החל מה־7 באוקטובר מלונות בגולן סגורים לפעילות. אין לנו אפשרות לקבל אורחים, כי אנחנו בטווח טיווח. בהתחלה זה היה בהוראת הצבא, אבל גם אם נקבל עכשיו אישור לפתוח, אף אורח לא יגיע. אנשים עוד מפחדים לנסוע לצפון, לא יודעים איך יתפתח המצב", אומר אלעד אזולאי, מנהל שיווק ומכירות של תיירות עין זיוון, המתמקדת בכפר נופש, ארגון אטרקציות בגולן ואתרי קולינריה. "באופן כללי אפשר לומר שעסקי תיירות בגולן ובגליל העליון לא פעילים כרגע. אחרי תקופה ארוכה של הקורונה, אנחנו שוב יורדים מ־100 לאפס. סומכים על המדינה שתדע לפצות אותנו. כרגע אנחנו בסוג של חוסר ודאות".
בכזה מצב אפשר לתכנן משהו קדימה?
"כשאנחנו מנתחים את תהליכי השיווק ואיך רואים את החזרה לשגרה, אנחנו מדברים בינינו לבין עצמנו על פסח, על חודש אפריל שאולי אז אנשים כן יתחילו להגיע. כמובן שהכל תלוי במצב הביטחוני. אנחנו גם מבינים שבגלל האנטישמיות בעולם אנשים רבים חוששים לצאת לחו"ל, ולכן תיירות פנים תפרח יותר מתיירות חוץ. אנשים רבים יעדיפו לטייל בארץ, יעדיפו את הקרוב והבטוח".
אזולאי, רס"ן (במיל') בהנדסה קרבית, נמצא מעל 60 ימים במילואים, ובין לבין גם עושה ניסיונות בכל זאת לשווק לפסח. "אנחנו כבר במשא ומתן עם כמה סוכנים לגבי שיווק חדרים לקבוצות לפסח, אבל גם הם מדברים מאוד בזהירות איתנו, כי הם לא יכולים להתחייב על שום דבר", הוא אומר. "אם תהיה לחימה בצפון, אז אין בכלל על מה לדבר. פסח לא יצא אז לפועל. אתר ההזמנות שלנו פתוח, אנחנו עושים גם דיוור ישיר ללקוחות, אבל כרגע יש רק הזמנות בודדות לקיץ, לחודש אוגוסט".
"איך שהחלה המלחמה, הערבה פתחה את מקומות האירוח שלה לטובת המפונים. הגיעו אלינו למעלה מ־2,000 מפונים בחודש הראשון למלחמה וכל התיירות בעצם הושבתה. המפונים מילאו עד אפס מקום את כל מקומות האירוח, וכל המעגלים שתומכים במקומות הלינה, אם זה מסעדות, קייטרינגים, אטרקציות שונות - סגרו את שעריהם", אומרת מיכל מלצר, מנהלת תיירות במועצה האזורית הערבה התיכונה.
המצב הזה, מציינת מלצר, היה בחודש וחצי־חודשיים הראשונים למלחמה, "ואילו מתחילת דצמבר חלק מהמפונים עברו למקומות קבע והתפנו מהצימרים וממקומות האירוח. זיהינו גם איזושהי מגמה של אנשים שרוצים להתחיל לצאת קצת מהבתים שלהם. בערבה אנחנו מזמינים אנשים למרחבים, לשקט, לנשום אוויר. כרגע הכל חזר לעבוד, אנחנו חווים התעוררות בתיירות. זאת העונה של הערבה מבחינת המועד, החורף פה מדהים, החממות התיירותיות עכשיו בשיא יבולן. אבל בקמפיין התיירותי שלנו אני ממש לא מציינת 'בואו לחגוג', אלא בואו לשקט, בואו לנשום אוויר. הערבה ממש מתעוררת לחיים חדשים ואנחנו מקווים שזה ימשיך ככה".
יש לכם כרגע גם יתרון על פני מקומות אחרים בגלל המיקום.
