קריוקי, טראנס, דם וסמים: האם הכנרת תחזור להיות חוף מבטחים?

"אחד המאפיינים של חופשת הקיץ של בני הנוער הוא פריצת הגבולות של המסגרת שאליה הם משתייכים במהלך השנה, ניסיון לגלות מיהם ולהתנסות בדברים שביומיום הם לא מגיעים אליהם", מספר טים קוטלרוב, מורה לנוער בסיכון בבית הספר "ברנקו וייס" במושב רמות בגולן. "מוזיקה היא חלק מהסממן של החופש, של פריצת גבולות. גם במהלך היום וגם במהלך הלילות, ברגע שיש בחוף מוזיקה, מיד מתאספים סביב הרמקול הרבה מאוד בני נוער, ויש אווירה של אזור ללא גבולות. מוזיקה בווליום גבוה נותנת את התחושה שניתן לפרוץ גבולות".

כחלק מההיערכות לעונת הרחצה 2018, שנראית כרגע עוד רחוקה, התקבלה הצעה בישיבת איגוד ערים כנרת, עם משטרת ישראל, נציגי משרד התיירות והגופים הירוקים, להכרזה על כל 15 חופי איגוד ערים כנרת כחופים שקטים, שבהם תיאסר השמעת מוזיקה. ההצעה באה על רקע הצלחת הפיילוט שהחל לפני כארבע שנים באיגוד ערים כנרת ורשות הכנרת להכרזת כמה מחופי האגם הלאומי כחופים שקטים, שבהם נאסרות השמעת מוזיקה והכנסת ערכות הגברה וקריוקי. הפיילוט, שהחל בחוף צאלון, היה להצלחה גדולה והוביל לשינוי מציאות מהותי באווירה ובחוויית הנופש בחופים השקטים, שהפכו לפופולריים ומשכו אליהם משפחות רבות. בשנים האחרונות נוספו לרשימת החופים השקטים גם החופים חוקוק צפון, מפרץ אמנון, גופרה וצינברי. כעת, כאמור, כל חופי איגוד ערים כנרת יהפכו לשקטים.

קוטלרוב מנהל זה כשלוש שנים את הפרויקט "מתחברים לנוער בחופים" במתחם "נקודה טובה" בחוף לבנון, שיהפוך עכשיו גם הוא לחוף שקט. פרויקט "מתחברים לנוער בחופים" מתקיים בהובלת ובמימון משרד העבודה והרווחה במסגרת "תוכנית 360", ששותפים בה גם משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הפנים ומשרד הקליטה.

"מדובר בפרויקט לאומי ותיק המתקיים בשבעה מתחמים בארץ", מספר קוטלרוב. "בחודשי הקיץ אנחנו פותחים בחוף מתחם לבני נוער. המתחם פועל בשעות הערב והלילה, ובו אנחנו מזמינים את הנוער לקפה, כיבוד קל, משחקי קופסה, מעגלי גיטרה, וגם לפינה שקטה להירגע, כשהמטרה היא בעצם לשמור עליהם ולהוות אי של שפיות בתוך חופשת הקיץ שלהם. המתחם מיועד לכל בני הנוער שמגיעים לחוף שלנו או לחופים הסמוכים, ואנחנו גם מציעים להם עזרה במידת הצורך".

למה הכוונה ב"אי של שפיות"?
"חופשת הקיץ עבור בני נוער היא סוג של בדיקה עצמית, חיפוש עצמי. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני דרכים, כגון לחצות גבולות על ידי שימוש בקללות; יש כאלה שילבשו משהו יותר חשוף מהרגיל; זה יכול להיות מגע אצל אלה ששומרים מגע; וכמובן גם שימוש באלכוהול בצורה מופרזת וגם בסמים עד אובדן הכרה. סוגי פריצת הגבולות תלויים בגבולות המסגרת הרגילה שלהם ביומיום".

עד כמה מוזיקה רועשת תורמת לפריצת הגבולות?
"מבחינת בני הנוער, מוזיקה רועשת זה כיף גדול. הם שמים רמקול גדול, מה שקוראים לו בוקסה, שומעים מוזיקה בפול ווליום, ואת רואה איך פתאום מתגבשים סביבם עשרות בני נוער. ככה החוף הופך לרחבת ריקודים במסיבת טראנס, עם כל המשתמע מכך. לא פעם נתקלתי בסיטואציות לא נעימות שהמוזיקה הרועשת הובילה אליהן בלי שבני הנוער התכוונו לכך. ראיתי דם, סמים. זה מדרון שקשה לעצור כשאתה מתחיל לרדת בו. חוץ מזה, יש גם בני נוער שרוצים את החופש שלהם, את הגיטרה. יש שרוצים לדבר. מי שרוצה להתפרק, ימצא את הדרך להתפרק, ועדיף שזה לא יהיה על חשבון אלה שלא באו להתפרק. כשמציבים לנוער גבולות, הוא יודע להתכנס לתוך הגבולות הללו".

