שש שנים אחרי שנסגר: השוק הבדואי נפתח מחדש ברהט

בשבת האחרונה הייתה בעיר רהט התרגשות רבה לנוכח פתיחתו של השוק הבדואי. שוק זה, בעל צביון ייחודי משלו, אולי גם יצליח לעורר לתחייה חלק מהזיכרונות והחוויות מהשוק הבדואי המיתולוגי, שפעל במשך שנים ארוכות בבאר שבע ומשך אליו מבקרים רבים מכל רחבי הארץ. לפני כשש שנים נסגר השוק בבירת הנגב. עכשיו, תוך כדי שינוי לוקיישן, אפשר שוב לבקר בשוק הבדואי, לחפש מציאות וליהנות מהריחות ומהצבעים.

מהפכה כלכלית

"סגירת השוק בזמנו פגעה קשות בפרנסה של הסוחרים. אני זוכר שגם היו כל מיני הפגנות ומחאות בעקבות ההחלטה לסגור אותו", אומר מחמוד אל־עמור, מנכ"ל החברה הכלכלית ברהט. "פתיחתו של השוק הבדואי ברהט היא חלק מהמהפכה התיירותית והכלכלית שעוברת העיר. ראש העיר עטא אבו מדיעם והחברה הכלכלית מקדמים את רהט כמטרופולין משני לבאר שבע. אנחנו מבססים את רהט כמרכז החברה הבדואית בנגב מבחינה כלכלית, תרבותית ודתית. כמו שבאר שבע הייתה בעבר המרכז של הבדואים מבחינת קבלת שירותים, קניות ועוד, אנחנו רוצים שכך יהיה ברהט".

פתיחת השוק היא בין האמצעים לקידום המטרה?
"עוד בהיותי ילד אני זוכר את אמי מקבלת את קצבת הילדים והולכת לעשות קניות בשוק העירוני בבאר שבע או בשוק הבדואי. ככה רוב הבדואים היו עושים. הם היו גרים ביישובים שלהם, אבל מרכז החיים שלהם היה בבאר שבע. אנחנו רוצים שמרכז החיים יהיה ברהט. אנחנו עושים הרבה דברים בשביל זה, ואחד מהם הוא הקמת השוק. השוק הוא אחד המנופים הכי מרכזיים, וזה גם סימבולי עבורנו. היה לנו מאוד חשוב להביא את השוק לרהט. מבחינתנו, זאת סגירת המעגל: השוק הבדואי חוזר לרהט, לאוכלוסייה הבדואית".

אל־עמור מוסיף: "נוסף על השוק, אנחנו פותחים עכשיו את מרכז המורשת לתרבות הבדואית, שהוא בעצם המוזיאון הבדואי הראשון ברהט. כבר פתחנו היכל תרבות עם 500 מושבים. בקרוב ייפתח אצלנו גם בית הדין השרעי, שכרגע נמצא בבאר שבע. המטרה היא שמרכז החיים יהיה רהט ולא באר שבע".

חיים משבת לשבת

ההחלטה של עיריית רהט והחברה הכלכלית ברהט על פתיחתו של השוק הבדואי בעיר באה בעקבות סגירת השוק בבאר שבע בשנת 2017. "אנחנו עוסקים בהקמת השוק כחמש שנים, כולל גיוס כספים, תכנון וביצוע", מספר אל־עמור. "הושקעו בכך 15 מיליון שקל, והשוק נפתח בתמיכת משרדי הפנים והחקלאות. ההתרגשות מאוד גדולה. ביום הפתיחה היה הפנינג, אוהל בדואי אותנטי עם אומנים, ופרסמנו על הפתיחה בכל רחבי הארץ. זה שוק שאמורים להגיע אליו תיירים מהארץ ומחו"ל. יש התרגשות מאוד גדולה בעיר. עכשיו אנחנו בהרצה. הציפייה היא שאלפים יגיעו בכל שבת".

נכון לפתיחת השוק, כ־50 סוחרים איישו אותו, אבל אל־עמור צופה שבתוך חודש התפוסה תהיה מלאה, כלומר 100 סוחרים. "תמיד זה ככה", הוא אומר. "תמיד בהתחלה אנשים רוצים שאחרים יתחילו וינסו. אנשים יראו שזה עובד באמת והם יבואו. הסוחרים הם לא רק מרהט. מגיעים גם כאלה מיישובים אחרים, כמו תל שבע, לקיה וחורה. גם מלוד, מרמלה ומאזור 'המשולש' קיבלנו פניות. יש גם יהודים שרוצים לסחור. התוכנית היא שהשוק יהיה פתוח בימי חמישי ושבת. בינתיים בחודש־חודשיים הראשונים במסגרת הפיילוט הוא יהיה פתוח רק בשבת".

