חבל יתיר חודר לאטו למפת המטיילים הישראלים. הוא נחבא במזרח הארץ ומוכר בעיקר בזכות היער הנטוע העצום שבלבו, יער יתיר היפהפה, שכובש כל אדם שמתהלך בשביליו. בשנים האחרונות החלו להיפתח באזור גם עסקי תיירות מקומיים, יצירתיים ומיוחדים, ועדיין אפשר למצוא כאן מסלולי טיול בטבע הפראי והבראשיתי שמאפיין את האזור, טיולי ג'יפים למדבר וליישובים הבדואיים. "אנשים לא מודעים לכך שזהו אחד האזורים השקטים בארץ. לא הייתה כאן אזעקה אפילו פעם אחת וגם לא שום אירוע ביטחוני מפרוץ המלחמה", אומרת עינב עוזרי, רכזת התיירות של חבל יתיר. יצאנו לטייל וגילינו אנשים שאוהבים לארח וליצור, וגם צללנו להיסטוריה הקדומה של הארץ, לצליליו של יונתן רזאל.
מסע מוזיקלי אל העבר
אין הרבה אתרים ארכיאולוגיים בארץ, וגם בעולם, שנשמרו בצורה כמעט מושלמת, כזו שמאפשרת ממש לדמיין ולהבין איך חיו אבותינו הקדומים. אחד המיוחדים שבהם הוא סוסיא הקדומה - עיר יהודית קדומה שהשתמרה כמעט במלואה, שהמטייל בה יכול כמעט לשמוע את קולות התושבים שחיו כאן. אני מטיילת בין שרידי מבנים, מקוואות, בתי בד וגיתות, נכנסת למערות קרירות וחשוכות, מתרגשת מהעיטורים והסמלים שחקוקים באבן ומטפסת למבנה בית הכנסת המרשים, שמשקיף על הנוף המדברי הפראי שמסביב ובלבו פסיפסים מרגשים ביופיים. לא ברור לגמרי מתי הוקמה העיר ומי חי בה, אבל ברור שהתקיימו בה חיים תוססים של יישוב יהודי גדול ומאורגן שהתקיים מאות שנים אחרי חורבן בית שני.
אחד הפרויקטים המרגשים שהושקו לאחרונה במקום הוא מסלול מוזיקלי שיצר המלחין יונתן רזאל, מוזיקה שנכתבה במיוחד על פי סיפור המקום, שמלווה את המטיילים ברחובות העיר הקדומה, לצד סרטונים המוקרנים על קירות של מערות עתיקות. באחת המערות פזורים תופי קצב, ואורות מתחלפים המלווים במקצב שמושמע ברקע יוצרים סדנת תיפוף חווייתית. שיאו של המסלול המוזיקלי הוא השמעה של שיר שכתב רזאל, בביצוע מרגש של מקהלת ילדים, בבית הכנסת העתיק.
השילוב של המוזיקה, האורות, הסרטונים וכלי הנגינה יוצר אווירה עוצמתית וחוויה מרגשת ומרשימה בצורה יוצאת דופן.
מידע על סוסיא הקדומה, שעות הפעילות וכו' באתר האינטרנט www.atarsusya.co.il
פודטראק קדמא – פחמימות יצירתיות
בין מעט מאוד האופציות הקולינריות שיש בחבל יתיר, גיליתי, ממש בכניסה לסוסיא הקדומה, פודטראק חמוד, שהפתיע אותי בתפריט העשיר וגם בפיצות המיוחדות שמגישים במקום. רעיה ואביאל ממצפה יאיר אוהבים לבשל ולארח כבר שנים, ובתזמון בעייתי, שבוע לפני פרוץ המלחמה, הגשימו חלום ופתחו את הפודטראק שלהם, קדמא.
אחרי ההלם הראשוני התחילו להגיע תושבי האזור, חיילי מילואים שעוצרים להפוגה ותיירים שמגיעים לסיור בסוסיא הקדומה. הם מכינים במקום סלטים טריים וכריכים מלאים בכל טוב, וניכר שהם ממש נהנים לארח, להכין אוכל טרי ולהגיש אותו בהמון התלהבות וחום. אהבתי במיוחד את הכריך עם הכרוב הצלוי, שום קונפי, סלסה ורדה ורוקט, ולא ויתרתי על פיצה קלמטה ופטה. בערבים קרירים מגישים כאן סחלב חם, ואסור לוותר על טופי קראנץ' בגזרת הקינוחים. הישיבה היא במתחם מקורה ונעים, ויש גם חלל סגור שאפשר לשבת בו כשחם מדי או כשקר.