"ברור לי. אני מודעת לכך שאין כרגע צפון, אין הרבה חו"ל, אין סיני. כרגע אפשר לטייל באזור שלנו בביטחון ולא בצפיפות. במבט כללי לשנת 2024, קשה להגיד בפה מלא שנחזור לעצמנו, זה יהיה מאתגר לכולנו, אבל כאמור מבחינת האטרקציות אנחנו פתוחים וחווים התעוררות. בסופי שבוע אנחנו כבר ב־80%־70% תפוסה לעומת 100%־90% בשנה רגילה. אנחנו חושבים כל הזמן איך לספק עוד תוכן וחוויה, כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים לבוא".
"מגיעים להתרעננות"
"כרגע מרבית המלונות שלנו, למעט 'אלברטו' שנפתח לאחרונה בנחלת בנימין בתל אביב, מארחים מפונים. ההבדל היחיד הוא שאם לפני חודש המלונות היו מארחים רק מפונים, אז בשבועות האחרונים נוצרו מעין 'מלונות היברידיים', שמצד אחד מארחים כמות מכובדת של מפונים, ומצד שני יש אורחים רגילים שמגיעים לנפוש", אומר בני לוי, סמנכ"ל שיווק ומכירות ברשת ישרוטל. "אפשר לראות זאת למשל בכמה מלונות שלנו באילת, כמו מלון אגמים, רויאל ביץ', המלך שלמה, לגונה וים סוף. רואים זאת גם במלון קדמא בנגב. אנחנו מאוד מופתעים לטובה מרמת הביקושים, מהיענות האורחים, ויודעים לתת מחירים אטרקטיביים ותנאי ביטול מאוד נוחים".
כיצד אתם נערכים לעתיד?
"אנחנו כל הזמן מתכננים קדימה, גם על השוק המוסדי. הרבה מאוד קבוצות, שאולי תכננו לטוס לחו"ל השנה, ירצו לפרגן לכחול־לבן, ואנחנו משערים שגם מבחינת ענייני בטיחות יעדיפו לקחת את הארגון לנופש בארץ. לכן אנחנו מתכננים שיגיעו אלינו כל מיני גופים מוסדיים. בנוסף לכך, יש לנו כבר לא מעט הזמנות לפסח, אומנם לא בקצב של השנה שעברה, אבל יש אנשים שהם אופטימיים, משריינים את המקום. ההזמנות לפסח כרגע הן בעיקר למלונות בדרום הארץ".
באופן כללי, אומר לוי, "לגבי שנת 2024, הרי שבהיבט של תיירות פנים אנחנו מאוד אופטימיים. לא צריך לזלזל ברצון של האזרח הישראלי לצאת לנופש. ברגע שהמצב יאפשר זאת ואנשים ירגישו יותר ביטחון - ואנחנו כבר רואים ניצנים של זה - הם יזמינו. יש לנו גם מלונות בירושלים ובתל אביב שיותר מתאפיינים בתיירות נכנסת. להם תהיה שנה יחסית לא פשוטה, כי אנו לא רואים תיירים עטים על מדינת ישראל בזמן הקרוב, אבל אנחנו יודעים שהקהל הישראלי יודע להגיע גם למלונות האלה. זה יהיה יותר מאתגר, אבל עברנו את זה בקורונה, אז יש קצת ניסיון. אפשר למשל לראות את מלון אלברטו בתל אביב, שכאמור נפתח לפני מספר שבועות ומארח רק נופשים. הוא מלא באנשים צעירים, אנשים מגיעים להתרעננות וזה מאוד מחמם את הלב לראות את זה".
"סמל לגאווה"
"לאסונות יש כוח משיכה מאוד גדול", אומר ד"ר שחר שילה, ראש החוג ללימודי תיירות, המכללה האקדמית אשקלון, וחבר בצוות התיירותי של מנהלת תקומה. "עשינו השוואה בינלאומית ובדקנו מתי התחילה 'תיירות אופל' למקומות שבהם היה סבל וכאב אנושי. זיהינו שהביקוש היה מיידי ומאוד גדול. ברגע שאפשר לבקר, בני אדם מתעניינים ורוצים לבקר. זה נשמע נורא, אבל יהיו מקומות בעוטף שיהפכו למוקד משיכה דרמטי לתיירות פנים וגם לשני פלחים מתיירות נכנסת: הפלח היהודי שמגיע לבקר בישראל גם מסיבות מורשת ודת; והפלח האוונגלי שבא לביקורי הזדהות ואהדה".