רמקול בגודל של מקרר

קוטלרוב מצדד לחלוטין בהפיכת החופים לשקטים. לדבריו, הדבר ימנע אלימות ופריצת גבולות מוגזמת. "אולי יהיו בני נוער שיראו בכך פגיעה בחופש שלהם, אבל בסופו של דבר זה לטובתם, הן מבחינת הביטחון האישי שלהם והן מבחינת ההנאה מהחופש", הוא אומר. "אלה שמחפשים את המסיבות הרועשות, להתפרק ולחצות גבולות, כבר ימצאו לאן ללכת. אנחנו נצטרך לראות בקיץ לאן הם ילכו, ונשתדל להיות גם שם כדי לתת להם את העזרה שאנו מעניקים".

"מוזיקה ואלכוהול הם חלק מעסקת חבילה שמביאה בסופו של דבר למצבים של חוסר שליטה ומקרי אלימות", מוסיף חגי לוין, מנהל יחידת הפיקוח והאכיפה ברשות הכנרת. "בני הנוער מסיימים את המסיבה שיכורים, עולים על מכוניות וחוזרים ככה הביתה. או שנוצרות חבורות בחוף, זה שם את המוזיקה שלו, השני את שלו, ואז נוצרים סכסוכים. לכן הפתרון להפוך את החופים לשקטים הוא פתרון רחב, שבסופו של דבר יש לו יתרון גם מבחינת חוויית הנופש, גם בתחומי הזבל והניקיון, וגם בתחומי הבטיחות ושלומם של בני הנוער. כשיהיה שקט, זה ישפיע גם על הבטיחות של בני הנוער".

עד כמה קשה להרגיל את בני הנוער לחופים שקטים?
"כאמור, אנחנו נמצאים בפיילוט בשנים האחרונות וכבר מנהלים חופים שקטים. המודל כבר קיים, ואנחנו גם אוכפים ושומרים על החופים האלה שיתנהלו בצורה שקטה. היו חופים שבארבע השנים האלה פעלו בצורה מדהימה, היו שקטים ונקיים, ובהם מצאנו את סוג האוכלוסייה המחפש את החופים האלה. כלומר, משפחות וגם הרבה חבר'ה צעירים שמחפשים את הטבע והאגם, ולא מחפשים מסיבות ורעש. כאמור, עם הרעש בדרך כלל מגיע האלכוהול. אז גם אלכוהול כבר אין בחופים השקטים, וגם הזבל נעלם. לחופים השקטים גם לא הגיעו אוכלוסיות שמחפשות רעש ומהומה. היו כמה מקרים ספציפיים שבהם כן הגיעו אנשים כאלה, אבל במקרה שלהם זה נגמר בהסבר".

לא נתקלת בהתנגדויות של מבלים?
"בדרך כלל הטענות הן 'באנו לכנרת ליהנות, וחלק ממהנאה זה לשמוע מוזיקה'. ואז אתה פשוט מסביר שזה חוף שקט, והמוזיקה שלך לא ערבה לאוזני השכן שלך. ברוב המקרים זה מתקבל, כי אנחנו באים מאוד ברורים באמירה שלנו. לפעמים מגיעים אנשים יותר מבוגרים מתוך רצון לחפש מקום לשבת ולשתות אלכוהול. אגב, דווקא אצל חבר'ה צעירים סביב גילי 16־20 יש הרבה פחות בעיות להתמודד עם התנגדויות, כי אתה מגיע מתוך מקום של בעל תפקיד. הבעיות, כאמור, מתחילות כשזה משתלב עם אלכוהול. יש לנו שיתוף מלא עם משטרת ישראל, ויש צוותי שיטור שעובדים במשותף עם יחידת הפיקוח".

אתה לא חושב שהיעדר מוזיקה פוגע בצורה מסוימת בבילוי שלהם?
"אולי, אבל למה הבילוי שלי עם ילדיי צריך להיות מושפע ממוזיקה שמישהו שומע לידי? אין שום בעיה עם השמעת מוזיקה מהטלפון הפרטי שלך. אבל יש כאלה שמגיעים עם מערכות הגברה, רמקולי ענק בגודל של מקרר, וקבוצה כזו משפיעה על רדיוס של מאות מטרים בסביבה".

