זמן קצר אחרי מתקפת הטרור של המדינה האסלמית בשדה התעופה בבריסל בשבוע שחלף, נרשמו ירידות בשערי מניות חברות התעופה שנסחרות בבורסות אירופה. לעומת זאת מניית אל על הנסחרת בבורסת תל אביב רשמה עלייה. שוב נוכחנו שהשקעה במניות של חברות תעופה טומנת בחובה סיכון וסיכוי כאחד. עסקי התעופה הם שבריריים ותלויים במגוון של נתונים לא יציבים – אירועים ביטחוניים ומהלכים מדיניים, רגולציה, מחירי הדלק, שיעורי הצמיחה והאבטלה ואפילו מזג האוויר. למחרת המתקפה הרצחנית בבריסל פרסמה חברת אל על את הדוח המסכם את עסקיה ב־2015 וממנו עולה שהייתה זאת שנת פריחה למוביל הלאומי, עם התוצאות העסקיות הטובות ביותר מאז הקמתה לפני 68 שנים. את רווחיה של אל על, בסך 107 מיליון דולר, צריך לזקוף בראש ובראשונה לירידה התלולה במחירי הדלק, וזאת אף שמחיריהם של כרטיסי הטיסה ירדו בשל התחרות המתעצמת על הנוסעים.
שנת 2015 הייתה אחת השנים הרווחיות של תעשיית התעופה העולמית. על פי נתוני יאט"א, ארגון התעופה העולמי, חברות התעופה צפויות להציג בשנת 2015 רווחים של 33 מיליארדי דולר, והסיבות העיקריות לכך הן הירידה במחירי הנפט, התאוששות כלכלית מסוימת וגידול במספר הנוסעים. לפי נתוני יאט"א, תנועת הנוסעים הבינלאומית והפנים־ארצית רשמה בשנת 2015 גידול של 6.5% בהשוואה לנתוני השנה שקדמה לה. עוד נתון מעודד מבחינתן של חברות התעופה הוא שממוצע תפוסת המטוסים עמד על 80.3%.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2015 נרשמו כ־2.5 מיליון כניסות לישראל של תיירים בדרך האוויר, בדומה לנתוני שנת 2014 (השפעת העצירה בתיירות הנכנסת בעקבות צוק איתן נמשכה גם בראשית 2015). לעומת נתון זה, מספר הנוסעים הישראלים היוצאים בדרך האוויר רשם גידול של כ־15% בהשוואה ל־2014. בשנה שחלפה נרשמו כ־ 5.4 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל דרך נתב"ג. במקביל, על פי נתוני רשות שדות התעופה רשמה תנועת הנוסעים הבינלאומית בשנת 2015 שעברה דרך שער היציאה והכניסה הכמעט בלעדי בישראל עלייה של כ־10% לעומת שנת 2014. חלקה של אל על בכלל הנוסעים העוברים בנתב”ג הוא 32.5%.
הכל פתוח
כאשר אנו מדברים על עסקי התעופה לישראל וממנה יש לתת את הדעת לכך שבהיבט משמעותי אחד ישראל שונה מרבות ממדינות תבל, שמטוסיהן נוחתים בארץ הקודש. נתב”ג הוא יעד סופי ואינו HUB, בשונה מנמלי תעופה רבים באירופה. אלו נהנים ממעבר של נוסעים שמניחים בהם את כף רגלם לרגע, כנוסעי מעבר (טרנזיט), ועובדה זאת מגדילה את היקף הטסים בחברות תעופה שנמל הבית שלהן הוא נקודת מוקד לטיסות המשך. זאת הסיבה שטורקיש איירליינס מפעילה תשע טיסות ביום לאיסטנבול. החלק הארי של הממריאים מנתב”ג לשדה התעופה אתא־טורק ימשיכו ליעד נוסף, והם טסים עם טורקיש בזכות מחיריה התחרותיים, לוח זמנים נוח ופריסה טובה של יעדי הטיסה שלה. כיום טורקיש היא חברת התעופה הזרה הגדולה בישראל, וזאת למרות היעדר הסימפתיה של הציבור הישראלי לנשיא ארדואן ולמדיניותו. בהקשר זה יש לחברות התעופה הישראליות, ובראשן אל על, חיסרון נוסף: אף אחת מהן אינה חברה באחת
משלוש בריתות התעופה הוותיקות – “סטאר אליאנס” שמובילות לופטהנזה ויונייטד, ONE WORLD שמוליכות בריטיש אירוויס ואמריקן אירליינס ו”סקייטים” בהובלת אייר פרנס־KLM ודלתה. בהזדמנות זאת כדאי להזכיר את אתיחאד, חברת התעופה של איחוד האמירויות, שבאמצעות רכש חבילות מניות בחברות ותיקות כאלאיטליה ואייר ברלין, מקימה ברית תעופה נוספת.
אל על טסה ל־23 יעדים באירופה, שהחשובים בהם הם לונדון, פריז, מוסקבה, פרנקפורט, רומא, מילאנו, מדריד וציריך, ובמרביתם היא נוחתת בשדות התעופה המרכזיים, והיא שומרת על כוחה בשוק. החברות הזרות רשמו בשנה שחלפה גידול של 13% במספר הטסים שלהן לנתב"ג וממנו. בלטו בהן לופטהנזה עם 28 טיסות שבועיות לפרנקפורט ומינכן, אלאיטליה עם 29 טיסות לרומא ובריטיש איירוויס עם 20 טיסות ללונדון־היתרו.