לדברי שילה, בכל הנוגע לתיירות פנים, הרי שכאמור אתרי הטבח והאסון של ה־7 באוקטובר יהפכו לחלק מהמקומות שרבים ירצו לבקר בהם. "ישבנו לאחרונה בצוות התיירותי בראשותו של ארנון בירן, לעשות הערכה עבור מנהלת תקומה, וכבר עכשיו רואים ניצנים של ביקוש ספונטני ממש ער של תיירות פנים לאתרים הללו", הוא אומר. "זה מעיד על עוצמת ביקושי תיירות הפנים העתידית למקומות הללו. הביקושים לכל אזור העוטף יהיו כנראה גדולים. מבחינתנו, אנחנו הולכים לשלב שם הנצחה וזיכרון כאלמנט תיירותי לצד פיתוח התיירות החקלאית ותיירות החוסן, הולכים לדבר על הנרטיב של החוסן, התיישבות, חלוציות וקולינריה. ההנצחה תהיה מרכיב בתוך המוצר. חברים במנהלת תקומה הם גם תושבי העוטף ואין לנו שום כוונה לעשות שום פיתוח תיירותי ללא שיתוף פעולה איתם".
מהי התחזית הכללית שלך מבחינת תיירות פנים ברחבי הארץ לשנה הקרובה?
"ישבנו, אנשי המקצוע, להעריך זאת, ואנחנו כבר מקבלים אינדיקציה מגורמי תיירות פנים שמעידים שבשבועיים האחרונים מתחילות הרבה שיחות של הזמנות לפסח ואילך. אנחנו מצפים שכבר לפני פסח זה יתעצם, ואחרי פסח תהיה התעוררות של תיירות פנים וביקושים גדולים. הביקוש הגדול כרגע קיים למרחב הבטוח והמוגן בישראל, מערד דרומה, כולל כל התיירות המדברית. כרגע הגולן והצפון מחוץ למפת הביקושים ב־2024. המציאות לגביהם נראית מאוד עגומה מפני שהם מאוד מאוימים מבחינה ביטחונית. הלוואי שאתבדה. גם ירושלים נמצאת במגמה מאוד שלילית בגלל המתח, חשש ביטחוני. בגדול, ההערכות הן ששנת 2024 תאופיין בתיירות אסקפיזם באזור שמערד ודרומה, ובתיירות מורשת בעוטף".
ולסיום אופטימי, פסטיבל "דרום אדום" המסורתי, שמציין 19 שנים, יתקיים השנה אומנם במתכונת מצומצמת יחסית לשנים עברו ובמספר אירועים ממוקדים, אך יותר מתמיד יסמל פריחה ותקווה תחת הסלוגן "דרום אדום - פורחים מחדש".
"כולנו עוד כואבים את אירועי ה־7 באוקטובר, ואת מה שמתרחש בעקבותיהם, אבל גם לנו וגם לשותפים של 'דרום אדום', קרן קיימת לישראל ובנק הפועלים, היה ברור שגם השנה, ואולי יותר מתמיד, 'דרום אדום' מוכרח להתקיים, במתכונת זו או אחרת", אומרת דורון אשטן, מנכ"לית תיירות שקמה בשור. "'דרום אדום' הוא לא רק פסטיבל ולא רק כלניות. הוא סמל לגאווה, להמשכיות ולפריחה עבור כל תושב ותושב בצפון ומערב הנגב. אנחנו מקבלים המון חיזוקים ואהבה מכל חלקי הארץ וגם מהעולם, אבל הניצחון האמיתי יהיה לקיים את 'דרום אדום' כאן אצלנו, ולתת לעסקי העוטף והאזור את החיזוק שלו הם זקוקים בשעה זו. זו הפריחה האמיתית של האזור, זה מה שייתן את התקווה לתושבים ולעסקים המקומיים. נפעל כמובן בהתאם להנחיות כל גורמי הביטחון, ואנו מצפים בהתרגשות לראות את עם ישראל שיגיע לתמוך בנו, לקחת חלק בפרויקט המדהים והמרגש הזה ולהראות לכולם שאנחנו עדיין כאן".