תושבי העיר נצרת היו נרגשים מאוד השבוע בעקבות הצבתם של שני עצי אשוח גדולי ממדים בעיר: האחד ברחוב הראשי פאולוס השישי, והעץ השני, בגובה של עשרות מטרים, ליד כנסיית הבשורה האורתודוקסית. טקס חגיגי של הארת העצים פתח באופן רשמי את חגיגות חג המולד בעיר. מדי חודש דצמבר נצרת לובשת חג ומתקשטת באורות צבעוניים, בעצי אשוח שמזדקרים בגאווה בכל בית עסק כמעט, ובסנטה קלאוסים שמסתובבים במרכזי קניות ובמקומות המרכזיים בעיר, מלהיבים את הילדים ואת התיירים ונותנים לרגע תחושה שאנחנו בכלל נמצאים בחוץ לארץ.
אבל לא כל יום כריסמס, והחגיגה הזאת לא מעידה על מצב התיירות הכללי בעיר, שבשנים האחרונות ידעה ירידה ניכרת במספר התיירים, בעיקר על רקע מבצע צוק איתן בקיץ 2014 וגל הטרור הפלסטיני שפרץ בספטמבר 2015. עם זאת, כפי שמעידים העוסקים במלאכה, בתקופה האחרונה חלה עלייה במספר התיירים המגיעים לעיר.
"המחצית השנייה של שנת 2016 נראית טוב מאוד מבחינת התיירות מחוץ לארץ, ורואים התאוששות אחרי המשבר העמוק, שפגע קשות בתיירות הנכנסת בכל הארץ", אומר טארק שחאדה, מנכ"ל עמותת נצרת לתרבות ותיירות. "בחצי השנה האחרונה ראינו עלייה גדולה במספר התיירים, במיוחד בחודשים אוקטובר ונובמבר. האינדיקציה שלנו היא התפוסה בחדרי האירוח ובתי המלון. הייתה עלייה ניכרת בהזמנות חדרים, עד כדי כך שהיו לנו הזמנות מעבר למה שיכולנו להציע. היו מקרים שבהם לא מצאנו חדרים פנויים בנצרת ונאלצנו להעביר אנשים ליישובים מסביבנו".
נשמע מעודד.
"יש שני סוגי תיירים: מבקרי יום - כאלה שבאים לביקור של יום ללא לינה, ולגבי מספרם אין לנו אינדיקציה. הסוג השני הם אלה שבאים עם לינה. אני מעריך שכמיליון תיירים מחוץ לארץ פקדו את העיר בשנת 2016, שזה נתון מעודד לעומת 2015. אבל במצב הרגוע, לפני צוק איתן, היינו רגילים למיליון וחצי תיירים בשנה, שמגיעים אלינו מחוץ לארץ. הנתון הזה נפגע במהלך השנתיים וחצי האחרונות, אבל, כאמור, החל מהחצי השני של 2016 אכן ראינו התאוששות".
מהו לדעתך הפוטנציאל התיירותי של נצרת?
"לדעתי, שלושה מיליון תיירים שמגיעים מחוץ לארץ בשנה. נצרת היא אבן שואבת, כי השוק המרכזי שלנו הוא השוק הנוצרי, ואין נוצרי בעולם שלא ירצה לבקר בנצרת. המוצר המרכזי זה נצרת, ירושלים, בית לחם, ואחרי זה יש מוצרים נלווים שהתיירים מחפשים".
מה מפריע לפוטנציאל הזה להתממש?
"ראשית, הנושא הביטחוני, המצב הגיאו־פוליטי. המזרח התיכון הבוער, הבעיות הביטחוניות במדינה, היעדר שלום עם הפלסטינים. נוסף על כך, יש בעיות כמו המצב הכלכלי בעולם. המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעו מדינות כמו ספרד, יוון ואיטליה גרם לתיירות משם להצטמצם.
"כל מדינה הייתה רוצה שעיר כמו נצרת תהיה אצלה", מוסיף שחאדה. "צריך לבוא ולהגדיר מהם הנכסים הלאומיים שמעודדים תיירות. צריך גם לטפל בתשתיות בעיר, כמו למשל במערכות כבישים, בחניונים, ולדאוג גם לשימור העיר העתיקה. תיירות היא תעשייה שמכניסה מטבע זר על ידי תיירים שבאים מבחוץ. לכן צריך לעשות מאמץ כדי לעודד השקעות בתיירות כמו עידוד השקעות בתעשייה רגילה. למשל, ב־2008 הצלחנו לגייס ממשרד התיירות מענקים למי שיפתח חדרי אירוח או עסקים תומכי תיירות באזור העיר העתיקה, ואכן נפתחו כאלה. כלומר אם יעודדו משקיעים, הם יבואו. העיר העתיקה היא אחד הנכסים שאין כמותם במזרח התיכון".
