כיצד היחסים המתפתחים בין ישראל לארמניה מושפעים מההכרה ברצח העם?

הארמנים מאוד גאים במדינה הקטנה שלהם, בעלת התרבות וההיסטוריה העתיקות ששרדו דורי דורות. בכל הזדמנות הם מספרים כמה שישראל וארמניה דומות. בכל הזדמנות הם ידברו גם על הטבח הנוראי שעברו ועל כך שמדינות רבות צריכות לגנות את רצח העם, ולהתווסף לאלו שכבר גינו. ננה מקרטצ'יאן, מנהלת חברת התיירות הארמנית שאחראית על הטיסות לישראל, מספרת שהם מאוד התאכזבו כשההצבעה במליאת הכנסת על הכרת רצח העם הארמני לפני מספר חודשים בוטלה לילה לפני. "דווקא אתם הראשונים שהייתם צריכים להבין אותנו", היא אומרת. 

ארמניה נתפסת על ידי רבים כמדינה ענייה ודלה בתשתיות. ואכן, בביקור בה נראה כי דרכים מהירות קשה למצוא, צינורות הגז בדרכים הכפריות גלויים ובמרכזן פוסעות להן פרות בנחת. המחזה הנפוץ ביותר הוא של נשים מבוגרות שאופות את הלחם המקומי, הלא הוא הלוואש. האוכל פשוט ובסיסי מאוד, המחירים זולים להפליא, ודוברי אנגלית כמעט שאין בנמצא. עם זאת, מלונות הפאר בבירה יראוון מרמזים על הפריחה התיירותית ההולכת וגדלה כאן, ועמה כסף זר שנכנס לקופת המדינה, ומביא איתו רוחות של תקווה על אף הסכסוך עם שתיים משכנותיה - טורקיה ואזרבייג'אן. נראה שהרומן עם ישראל, שהחל עם פתיחת קו הטיסות הסדירות של חברת התעופה הארמנית, יעשה טוב לתיירות המדינה. 

"יש לנו תחושת הזדהות חזקה עם העם היהודי. כמוכם, גם אנחנו שונים מהשכנים שלנו", אומר שר החוץ של ארמניה, זוהרב מנאצקאניאן בראיון למעריב. "יש לנו היסטוריה ארוכה מאוד אבל ניסיון עוד יותר ארוך. הזהות שלנו שרדה הרבה דברים. שרדנו מלכויות, פלישות רבות, אנחנו יודעים להסתגל לתרבויות".

"ההצבעה היא לא רק על הרצח, מדובר פה על סטנדרט מוסרי. סבלנו מטבח של מיליון וחצי מבני עמנו. הורי הם פליטים מהרצח ולכן הגענו לטיביליסי. הרבה קרובי משפחה שלי מתו. מהטבח הזה יצאנו לא קורבנות אלא מנצחים. לא היינו מאוכזבים מהביטול ולא מופתעים. אנחנו יודעים שההצבעה היא קלף מיקוח בידיכם כלפי הטורקים וזה עצוב מאוד".

רפובליקת ארמניה שוכנת בדרום-הקווקז באירו־אסיה, בין הים השחור והים הכספי. על אף מיקומה הגאוגרפי, קשורה ארמניה מבחינה היסטורית ופוליטית למדינות אירופה. היא גובלת בטורקיה, בגאורגיה, באזרבייג'ן ובאיראן.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, נעשו הארמנים בעיה לטורקים, משום שהם רצו עצמאות ואהדו בגלוי את הרוסים שהתקדמו מהקווקז אל עבר טורקיה. הארמנים, שרצו לשחרר את ארצם, אכלסו אזור שהיה נתון לאיום של פלישה זרה. בעקבות זאת, ב־1915 החליטה הממשלה העות'מאנית על גירוש האוכלוסייה הארמנית של אנטוליה אלא שבמהלך המלחמה, בשנים 1915־1918, בוצע בארמנים רצח עם שיטתי על ידי הטורקים ובו נרצחו בין 600 אלף ל־1.5 מיליון ארמנים. מאז מהווה הטבח והדרישה להכרה בינלאומית בו כרצח עם, מוקד למתיחות בין ארמניה לבין טורקיה.