מידע על שעות הפעילות בעמוד הפייסבוק: קדמא - קפה בעיירה.
הבית של פטל
סיגלית ברייר היא אומנית, חקלאית וגם אספנית וינטג'. ביישוב שני ליבנה, בתוך האנגר ענק, היא הקימה מתחם שהוא מוזיאון ליצירותיה ולאוספים הנוסטלגיים שלה. טלפון חוגה, מכונות כתיבה, מכשירי סיפולוקס, רהיטים של פעם, רדיו גדול, כלי מטבח מאמייל, פתיליות, כדי חלב וגיגיות כביסה - מאות הפריטים שאספה במשך שנים רבות והשיטוט ביניהם גורמים להעלאת חיוך על השפתיים. שנים היא סירבה להיפרד מהם, ולאחרונה החליטה להוציא למכירה מספר קטן של חפצים. חוץ מזה היא חקלאית שמגדלת פירות יער והמון ירוקים, וביום שישי המקום פועל כחנות ירקות ופירות, עם ברוקומיני, חסות מסוגים שונים, כרישה, קולרבי וסלק וגם פטל, אוסנה ואוכמניות. לצדם נמכרות ריבות מעשה ידיה מפירות יער וגם דבש, יינות ומעדנים מתוצרת האזור.
ואם נדמה לכם שזה הכל, אז זה גם בית קפה. כי מה יותר כיף מלשבת על קפה ועוגה על ספה משנות ה־50, בין פתיליות וקומקומים שורקים? ואפשר לקנות גם פיתה בדואית, לבנה איכותית ושמן זית, וליצור בראנץ' קליל.
ואם נראה לכם שסיימנו, הרי שסיגלית, חייכנית ונמרצת, לא מסתפקת בזה. יש גם קטיף עצמי! בכל שישי ושבת היא מוציאה סיורים חקלאיים בהדרכתה. קבוצות קטנות שיוצאות רגלית אל בית רשת סמוך, ואחרי שהיא מספרת מעט על עצמה, אפשר לקטוף, ישר מהשיחים, פטל, אוסנה, אוכמניות או תותי קיץ שהיא מגדלת.
למידע על הפעילויות בבית של פטל: סיגלית, 052־3644848.
מתחם האירוח "פרדי"
הידעתם? המקום היחיד בארץ שבו אפשר לקטוף באופן עצמאי את הפרח הכל כך אצילי - האדמונית - נמצא בחבל יתיר, ביישוב שני ליבנה. ממש מול "הבית של פטל", מעברו השני של השביל, מצאנו בר יין כיפי ואת הבעלים, אתי ותמיר, שמקבלים כל אורח בהתלהבות כאילו מדובר באחיהם האובד. הם מוזגים לכוסות את יין המרסלאן שהם מייצרים ביקב הבוטיק שלהם. מתחם האירוח שלהם נקרא "פרדי", על שמו של פרדיננד, הסבא של תמיר, שעלה לארץ מאוסטריה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
המקום צופה ליער יתיר ומוקף בשדות חקלאיים, ובחלקו האחורי צומחים פרחי האדמונית, המיועדים לקטיף עצמי. אם תזדרזו, אולי תספיקו להביא איתכם הביתה אדמוניות בגוני לבן, ורוד, אדום או סגול, לפני שתסתיים העונה הקצרה של פריחתם, שצפויה להיות בסוף חודש מאי. אחרי שקטפנו, חזרנו להשתרע בבר היין, כשאתי מגישה לשולחן פלטת גבינות ושלל מזטים מעשה ידיה - מטבוחה, סלטים של סלק ושומר, חמוצים וזיתים בכבישה ביתית ועוד סלטים מהמטבח הצפון אפריקאי.
עד סוף חודש מאי המקום פתוח למבקרים מזדמנים בימים שישי ושבת, ובשאר חודשי השנה הוא פתוח בימי שישי, אבל מקבל קבוצות בהזמנה מראש בכל ימות השבוע. כשמדובר בקבוצה, יש גם תפריט עשיר יותר, עם פיצות, ארוחות דגים ועוד.
פרטים ומידע על שעות הפעילות והאירועים באתר האינטרנט peoniesisrael.com.