מה מצבה של העיר העתיקה כיום?
"צריך לטפל בנושא של תשתיות וגם לעודד תוכנית שלמה להחייאתה של העיר העתיקה מבחינה חברתית וכלכלית. 50% מהחנויות שהיו פעם בעיר העתיקה הן כיום ריקות, כי הרבה בעלי עסקים החליטו שהם רוצים להתקדם ויצאו למתחמים כמו קניונים או למקומות שנמצאים בכבישים הראשיים. זה משאיר אותנו עם עסקים שאין מי שיחיה אותם. אנחנו רואים בעיר העתיקה מקום שאפשר להפוך למרכז בילוי ואמנות מיוחד. אחת השאיפות שלנו היא שברגע שזה יהיה מקום חי ונעים, הצעירים שעזבו את העיר - יחזרו לחיות בעיר העתיקה".
"אנחנו מודעים למצב של העיר העתיקה", טוען מצדו ד"ר שריף שריף ספדי, מנכ"ל עיריית נצרת. "העירייה קיבלה לאחרונה תקציב של כ־20 מיליון שקל ממשרד התיירות כדי לשפר את התשתיות בעיר העתיקה ולהחזיר למקום את החיים הכלכליים והיזמות התיירותית. העבודה הייתה צריכה להתחיל, אבל נוצרה בעיה. הייתה החלטה ממשרד התיירות להכניס את החברה הממשלתית לפיתוח עכו כדי לבצע את העבודות האלה במקום החברה הממשלתית לתיירות, שעבדה בנצרת בפרויקטים בשנת 2000. הייתה התנגדות מצד התושבים לעבודת החברה הזאת, ובעירייה החליטו בשל כך לא לעבוד איתה. ראש העיר ביקש ממשרד התיירות לבחור בגוף ממשלתי אחר כדי לקדם את הפרויקט. אנחנו מקווים שמשרד התיירות ימצא פתרון לבעיה הזאת, ואז נוכל לקדם את הפרויקטים הרבים ולפתור את הבעיות הקיימות".
במקום באירופה
נצרת נחשבת כיום העיר הערבית הגדולה בישראל עם כ־75,000 תושבים, כ־70% מהם מוסלמים והיתר נוצרים. לפי הברית החדשה, מריה, אמו של ישו, ובעלה יוסף הקדוש התגוררו בנצרת, שבה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר כמה אתרים קדושים לנצרות.
למרות מצבה של העיר העתיקה, בימים אלה ניכרים ניצנים של התעוררות בה. "יש יוזמות של צעירי נצרת, שפותחים בתי קפה, מסעדות וברים, וישנו גם קפה חברתי", מספר שחאדה. "לפני כחודש וחצי נפתחה אקדמיה לאופנה בעיר העתיקה. אבל בלי עזרה העסקים האלה לא יכולים לשרוד. העירייה ומשרדי הממשלה צריכים להוביל יחד תוכנית כוללת לשיפור ופיתוח כלכלי וחברתי של העיר העתיקה. בעמותה שאני עומד בראשה אנחנו מטפלים בנושא של שיווק העיר, באירועים בעיר ולאחרונה גם בנושא של הכשרה", מוסיף שחאדה. "לפני שנה פתחנו מכון ללימודי תיירות, ניהול ותחבורה כדי להוריד את מספר המובטלים בעיר וגם כדי לנצל את הפוטנציאל שיש לעיר הזאת".
בימיה הטובים נצרת מושכת תיירים רבים לא רק מרחבי העולם, אלא גם מהארץ. "עונות השיא של הצליינים הן בחודשי ספטמבר־נובמבר ואפריל־מאי, ואילו דצמבר הוא החודש שבו הכי הרבה ישראלים פוקדים את העיר", אומר שחאדה.
אווירת הכריסמס בטח קורצת להם.
"העיר מאוד מקושטת לחג המולד, יש שלל אירועים, קונצרטים, יש שוק חג המולד מיוחד, והכנסיות מאפשרות כניסה למיסות בתקופה הזאת".
איך אפשר לגרום לכך שישראלים רבים יגיעו לעיר גם במהלך כל השנה?
"מעבר למצב הביטחוני ולהיעדר שיווק, אנשים רבים אפילו לא יודעים שנצרת נמצאת קרוב יחסית למרכז הארץ, שיש בה כל טוב, ושהם יכולים לבלות בה במקום באירופה. הם לא צריכים לנסוע רחוק. את צריכה לפחות שלושה ימים כדי לראות את הנפלאות של נצרת ולחוות את העיר. נצרת פונה לקהל שלם, מילדים ועד מבוגרים".
מה החזון שלך לגבי נצרת?