ב־1991, עם התפרקות ברית המועצות, קיבלה ארמניה עצמאות, אך רוב שטחה של ארמניה ההיסטורית נותר בשליטתה של טורקיה. בין ישראל וארמניה קיימים יחסים דיפלומטיים מ־1992. 

ברקע היחסים בין שתי המדינות עומדת ההשוואה השכיחה בין העם הארמני והעם היהודי, אשר חולקים נקודות דמיון רבות, בהן פיזור רחב ברחבי העולם, אוכלוסייה קטנה יחסית, שאיפה ארוכת שנים למדינת לאום עצמאית, העובדה ששתי המדינות מוקפות בעיקר על ידי מדינות מוסלמיות שרובן עוינות, קיומו של לובי משפיע בארצות הברית והצורך להתמודד עם טראומה לאומית מהעבר. עם זאת, למרות הדמיון, היחסים בינינו לבין הארמנים עדיין בחיתולים. זאת בשל הקונפליקטים של הארמנים עם הטורקים והאזרים, עמם חולקת ישראל אינטרסים חשובים.

"כמדיניות עכשווית אין מיצוי פוטנציאל בכלל", אומר מנאצקאניאן. "היום יש לנו הרבה יותר מה להציע ולקבל, בתחומי החקלאות, המדע, הטכנולוגיה, ההשכלה והחדשנות, במיוחד חדשנות במערכת החינוך, שאנחנו מטפחים מגיל צעיר. יש לנו אפליקציות סלולריות שפיתחנו ומביאות מיליוני גולשים. אני מקווה לנסוע לישראל ולקדם שיחות והסכמים, לבנות פלטפורמה למומחים לשתף פעולה". 

"ארמניה מודאגת מסוגיות הביטחון שלה ויש לנו בעיה גדולה - נגורנו קרבאך (מובלעת בשטח אזרביג'אן שהכריזה באופן חד־צדדי על התנתקותה מהרפובליקה החילונית המוסלמית, שרוב תושביה הם ארמנים נוצרים, שנמצאים בסכסוך רב שנים עם שכניהם האזרים המוסלמים – א"ז). אנשים בסכנה שם. ישראל, כידוע, מכרה נשק לאזרביג'אן ולכן אנחנו רוצים לעבוד על שיתוף הפעולה הצבאי איתכם". 

"עם איראן אנחנו חולקים היסטוריה ארוכת שנים. התרומה התרבותית של ארמניה לאיראן מאוד חשובה להם. במצב הנוכחי, כשטורקיה ואזרבייג'אן עוינות כלפינו, איראן מהווה עבורנו ערוץ תקשורת חשוב. יש לנו קשרים טובים עם מדינות רבות וחשוב לנו שקשרים עם האחת לא יהיו על חשבון קשרים עם השנייה". 

“כמו שאמרתי, יחסים עם מדינה אחת לא יבואו על חשבון יחסים עם השנייה”

"התפטרותו לא תדיר שינה מעיני. הוא האיש שמוכר נשק לאויב שלי - אזרבייג'אן". 

“צריך להיות זהיר מאוד לגבי ההאשמות האלו. מדובר בשטויות שאויבינו מפיצים” 

“אני חיובי לגבי כך שזה יקרה. אנחנו משתוקקים לשדרוג היחסים עם ישראל”

"אנחנו מבינים את הרגישות, נעשה דברים שיתרמו לתהליך".