טסים בקלות
אולם לצד הגידול היחסי בפעילות של החברות הסדירות בלטה יותר מכל העלייה העצומה בהיצע היעדים והמושבים של חברות הלואו קוסט. החברות הללו מקפידות על מבנה עלויות נמוך (אחידות של מטוסים, יעילות בהפעלתם, שכר נמוך, מכירה רק באמצעות האינטרנט) ובטיסותיהן יש רמת שירות בסיסית בלבד. גם שימוש בנמלי תעופה חלופיים, המרוחקים ממרכזי הערים וזולים בהתאם (בנתב"ג הן פועלות מטרמינל 1) ושעות המראה ונחיתה הפזורות על פני כל היממה מסייעים להן להציע מחיר תחרותי.
איזיג'ט הבריטית המשיכה להרחיב את פעילותה בישראל ובשנת 2015 הוסיפה קווים לפריז (דה גול) ולאמסטרדם. איזיג'ט מפעילה 39 טיסות שבועיות לעשרה יעדים: לונדון־לוטון (11 טיסות שבועיות), לונדון־גטוויק, מנצ'סטר, בזל, ז'נווה, מילאנו, ברלין, וכאמור, פריז ואמסטרדם. בסך הכל גדלה תנועת הנוסעים של איזיג'ט ב־21%. חברת וויזאייר ההונגרית, המכונה איזיג'ט של מרכז ומזרח אירופה, מפעילה 23 טיסות מנתב"ג. יעדיה הן ערים ברומניה (יאסי, בוקרשט, קלוז'־נאפוק) ובפולין (ורשה וקטוביץ), בודפשט, פראג, סופיה, וילנה והחל מחודש יוני יתווספו שתי טיסות לריגה. עוד שחקניות על מגרש הלואו קוסט הן פגסוס הטורקית, טרנסאויה שטסה לפריז (אורלי) ולאמסטרדם, גרמניה איירליינס עם קווים להמבורג ולדיסלדורף וחברת מונרך הבריטית שטסה ללונדון־לוטון.
חלק נכבד מהתנועה האווירית הממריאה מנתב"ג יעדו הוא צפון אמריקה. בשנת 2015 הפעילה אל על בשיא עונת הקיץ כ־34 טיסות בשבוע, כולל שלוש טיסות בקו החדש לבוסטון (בעונת החורף המספר ירד ל־24 טיסות בשבוע). אולם התחרות העיקרית היא בקו לניו יורק, שבו מתחרות הן חברות אמריקאיות עם היצע של טיסות ישירות והן חברות אירופיות בצירוף אייר קנדה המציעות טיסות עם תחנת ביניים. על כך מפצות אחדות מהן במחיר נמוך מזה שמציעות בעלות הקו הישיר. עם השתלבות יו.אס אייר בתוך ענקית התעופה אמריקן איירליינס ביטלה זאת את הקו מנתב"ג לפילדלפיה. על החלל הזה עטה חברת דלתה, שהודיעה כי תפעיל ארבע טיסות שבועיות נוספות בקו לניו יורק החל מסוף חודש מאי 2016 ומספר טיסותיה יגיע ל־11. שחקנית נוספת על הקו הזה היא יונייטד, שבלעה את קונטיננטל, ומפעילה טיסה יומית לניו יורק. יונייטד הודיעה על כוונתה להפעיל שלוש טיסות שבועיות בקו תל אביב־סן פרנסיסקו.
עד היום הייתה לאל על הבלעדיות בטיסות לסין (בייג'ינג והונג קונג), אולם החל מחודש אפריל תחל חברת היינאן הסינית להפעיל שלוש טיסות שבועיות לבירת סין, והמחירים שהיא מציעה כיום זולים מאלה של אל על. החברה הישראלית צופה שהתחרות על הנוסע תחריף בשנת 2016 בכל הקווים בעטיים של הסכמי התעופה שנחתמו בשנים האחרונות והמשך יישום הסכם ה"שמיים הפתוחים".
התחזית של ארגון יאט"א היא שתנועת הנוסעים בשנת 2016 תגדל בכ־6.9% בהשוואה לנתוני שנת 2015, ובסך הכל צפוי שיירשמו 3.8 מיליארד נוסעים בשנה זאת, שיטוסו בכ־54,000 נתיבי טיסה. בהתאם לכך, קיבולת המושבים צפויה לגדול בשנת 2016 בשיעור של 7.1%, מעט יותר מהגידול הצפוי בתנועת הנוסעים, מה שמבטיח שחזית זאת לא תביא לעליית מחירים. אולם שני נתונים משמעותיים שמשפיעים על המחיר (ויש ביניהם קשר מסויים) ארגון יאט"א אינו יכול לחזות: האם יהיה שקט בזירה הביטחונית והאם מחירי הדלק יישארו ברמתם הנוכחית. תשובה חיובית לשתי תעלומות אלה מגבירה את הסיכוי שגם אתם תטוסו לחו"ל בשנת 2016.