מצפה אסף לזכרו של סרן אסף מסטר ז"ל, 22, לוחם ביחידת יהל"ם ומפקד מחלקה בגדוד 601 שבעוצבת עקבות הברזל (401), נפל בקרב בצפון רצועת עזה, ב־15 בנובמבר 2023
מי שמטייל בצד המזרחי והמרכזי של עמק חפר, במבואות נחל אלכסנדר, יכול להיכנס לקיבוץ בחן, שם נמצא מצפה אסף. עוד לפני שנכנסים לקיבוץ, כבר רואים את ארבעת הדגלים המתנופפים במצפה. "אסף מאוד אהב לטייל בארץ, הכיר כל מעיין ברמת הגולן וכל פינה בעמק חפר", מספרת מיכל מסטר, אמו של אסף.
"המצפה הזה יושב על בריכת מים שהייתה בקיבוץ. זה היה המקום האהוב על אסף. זו הייתה בריכה סגורה מבטון, בריכה של פעם. הייתה שם חורשה, ואסף וחבריו מהקיבוץ מאוד אהבו לטייל שם. בחורף המקום שופע פרחים. בתקופת הקורונה אסף עשה שנת שירות בכפר הנוער עיינות. באחת השבתות, כשבא הביתה, החליט עם אחיו הצעיר לבנות פינת זולה ליד בריכת המים, כדי שיהיה לחבר'ה הצעירים שתקועים בקורונה איפה לשבת. פינת הזולה הייתה שם איזושהי תקופה, אחר כך נהרסה.
"כשאסף נהרג, החבר'ה בקיבוץ, שעבורם הוא בעצם בנה את הזולה הזאת, החליטו שעד ה־30 הם הופכים את בריכת המים למצפה. הם בנו פינת זולה חדשה יחד עם חברים נוספים מהקיבוץ ועם החבר'ה של אסף מהצבא והחניכים שלו מעיינות. במצפה יש דק מעץ, גדר, פינת זולה, והוא צופה על כל עמק חפר. רואים את חדרה, נתניה, בצד המזרחי רואים את טולכרם. יש במקום שקיעות מהממות, ואיכשהו גם בקיץ, בשיא החום, יש רוח ונעים שם. מגיעים למצפה כמעט כל יום אנשים מכל מיני מקומות, מתיישבים שם, לפעמים אוכלים שם, מסתכלים על הנוף, על השקיעה. יש במקום שלט גדול שמספר את הסיפור של אסף, ויש גם שלט ובו משפט שהוא כתב למשפחה על דפי פנקס מעזה: 'תמשיכו להיות חזקים בשבילי ובשביל כולם'".
מעיין אריאל לזכרו של סמל אריאל אוחנה ז"ל, 19, לוחם בגדוד 890 שבחטיבת הצנחנים, נפל בקרב בקיבוץ בארי ב־8 באוקטובר 2023
רוכבי אופניים ומטיילים שעושים את מסלול תל מקנה (עקרון) יכולים לעבור במהלך הטיול במעיין אריאל. המעיין שבנחל תמנה שבמועצה אזורית יואב, בסמוך לקיבוץ רבדים ולישוב יד בנימין - נובע כל השנה מתוך סבך קנים ופטל. "אריאל, כמו כל ילדי רבדים, גדל בנחל מגיל צעיר מאוד, דרך הנעורים והבגרות שלו", מספר יניב אוחנה, אביו של אריאל. "החבר'ה היו מגיעים לשם ברגל ובאופניים, היו עושים מסיבות בנחל. אירועים של החינוך החברתי של רבדים היו מתקיימים בנחל. לכן היה לנו אך טבעי להנציח אותו שם.
"יוזמת ההנצחה הגיעה מנעמה, תלמידת תיכון מקיבוץ חפץ חיים. היא פנתה אליי אחרי השבעה ואמרה שנוער קיבוץ חפץ חיים ראה את תמונתו של אריאל עם הפנים המוארות והמחייכות, שמע על סיפור הגבורה שלו, והם רוצים להנציחו בנחל. אמרתי לה שזה רעיון מדהים, אבל התנאי הוא שנעשה חיבור בין הנוער הדתי של חפץ חיים לנוער החילוני של רבדים. בני הנוער משני הקיבוצים נפגשו, אני וליאת, אמא של אריאל, סיפרנו להם עליו, הראינו תמונות, סיפרנו על החיבור שלו לנחל, לטבע, לאדמה - ויצאנו לדרך.
"בני הנוער גייסו 10 אלף שקלים, ארגנו חומר גלם, בנו יחד עם אורי שני, נגר אומן מרבדים, שלושה ספסלי עץ. אחרי שהספסלים נבנו ונצבעו, קיבענו אותם לאדמה ליד הנחל. יש שם גם שלושה שולחנות. יחד עם חבר מרבדים, בני מחליב, הכנו שטח מתוחם עם סלעים גדולים, מעין פינת חמד מוצלת הצמודה לנחל. תלינו דגלים ושלטים שמספרים על הפרויקט. הבאתי גם סלע גדול שעליו סמל היחידה של אריאל וגם הכיתוב שזה לזכרו. יום בשבוע הנוער של רבדים יוצא לנחל לתחזק ולנקות את המקום, וחשוב לי מאוד לבקש מאנשים להקפיד לשמור על הניקיון.
"לפינה הזו מגיעים כל ישראל: חבר'ה דתיים שרוצים לטבול, חבר'ה מהקיבוץ שבאים לעשות מסיבות, רוכבי אופניים, ועוד. הנחל הזה היה כאמור חלק בלתי נפרד מאריאל, וההנצחה הזו מסמלת את האהבה שלו לטבע, לאדמה, לשדות של רבדים".