ארטק זקריאן, מי ששימש עד לאחרונה כסגן שר ההגנה של ארמניה ויו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ארמניה-ישראל, הוא הרוח החיה שמאחורי קו הטיסות הסדירות בין המדינות. "היחסים עם ישראל מאוד מיוחדים עבורנו", הוא אומר. "אנחנו רואים בכם סוג של כלכלה אפקטיבית. אתם כמונו, מדינה קטנה מוקפת אויבים. כרגע יש יחסי תיירות, היינו שמחים להרחיב אותם ליחסים בתחום ההגנה, ובניגוד למה שנהוג לחשוב, זה לא בגלל הפחד שלנו מהרוסים. יש לנו הרבה עבודה ואני חושב שלא עשינו מספיק כדי לשפר את היחסים עם ישראל, ובוואקום שנוצר, אזרבייג'אן וגאורגיה ביססו בינתיים את הקשרים שלהם איתכם".

"הייתי מאוד מאוכזב מביטול ההצבעה בכנסת בנושא רצח העם. מבחינתי זה נושא הומניטרי ולא רק פוליטי. זה פשע היסטורי. דווקא אתם צריכים להבין אותנו, כי גם אתם עברתם רצח עם. 40 מדינות כבר הכירו ברצח העם הארמני. הטורקים מנסים לעשות מזה נושא פוליטי, אבל ברמה ההומניטרית חשוב להצביע על כך כדי למנוע הישנות של טבח כזה בעתיד. אנחנו משלמים מחיר על ההתעקשות שלנו שיכירו בהיסטוריה שלנו, קודם כל במישור הביטחוני".   

"שאלת היחסים בין ישראל וארמניה מעלה מורכבות בין ריאל פוליטיק לשאלות מוסריות", מוסיף ד"ר חן ברם, עמית מחקר של מכון טרומן באוניברסיטה העברית. "ישראל צריכה לשאול את עצמה איך היא רואה את עצמה - האם הכל זה נזיד עדשים של אינטרסים או שיש לנו ערכים מאחורי המדיניות? מצד אחד, ישראל משחקת בזירה שבה אזרבייג'אן היא בת ברית חשובה שלה ואל לה לישראל לוותר או לסכן את הברית הזו, ויש גם את היחסים המורכבים עם טורקיה שצריך בכל זאת לשמור עליהם. מצד שני, השאלה האם ישראל יכולה גם לומר: 'אנחנו רוצים שלום בין אזרבייג'אן לארמניה ואף מוכנים לעזור בכך?' ישראל צריכה יותר לעמוד על שלה מול אזרבייג'אן  - אנחנו חברים שלכם אבל אנחנו יכולים להיות יותר ידידותיים עם הארמנים, ואין לראות בכך פעולה נגדכם. אולי בהתחלה זה יעורר תגובה אבל אמירה כזו אפשרית. לדעתי ישראל לא השכילה לעשות את זה עד כה וזה חבל". 

מה לדעתך צריכה להיות העמדה של ישראל לגבי השואה הארמנית? 

"ישראל הפכה את השואה לסממן המובהק של הזהות שלה, אך לא מכירה בג'נוסייד הארמני. מכל בחינה - היסטורית, חינוכית וערכית - זה לא קביל בעיני. יש מספיק מדינות שהכירו בג'נוסייד אבל יש להן יחסים עם אזרבייג'אן ועם טורקיה. יהיו מחאות טורקיות או אזריות אבל הדברים יחזרו למסלולם.  ישראל לא השכילה לעשות את זה והיו גם נציגים ישראלים שאמרו בירוואן דברים לא מקובלים או לא מנומסים לגבי ייחודיות השואה. דברים שהמחקר היום, ברובו, לא מקבל. ודאי שהשואה ייחודית, ודאי שלא הייתה דוגמה כזו לרצח המוני בצורה תעשייתית, אבל לכל ג'נוסייד יש ייחודיות משלו. יתרה מכך, אין ספק שלג'נוסייד הארמני ולתגובות אליו היה תפקיד חשוב מאוד ביכולת של הגרמנים לבצע את השואה אחר כך. לישראל יש עוד דרך לעשות בנושא הזה. למזלנו הארמנים מודעים לפער בין עמדות הציבור הישראלי לעמדות הממשלה, אבל זה לא פותר אותנו מהצורך בשינוי בעניין זה".