משתקמים מהאפר: סיפורם של יזמי התיירות שמובילים את הנגב המערבי

בוקר 7 באוקטובר 2023 התעוררו תושבי הנגב המערבי לסיוט בלתי נתפס. אזעקות, יריות, וחדירת מחבלים שינו את חייהם בן רגע. אך מתוך האפר של הטרגדיה הנוראה הזאת, צומח סיפור מרגש של תקומה והתחדשות. בעוד רבים היו מצפים כי תושבי האזור יעזבו ולא ישובו, המציאות מפתיעה: רבים חוזרים, ולא רק זאת - הם מזמינים אחרים להצטרף אליהם, אם כמבקרים ואם כתיירים.

התיירות, ענף שנראה לכאורה שולי בעת משבר כה עמוק, מתגלה כמנוע צמיחה בלתי צפוי עבור הקהילות הפצועות של הדרום. היא מספקת לא רק הכנסה כלכלית חיונית, אלא גם תחושת משמעות, חיבור והזדמנות לספר את הסיפור שלהם - סיפור של אומץ, נחישות וחוסן אנושי מעורר השראה.

לקראת החגים: מסלולי הטיולים והסיורים המומלצים ביותר לראש השנה
לגוף, ללב ולנפש: תעשו לעצמכם טוב וצאו לחוויה בעין גדי

כדי להבין איך נראית כיום התיירות של הנגב המערבי, פגשתי ארבעה יזמי תיירות מעוררי השראה. כל אחד מהם מייצג פן אחר של ההתמודדות עם הטראומה והשיקום: דרך הטבע והצמחים, דרך האוכל והקהילה, דרך האומנות והיצירה, ודרך הגוף והנפש. סיפוריהם מדגימים כיצד הפעולה הפשוטה לכאורה של אירוח מבקרים - הפכה לעוגן הצלה עבור יחידים וקהילות כאחד.

הם מוכיחים שגם בזמנים הקשים ביותר, הרוח האנושית יכולה למצוא דרכים לא רק לשרוד, אלא לשגשג. יתרה מזאת, הם מראים כיצד דווקא בעת משבר, הפתיחות לאחרים והנכונות לשתף בכאב ובתקווה, יכולות להיות מקור לכוח ולריפוי.

משתלת ברק - עין הבשור: פריחה למרות הכל

בלב עין הבשור, מושב שהוקם על ידי מפוני ימית, שוכנת משתלת ברק. המשתלה, המספקת 90% מהגרניום בישראל, היא עדות חיה לחוסן ולצמיחה מחודשת. בעבר היא אף שלטה על 20% משוק הגרניום האירופי.

"אני מאוד קשור לצמחים. אני אגרונום ובכל יום מטפל ומטפח את הצמחים. השמחה הגדולה היא לראות אותם פורחים ברחבי הארץ", משתף שמעון ברק, בעל המשתלה, "אין שמחה גדולה יותר מזה".

ברק הוא חקלאי בדם, עם ותק של 45 שנה, כמעט כולן הוקדשו לגידול גרניום. המשתלה שהקים בעין הבשור כוללת מרכז מבקרים. הוא עושה סיורים ומספר את סיפורו של המושב והחיים בנגב המערבי לאורך השנים. הסיור, כמובן, מתמקד באחת הגאוות הכי גדולות שלו - הגרניום.

המעבר לאירוח מבקרים אצל שמעון היא יותר מאשר אסטרטגיה עסקית; זו צורה של טיפול עבור המארחים והאורחים כאחד. "לפני שנתיים פתחנו מרכז מבקרים ואנחנו מוכרים גם עציצים וגרניום לבתים פרטיים. במרכז כל אדם מקבל הסבר קצר על הפרח ואיך לטפח אותו בבית, וגם הרצאה על העולם המופלא של צמחים".

מובן שמאז 7 באוקטובר הסיור מתייחס גם לאירועים הקשים שעברו ועדיין חווים תושבי הנגב המערבי. "לא יכולתי לעצור את הדמעות כשעזבתי את הבית וראיתי את המראות הקשים. לא נשכח ולא נסלח", אומר שמעון.

ובכל זאת, בתוך הכאב, יש תקווה שפורחת. "אם לא הייתה לנו חקלאות, יכול להיות שלא הייתי בעין הבשור כרגע. מי שלא מגדל הקשר שלו לא חזק יותר לאדמה", הוא מהרהר. "היום השטח משתקם. החקלאות שרדה ולא נהרסו אצלנו בתים".

הוא מוסיף: "הנגב המערבי משתקם בזכות האנשים שבו ובזכות המתנדבים. אני מקווה שהמדינה תעמוד בהבטחות שלה ותעביר את המענקים המובטחים".

החוסן של המשתלה הוא מטאפורה עוצמתית להתאוששות האזור: מושרשת באדמה, מטופחת במסירות, ופורחת למרות הקשיים.

ניתן לבקר במשתלה בתיאום מראש, בשני מסלולים:
ביקור במשתלה והסבר בחינם; או ביקור, הרצאה וכיבוד (כשעה וחצי) - 20 שקל.
רחוב אוגדה 2, מושב עין הבשור.
שמעון – 054־5614521, נוגה – 054־5614522.

שוקולד קפה: חזרה מתוקה לשגרה

באחד המקומות הלא צפויים, בלב המרכז הקהילתי אשכול, נמצא בית הקפה "שוקולד קפה". בית קפה שעומד כסמל להמשכיות ותקווה. את בית הקפה המיוחד הזה פתח מחדש אורי שטיינר ממושב שדי אברהם במועצה אזורית אשכול, לאחר ששותפו וחברו, השוקולטייר דביר קרפ ז״ל, נרצח באכזריות ב־7 באוקטובר.

"לא תכננתי לפתוח את העסק, אבל בחודש מאי השנה המרכז התחיל שוב לפעול והם ביקשו ממני שאפתח מחדש את בית הקפה. פתחתי בשביל הקהילה והאנשים, אך גם בשבילי", משתף אורי. "לא ציפיתי שתהיה עבודה, ואכן לא הייתה, אך עכשיו יש התעוררות".

פתיחתו מחדש של בית הקפה הפכה לאבן דרך בתהליך הריפוי של הקהילה. אורי מספר: "תהליך החזרה לעבודה שילב עצב, שמחה והתרגשות. פתאום אתה פוגש אנשים שאתה רגיל לראות כל יום, מילדים שעוצרים אחרי בית הספר ועד הקשישים שמגיעים למרכז. ההתרגשות גדולה. מנגד אני נתקל בדברים שקשורים לדביר, כמו משהו שכתב על הקיר, מתכונים וכו', ומשהו בלב נחמץ. אבל בגדול, זה מניע אותך ומוציא אותך מהדיכאון".

אורי משתף ברגע קשה מ־7 באוקטובר: "ב־10 בבוקר ענתה לי הבת של דביר. הבת שלו בת ה־10 סיפרה לי שהוא נרצח. לא עיכלתי. רק בפעם הרביעית שהיא חזרה על דבריה הבנתי שדביר נרצח עם בת זוגו. הם יצאו מהממ"ד כדי להגן על הילדים".