדת למעיין או לגב בעזרת הסימון האדום או השחור. מי שרוצה כניסה נוחה וקלה למים, יורד דרך הסימון השחור. בסופו של דבר, מדובר בקילומטר הליכה לכל כיוון, כך שגם אם מגיעים בשיא
החום ומתכוננים כראוי מבחינת מים, צל וכובעים, אין שום בעיה להגיע בבטחה אל המים, אז גם הטבילה תהיה מרעננת עוד יותר.
חשוב לציין שבמקום אין פחים, גם לא בחניה, לכן יש להביא אתכם שקית אשפה שתלך אתכם גם חזרה לאוטו. המעיין הזה מהווה נישה חשובה במערכת האקולוגית המדברית ומאפשר ליעלים ובעלי החיים בסביבה לקיים את עצמם, עטיפות של אוכל עלולות להפוך לאוכל עבורם והנזק יכול להיות בלתי הפיך. שמרו על הטבע והשאירו את המקום נקי אף יותר ממה שהוא היה כשהגעתם.
מסלול עין יורקעם, הגעה לנקודה נוחה לכניסה למים: https://israelhiking.osm.org.il/share/mcudrJM2c0