"איבדה את המניות"

לוין בטוח כי הפיכת החופים לשקטים גם תעשה חסד עם בני הנוער וגם תחזיר משפחות לכנרת. "כל חיי אני חי סביב הכנרת", הוא מספר. "אני זוכר איך אני ביליתי עם משפחתי בתור ילד, וראיתי איך זה השתנה. אנשים הדירו את רגליהם מהכנרת בגלל רעש. במסגרת הפיילוט שעשינו, רוב החבר'ה חזרו לחופים השקטים. אני אומר לך בוודאות מהסתובבות שלנו בשטח שהחניונים של החופים השקטים התמלאו הרבה יותר מהר מהחופים הרגילים. מי שמחפש לעשות רעש והמולה, יצטרך למצוא לעצמו מקומות אחרים. אצלנו זה לא יקרה. לדעתי, המדיניות הזו תשפיע גם על מדיניות של מפעילים אחרים בחופי הכנרת, וגם הם יהפכו להיות חופים שקטים".

"במהלך הישיבה באיגוד ערים כנרת, הצביעו כל חברי הנהלת האיגוד פה אחד בעד ההכרזה על כל חופי האיגוד כחופים שקטים, החל מעונת הרחצה הקרובה", אמר עם קבלת ההחלטה אלי מלכה, יו"ר איגוד ערים כנרת וראש מועצה אזורית גולן. "המהלך ייכנס לפועל כבר בעוד ארבעה חודשים, עם פתיחת עונת הרחצה בחג הפסח, ויכלול את כל 15 חופי איגוד ערים כנרת, וביניהם החופים דוגית, חלוקים, כורסי ולבנון, הנחשבים כיום לחופים רועשים יותר ופופולריים בקרב צעירים. במקומות אלה, עם השמעת המוזיקה הקולנית והחגיגות שנערכו על החוף, גם צרכו אלכוהול שסיכן את חייהם של המבלים בעת רחצה בכנרת. הציבור הפוקד את חופי הכנרת רוצה ליהנות מפיסת טבע פסטורלית, נעימה ושקטה. אני סבור כי ההחלטה תוביל גם לעלייה משמעותית במספר המשפחות שיבואו לנפוש עם ילדיהן באגם הלאומי ותסייע בפיקוח על התנהגות בני הנוער המגיעים לחופים".

"בסופו של דבר, החלטה זו גם תחזיר לכנרת קהלים של משפחות עם ילדים שהדירו רגליהם בשנים האחרונות מחופים מסוימים", מוסיפה דנה בכר, מנהלת אגף מינהלת הכנרת ברשות הכנרת. "לא קיבלנו את ההחלטה ממניעים כלכליים, אלא אך ורק כדי לשנות את חוויית הנופש. מוזיקה ורעש בשילוב אלכוהול זה בדיוק דברים שאנחנו לא רוצים בכנרת. כמו כן, בחופים מוכרזים עם מצילים, כל נושא המוזיקה סביב עמדות ההצלה הוא נושא בעייתי, כי זה מפריע למצילים לעבוד. אנחנו רוצים את המשפחות שיחזרו אלינו עם הילדים, אותו קהל שאהב לבוא לכנרת ונמנע מכך בעשרות השנים האחרונות. זה לפחות 20 שנים שהכנרת איבדה את המניות שלה".

עד כמה הפיילוט שלכם אכן היה מוצלח?
"לפני כארבע שנים החלטנו ששישה מתוך 15 החופים יהיו חופים שקטים שאסור להשמיע בהם מוזיקה בכלל. אני כמובן לא מתכוונת לטייפ קטן שאת שומעת בו מוזיקה בעוצמה חלשה שלא מפריעה או מוזיקה מהסמארטפון שלך; אנחנו מדברים על מערכות קריוקי ומערכות הגברה שכיום יש לכל אחד. הקונספט של חוף שקט בחופים שהנהגנו התקבל ממש באהדה, ואנשים משתפים פעולה עם הנהלים. לעומת זאת, בחופים שהיו עדיין רועשים, חוויית הנופש שהתקבלה הייתה לא נעימה, בעייתית ומעודדת אלימות בשילוב עם אלכוהול. בני הנוער היו באים עם המגברים, משתכרים ומשתוללים. זוהי חוויית נופש שאנחנו לא רוצים לראות בחופי האיגוד. לכן עכשיו, כולם שמחים שזה יחול על כל החופים. הצעד הזה יתרום לתפעול שקט ובטוח של החופים, ולכך שיהיה כיף לבוא ולנפוש בחופים שלנו".