מרגע כניסתה של הפסקת האש בין ישראל ללבנון לתוקף החלה ביישובים בגליל ובגולן, צמודי הגדר ואלו שלא, היערכות לקראת חזרתה של השגרה המיוחלת, שעדיין לא ברור כיצד תיראה וכמה זמן תימשך.
בין קולות התושבים המפונים שחוששים לחזור לבתיהם לקולות הדנים בחזרה הדרגתית של מערכת החינוך, נשמע גם קולם של בעלי הצימרים ומתחמי האירוח. אלה, בצפון כמו בעוטף עזה, סבלו בשנה האחרונה מהשבתה של עסקיהם.
רוצים להזדהות
"אני אומנם אופטימי מטבעי, אבל לא מרגיש עדיין שום חזרה לשגרה", מודה איתן לינדנברג, הבעלים של מתחם הנופש והצימרים “איתן בקתות עץ" בשדה אליעזר. “אני בעל עסק משפחתי של שבעה צימרים, שפועל משנת 1991, ואף פעם לא זכור לי משבר בעסק כמו שהיה בשנה האחרונה ובמלחמה הזו. כרגע אני לא נערך לחזרה, כי ההזמנות הקרובות שיש לי הן לאוגוסט 2025. אנשים מצלצלים ומתעניינים בימים האחרונים, אבל אף אחד עדיין לא רוצה לסגור צימר לזמן הקרוב כי לא יודעים כמה זמן תימשך הפסקת האש הזו, ומפחדים לקחת את הסיכון".
"במלחמת לבנון השנייה, כשנפל פגז ראשון בצפון, העסק שלי נסגר ליום אחד בלבד, ולמחרת כבר חזרנו לפעילות רגילה והמתחם היה תמיד מלא. הפעם, רק שתי משפחות שוכרות צימרים אצלנו, וגם הן מפונות מקריית שמונה וממטולה, ומתלבטות אם לחזור הביתה או לעבור לאזור המרכז. זה מצב של אי־ודאות, ואני עדיין לא יודע איך לעכל אותו. זה מצב קשה, ואני מקווה, לא, בעצם אני מאמין, שיהיה בסדר בקרוב".
“7 באוקטובר 2023 נפל עלינו כשהיינו בתפוסה מלאה של אנשים שבאו לחופשת סוכות, ומרוב הלחץ והפחד אנשים התחילו לעזוב את המקום", משחזר שמעון מיכאל, מנהל אתר האירוח “בוטיק אל רום" בקיבוץ אל רום שברמת הגולן. “אחרי זה אירחנו קצת חיילים ובסופו של דבר נאלצנו לסגור את המקום לגמרי למשך יותר משנה. הצוות שלנו, רוב העובדים והמנהלים, כולל אני, מגויסים למילואים, וכמה עובדות קבלה צעירות נשארו לבד, אבל הן עזבו את הקיבוץ בגלל ההפגזות, ככה שנאלצנו לסגור לגמרי. לא היה צוות שיתפעל את המקום, וגם אף אחד לא רצה להגיע לרמת הגולן עד לפני כמה ימים. כל הזמן היו לנו מחשבות לפתוח, אבל זה לא נראה לנו מתאים. זה מקום מקסים, ומבאס ומטלטל לסגור אותו".
מה השתנה בשבוע האחרון?
“פתאום, מרגע שהתחילו לדבר על הפסקת האש, ובעיקר מרגע שהיא באמת נכנסה לתוקף, ראינו שינוי דרסטי. יש הרבה התעניינות מצד אנשים שרוצים לסגור אירוח אצלנו. ההתעניינות במקום זינקה מאפס ל־100 תוך שבוע. עדיין לא חזרנו לפעילות. עכשיו בדיוק אני מארגן את המקום, בשבוע הבא אתחיל בגיוס עובדים ובהכשרת המקום, ואנחנו מתכננים לפתוח לאירוח של הקהל הרחב בעוד שבועיים. צפיתי את השינוי הזה. הרגשתי שברגע שתהיה הפסקת אש, זה יקרה. הרבה אנשים שמתקשרים אומרים שהם רוצים להתארח אצלנו גם מתוך רצון להזדהות איתנו. זה הזמן שלנו לשים רגל על הגז ולחזור לעבודה".