"אני חולם שהיא תקבל את ההכרה המגיעה לה כעיר תיירותית מספר אחת בישראל, ושכולם יבינו שהיא שואבת תיירות למדינה. ברגע שתהיה הערכה, יבואו גם ההשקעות השונות. כמו כן, הייתי רוצה לראות את נצרת כעיר מובילה לא רק בתיירות, אלא גם בהיי־טק, במסחר ובתעשיות שעדיין לא רואים הרבה בעיר. היום נצרת היא בירת האוכל והתרבות, אבל אפשר לפתח אותה הרבה מעבר לכך".
את הישראלים שאולי חוששים להגיע, שחאדה מרגיע באומרו: "מבחינה ביטחונית, נצרת היא המקום הכי בטוח בארץ. פה ושם יש אולי הפגנות בנושא מסוים, אבל אין פה סכסוך בין דתות או סכסוך ערבי־יהודי. נצרת היא עיר מארחת, כל מי שמגיע אליה יכול להסתובב בנוחיות ובחופשיות, וגם המחירים מאוד אטרקטיביים במסעדות ובחנויות".
"אומרים: לא ידענו"
"גל הסכינאות השפיע גם עלינו ואנשים חששו להגיע, אבל עכשיו הרוחות קצת נרגעו, ואנשים מגיעים לטייל בעיר, מתקשרים למלון, שואלים שאלות", מספר האני ברבור, מנכ"ל מלון רימונים המעיין בנצרת. "מספטמבר אנחנו מרגישים התעוררות יפה בקרב התיירים מחוץ לארץ, ואילו מחודש נובמבר אני ממש חש התעוררות בתיירות המקומית.
"אין ספק שדצמבר הוא החודש של הישראלים בנצרת. עכשיו, למשל, סגרתי עם חברת תיירות מקומית 500 חדרים לתאריכים 18־20 לדצמבר לרגל כריסמס. בין 18־24 לדצמבר אהיה בתפוסה מלאה, כי זה הזמן של החגיגה הכי גדולה בעיר ואנשים ממש מרגישים בחוץ לארץ. גם המלון כולו מקושט בעצי אשוח, יש ערבוב של אנשים מכל העולם, והאווירה היא אווירת חג".
מה קורה אחרי שהחגיגה נגמרת?
"במהלך השנה ישראלים מגיעים בעיקר בסופי שבוע, אבל לא באותה כמות כמו בדצמבר. באמצע השבוע זה יש יותר תיירים מחו"ל. כן קיימת התעניינות מהצד הישראלי, אבל כמובן, הייתי רוצה שההתעניינות הזאת תגבר".
"ישראלים מגיעים לנצרת, אבל לא מספיק", אומר גם ריאד אבו אסעד, מורה דרך שמדריך קבוצות בנצרת. "הבעיה הגדולה היא שאין מודעות לחשיבותה של נצרת, במיוחד אצל היהודים, למרות שהם תושבי הארץ. יש הרבה מה לראות בנצרת, ואנחנו יכולים להתגאות לא פחות מכל מקום אחר מתויר בעולם. יש עשרות מקומות ואתרים מעניינים בתוך העיר, שלצערי לא מוכרים לאנשים".
מהי הסיבה לכך?
"רבים לא מגיעים לכאן. ואם הם כבר מגיעים, אז מגיעים בשביל החומוס, הכנאפה וכל מה שהם יודעים זה שנצרת זו עירו של ישו. בזה זה תם ונשלם, וזה רחוק מלהיות המציאות. אני חושב שזה נובע גם מחוסר מודעות למה שהעיר יכולה להציע וגם בגלל חוסר מודעות למצב הפוליטי. רבים לא מודעים לכך שנצרת היא עיר מאוד נעימה, תושבי נצרת הם אנשים מאוד נחמדים, משכילים, אוהבים לראות תיירים, נותנים את השירות מכל הלב. אין אחד שטייל איתי בנצרת ולא התפעל ואמר: 'בכלל לא ידענו שיש פה כאלה דברים, אמליץ לחברים'".
מה עושים כדי לשפר את המצב?
"צריך לעורר את המודעות ולהבין שנצרת מציעה בילוי מאוד מעניין וזול יחסית, וגם האוכל מאוד טעים. גם הלינה בגסט האוסים ובבתי המלון היא זולה. לאחרונה גם התווספו גסט האוסים חדשים, גלריות מעניינות של אמנות, מקומות שניתן לבקר בהם ולראות דברים חדשים. צריך לשווק טוב יותר את נצרת, וזה מוטל גם עלינו, תושבי העיר, וגם על העירייה. החלום שלי הוא לראות את נצרת מלאת תיירים. יש כאן פוטנציאל גדול, אבל לצערי הוא לא ממומש".