בתקופת הפיילוט השוק החדש, המתפרס על פני 21 דונם וכולל מתקני הצללה וחנייה בשפע, יהיה פתוח בימי שבת בין השעות 8:00־15:00. יהיו בו דוכנים עם תוצרת מגוונת של תבלינים, פירות וירקות, כלי בית, דוכני מזון ועוד. "במקום גם הוכן אגף לשוק צאן", אומר אל־עמור. "הוא יחליף את השוק הפיראטי שקיים היום ברהט. אנשים מוכרים כבשים, ואנחנו רוצים להסדיר את זה".

עד כמה פתיחת השוק יכולה להיטיב עם מצב התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית?
"מצב התעסוקה כיום אינו טוב כל כך: מועסקים 65% מהגברים ו־28% מהנשים. השוק אינו פותר את כל בעיות התעסוקה, אבל יכול לסייע בכך. אם יהיו שם, למשל, 30 נשים שימכרו את הדברים שהן מייצרות בבית, זה יעזור. ואם יהיו עוד 30 סוחרים מרהט שיתפרנסו בכבוד, גם זאת הצלחה. אם השוק יביא תיירים מחוץ לרהט, אז אנשים גם יסתובבו, יאכלו ברהט ויקנו דברים בחנויות. השוק יכול לשמש מנוף לכל העיר ולא רק לסוחרים שימכרו בו".

זיכרונות מב"ש

השוק הבדואי המיתולוגי הססגוני פעל בבאר שבע שנים רבות בסמוך לעיר העתיקה, מכר בזול ביגוד, הנעלה ומוצרים רבים נוספים, היה מקום מפגש וחיבור בין יהודים לבדואים ויצר זיכרון קולקטיבי בבתים רבים בנגב. עם השנים איבד מהאותנטיות ומהייחודיות שלו. בתחילת 2017 החליטו בעיריית באר שבע לסגור את השוק, גם מכיוון שאיבד מאופיו האותנטי. סוחרי השוק ניסו להילחם בגזרה ויצאו למאבק משפטי, אך בסופו ההחלטה על סגירת השוק נותרה בעינה. עכשיו מנסים לאפשר בשוק החדש ברהט חוויה תיירותית וצרכנית לתושבי הנגב בפרט ולתושבי הארץ בכלל.

"הילדים של היום יזכרו את השוק החדש בעוד 20 שנה כחוויה אולי אחרת מזו שאנחנו זוכרים כילדים מהשוק שהיה בבאר שבע. אבל אין לי ספק שהשוק החדש יהיה מיוחד, כי הוא נמצא בתוך רהט", אומר אל־עמור.

השוק החדש יוכל לשחזר את הצלחת השוק המיתולוגי בבאר שבע?
"זה לא יהיה אותו שוק. כל שוק שונה משוק אחר, וכל שוק עובר כמה שלבים בחייו. נכון שהשם אותו שם, אבל יהיה לו צביון מיוחד משלו, חוויה אחרת". אל־עמור אינו חושש כי הדיווחים על אירועי פשיעה של עבריינים מהפזורה הבדואית ירתיעו מבקרים מהגעה לשוק.

"אנחנו מודעים לסיפור של הקמפיין התקשורתי שמתנהל נגד הבדואים, אבל זאת לא המציאות. המציאות הרבה יותר טובה", הוא טוען. "בשנים האחרונות רהט הפכה לעיר מארחת עבור כל המגזרים לצד הפיכתה למרכז התרבות הבדואית הגדול ביותר בארץ. נכון שאנחנו סובלים מיריות בחתונות ובקטטות - זה מפני שמי שאמור לטפל בכך לא עושה את התפקיד שלו. אבל בעיקרון חיים ברהט 80 אלף תושבים ורובם רוצים לחיות טוב. עובדים ברהט כ־1,000 יהודים. בבניין העירייה אצלנו יש כ־50 עובדים ועובדות יהודים, חלקם באים כל יום לרהט, לא משנה אם יש פשיעה או לא. אנשים לא מרגישים את זה. החיים המשותפים ברהט הם מיוחדים, ואין מקום כזה בארץ למרות כל האייטמים התקשורתיים ששומעים עליהם. המציאות היא שונה, טובה מאוד, אנשים חיים פה. הבדואים עובדים אצל היהודים, היהודים עובדים אצל הבדואים, יש יזמים יהודים שעובדים ברהט, יש עסקים משותפים של יהודים ובדואים".

אל־עמור מוסיף: "אנחנו מפתחים את העיר כעיר תיירותית. יום־יום באים הנה אוטובוסים של תיירים, ואנשים עוברים פה חוויה משמעותית. החזון שלנו הוא שאזרחי ישראל יגיעו לרהט בשבתות, יעשו בה קניות, יאכלו במסעדות ובקבביות המקומיות, יתארחו בבתים המארחים שלנו וייהנו מתרבות הכנסת האורחים הבדואית. אחת המטרות שלנו היא להראות שהחיים האמיתיים הם לא כמו שמציגים אותם, ואנחנו מזמינים את כל עם ישראל לבוא ולהתנסות בכך".