אתה אופטימי בעניין חזרה ממושכת לשגרה של עבודה?
“הפסקת האש הזו צריכה להיות למשך זמן. שנה שלא עבדנו, וזה קשה. אחת הבעיות ברמת הגולן היא שאומנם היינו בלב המלחמה, אבל אנחנו לא יישובים מפונים, ולא מתייחסים אלינו בצורה כזו, אז מבחינת פיצויים נאלצנו להתמודד בעצמנו עם המשבר. אנחנו מוכרחים לחזור לעבוד כי אין לנו כבר מאיפה למשוך כסף כדי להחזיק את המקום. אם לא נחזור עכשיו, זה עלול להיות מסוכן לעתיד המקום".
הזמנות התחילו לזרום
מתחם האירוח והצימרים “אוליאה" בראש פינה נפתח ב־2021 על ידי היזם התל־אביבי יוני קנטרו, מתוך רצונו להביא רוח אחרת לענף התיירות במועצה המקומית שבמורדות הגליל העליון. “בשיא השנה השלישית לקיומנו פרצה המלחמה, ולא צפינו שהיא תארך כל כך הרבה זמן", קנטרו מודה.
“ב־7 באוקטובר סגרנו את המקום לקהל, ויום למחרת כבר הפכנו אותו למתחם אירוח למילואימניקים, עם עמדות התרעננות ללוחמים וחמ"ל לציוד. בתקופה האחרונה, גם כשהיינו סגורים ללקוחות, דאגנו לשמר את המקום, לטפח אותו, לשפץ, לנקות ולהיות ערוכים לרגע שבו נוכל לפתוח. בגלל שראש פינה היא בקו האחורי של המלחמה, ועד לפני ארבעה חודשים היו כאן פחות אזעקות מבתל אביב, המקום לא נפגע פיזית. אבל לא היו לנו הזמנות כי לא הייתה אווירה מתאימה. הרי כשאתה שומע הדים של בומים ברקע, זה מקלקל לך את החופשה. לכן נאלצנו לסגור, כי לא היה ביקוש. כל התקופה הזו דאגנו לעובדים מבחינה כלכלית, נתנו להם עבודה אחרת במקום כדי לא לפגוע בהם. ניסינו לשמור על כשירות מקסימלית כי לא רצינו שיבוא הרגע שבו נוכל לפתוח וניאלץ לבזבז זמן בהכשרת המקום".
בדומה למיכאל, קנטרו מדווח על זינוק בהזמנות בשבוע האחרון: “עוד לפני שהודיעו רשמית על הפסקת האש התחילו לזרום אלינו הזמנות מאנשים שרוצים לסגור מקומות – כבר לעוד שבוע וחצי. הרגשתי שאנחנו מתחילים להתנהל שוב כמו מתחם אירוח. אנשים סגרו אירוח אפילו לפסח הקרוב, והתחלנו להיערך בהתאם. אם הייתי, למשל, בעל צימר במרגליות או במטולה, הייתי מדבר אחרת, כי שם אין על מה לבנות בחודשים הקרובים. יש לי חברים שמנהלים שם מתחמי אירוח והם יודעים שיצטרכו להישאר סגורים לתקופה הקרובה ולאכול אותה, למרות הפסקת האש. אישית, הייתי מוכן לספוג עוד קצת הפסדים, אם זה היה אומר שאפשר במקום הפסקת האש בצפון להחזיר קודם את החטופים ולסגור הפסקת אש בדרום. אבל כיוון שאני בעל עסק, אני מוכרח לדאוג גם לעובדים שלי".
נראה לך שהפסקת האש תימשך לאורך זמן?
“תשמע, מי שבתחום הזה, של תיירות ועסקים, מוכרח להיות אופטימי מטבעו. אני לא מכיר אנשים שהם בעלי עסקים בתחום המלונאות והאירוח שהם לא אופטימיים. בסופו של דבר, אנחנו מוכרים גוד טיים ומשדרים אופטימיות".