רובינו מנהלים אורך חיים קדחני, קופצים בין משימה אחת לשנייה ומנסים לאכול את כל העולם. אך משום מה, עד כה ציפו מאיתנו להתנתק מהעולם ברגע שאנחנו נכנסים למטוס, וזה בכלל לא חשוב אם אנחנו טסים לחופשה אקזוטית, או לעוד נסיעת עבודה. כך שזה בכלל לא מפליא ששירות אינטרנט אלחוטי במטוסים הפך למצרך בסיסי.
איפה הבעיה? השירות שחברות התעופה נותנות לנו ברוב המקרים לא עומד בציפיות, מה שמותיר נוסעים רבים מתוסכלים שלוקח להם נצח להצליח לשלוח מייל אחד, שלא לדבר על לצפות בסרט שלם בנטפליקס בלייב.
הסיבה העיקרית למפח הנפש של הטסים, היא שחברות התעופה משתמשות במגוון טלאים של טכנולוגיות חיבור, ולעתים קרובות הן ישנות. ממש ישנות, כך שקשה לצפות מהן לעמוד בביקוש. אבל טכנולוגיית לוויין חדשה עומדת להיכנס לחיינו - והיא הולכת פשוט לטוס.
אז מסתבר שעתיד ה-Wi-Fi בטיסה הולך סוף סוף להשתנות לטובה. כמה טובות? רשתות הלוויין האחרונות מ-Starlink ו-Intelsat של SpaceX מצליחות להגיע לתוצאות דומות למה שאנו חווים במשרד ובבית.
עם הרגליים באוויר
חשוב להבין, עד כה מטוסים רבים עדיין משתמשים באנטנות אוויר-קרקע שמתחברות לכמה מרשתות סלולריות ב-3G. בדרך כלל החברות משדרגות את הטכנולוגיה, רק כשהיא קונה מטוס חדש. דייב ביז'ור, סגן נשיא בכיר של אינטלסאט לתעופה מסחרית, אמר בראיון לוול סטריט ג'ורנל, שיכול להיות שגם אז חברות התעופה יחליטו לא לשדרג". עם זאת, חברות גדולות כמו דלתא, יונייטד ואלסקה הודיעו כי הן מתכננות להיפטר מהטכנולוגיה הסלולרית הישנה עד סוף 2025.
בעוד חלק עדיין תקועים באדמה, מטוסים אחרים הפנו את האנטנות שלהם לחלל ומקבלים אות מלוויינים גיאוסטציוניים (GEO). חיבורים אלו הבטיחו גלישה באינטרנט, אפליקציות והזרמת וידאו ומוזיקה. למרות שזה נשמע מבטיח, איכות הגלישה משתנה בין טיסה לטיסה בהתאם לחברת התעופה. הסיבה היא שכל חברת תעופה משתמשת בספק אינטרנט שונה, שמחזיק אנטנות שונות, תדרי רדיו שונים וטכנולוגיות לוויין שונות, המשפיעים על הביצועים.
עם זאת, בבדיקות שפרסמו בוול סטריט ג'ורנל, רוב הנוסעים במטוסים עם לוויין GEO, ציינו שהם יכלו לשלוח דואר אלקטרוני, לשלוח הודעות ולטעון אתרים ואפליקציות. כמעט 70% דיווחו שהם יכולים להזרים מוזיקה. אבל רק 40% הצליחו להזרים את נטפליקס או שירותי וידאו אחרים. כמו ברשתות אחרות, Wi-Fi באוויר יכול לספוג מכה במהירות כאשר אנשים רבים משתמשים בו.
על פי הבדיקה, החיבורים של Delta, JetBlue, United ו-American סיפקו באופן עקבי הזרמת וידאו והיו המהירים ביותר - עם מהירות הורדה ממוצעת של 22 מגה-ביט לשנייה. אבל כמעט בכל מצבי GEO, ההשהיה - הידועה גם בשם זמן תגובה לווייני - הייתה גרועה, אז למשל Google Docs ותוכנות אחרות שזקוקות לתגובה מהירה סבלו.
התקווה: טכנולוגיית הלוויין העתידית
בקרוב אולי נזכה לחיבור למסלול נמוך (LEO). לווייני LEO נמצאים במרחק של פחות מאלף קילומטרים מכדור הארץ, כך שהנתונים עוברים מרחק קצר יותר, ומטפלים בבעיית ההשהיה הזו. ואתה בהחלט מרגיש את ההבדל.
כיום יש שני ספקים של קישוריות LEO. המוביל הוא Starlink מ-SpaceX של אילון מאסק, שמציע כעת Wi-Fi בטיסה בחברת Hawaiian Airlines ובחברות קטנות יותר כמו JSX. בבדיקות מהירות בטיסות שהן פועלות, הביצועים של Starlink נחשבים למצוינים. הבעיה היחידה, היא שחברות התעופה עדיין לא אמצו את הטכנולוגיה.
עכשיו, כשיודעים ש-WI-FI איכותי בטיסות זה דבר אפשרי, נצטרך לחכות שחברתו התעופה - גם הישראליות - ישדרגו. שלא לדבר בכלל על כך שהוא חייב להיות חינמי.