גב לזכרו של סרן איתן פיש ז"ל, 23, לוחם בגדוד 53 שבעוצבת ברק (188), נפל בקרב ברצועת עזה ב־4 בדצמבר 2023
מי שמגיע לטייל במועצה אזורית רמת נגב, יכול לראות בסמוך ליישוב הקהילתי כפר רתמים, על גדות נחל האכזב רביבים, גב מלאכותי שבעבר היה גב קטן, וכיום שופץ והורחב. "איתן גדל בשומרון, ביישוב פדואל, אבל מאוד אהב את הנגב. הוא למד בישיבה בירוחם, והיה מגיע לרתמים לבקר את הדודים שגרים ביישוב. איתן היה מגיע גם לגב הזה, ויש אפילו תמונה שלו עומד שם", מספרת נעמה הרשקוביץ, דודתו של איתן.
"אחרי שאיתן נהרג, שני בני דודיו - יאיר עדו הרשקוביץ (הבן שלי) ויואב הרשקוביץ, יחד עם חבריהם, בני נוער מכיתה י"א משבט קווה בבני עקיבא - החליטו להרחיב ולשפץ את הגב לזכרו של איתן שמאוד אהב את המקום הזה".
"היוזמה והביצוע היו של בני הנוער. הם אספו כסף לשם כך וגם עבדו, ומהכסף שהרוויחו קנו חומרים ובנו את הגב. הם עשו שם פרגולה, דק, שמו שולחנות, יש שלט הנצחה. החבר'ה דואגים למלא את הגב במים מליחים ואפשר לטבול בו. הם גם מתחזקים את הגב ודואגים לנקות את המקום. מגיעים לשם תושבי כפר רתמים ותושבי יישובים סמוכים, מגיעות משפחות שמטיילות באזור, מגיעים אורחים שלנים בצימרים ברתמים. איתן היה מאוד מוכשר. הוא ניגן בפסנתר וגיטרה, עסק בציור וצביעה של מיניאטורות, ומצד שני היה גם מפקד ולוחם מאוד כריזמטי. איתן גם מאוד אהב את הארץ והנגב, והגב הזה מנציח את אהבתו לאזור זה".
תצפית הגבורה לזכרו של סרן שילה כהן ז"ל, 24, מפקד צוות ביחידת שלדג, נפל בקרב על קיבוץ בארי ב־7 באוקטובר 2023
במהלך חול המועד סוכות יתקיימו בשדרות מגוון הופעות ואירועים שונים. מי שיבקר בעיר, יכול להגיע גם לתצפית הגבורה, פינת הנצחה מיוחדת שהוקמה לפני כמה חודשים.
לתצפית, השוכנת על גבעה (בסמוך לגבעת קובי), מוביל שביל אבנים מסותתות, והיא מספקת הזדמנות להתבונן אל מעבר לגבול, על צפון רצועת עזה, וגם פנימה - ללב העיר שדרות ולליבם של האנשים החיים בה. כל זאת לצד זיכרון הנופלים. במקום פרגולה מוצלת, דק, נדנדה, פינת פויקה וכמה ספסלים.
להקמת המצפה לזכרו של שילה כהן, תושב שדרות, ולזכר נופלי העיר במלחמה - חברו כמה גופים. חברת תצפית נדל"ן החליטה לתרום לטובת פיתוח מיזם קהילתי בשדרות; דביר סאסי, חייל תושב העיר וחברו של שילה, העלה את רעיון המצפה, שיושם על ידי מחלקת התיירות בעיר בשיתוף משפחת כהן.
"שילה למד בישיבה תיכונית סוסיא, ישיבה לחינוך סביבתי שהמוטיב שלה הוא טיולים וארץ ישראל", מספר אריה כהן, אביו של שילה. "זה היה גם חלק מהדנ"א של שילה. הוא היה גם מדריך בבני עקיבא, היה יוצא עם חניכיו לטיולים וסיורים. המצפה נמצא במקום פתוח, במקום שניתן לטייל בו, והוא גם צופה על עזה - לכן מבחינתנו זה נראה חיבור מוצלח. בוקר וערב מגיעים לנקודת התצפית הזו אנשים בגילים שונים - מבוגרים, בני נוער - והמקום הזה משקף את שילה, שמאוד אהב את הארץ".
שביל אופניים לזכרו של רס"ל (במיל') יקיר הכסטר ז"ל, 26, לוחם בגדוד ההנדסה 8219 שבעוצבת חצי האש (551), נפל בקרב בח'אן יונס ב־8 בינואר 2024
לפני כחודש נחנך בבקעת הירדן שביל אופניים סובב חבל יריחו, שביל מעגלי של 17 קילומטרים, העובר לצד יותר מעשר נקודות עניין, ובהן חוות חקלאיות, מעיינות, גב עין צדק, שמורת נחל ייט"ב ואנדרטת הנ"ד. שביל זה עובר גם ליד מצפה הראל, שנחנך לזכר סרן (במיל') הראל שרביט ז"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה. בחול המועד סוכות שביל האופניים יהיה אחד המוקדים של אירועי התיירות של חבל יריחו.
"אני חבר של המשפחה, הכרתי את ג'וש, אבא של יקיר, בחנות אופניים בירושלים שבה אני עובד", מספר אברהם שטרית, תושב מבואות יריחו. "יקיר היה מצטרף לרכיבות של אביו ואחיו. לפני שנהרג, הוא תכנן לרכוב עם אבא שלו במסע הרכיבה של אלי"ן. כשיקיר היה מגיע לחנות, היינו מדברים על הכל: על החיים, על הלימודים ובעיקר על רכיבת אופניים. אני רוכב על אופני שטח, יקיר רכב על אופני כביש. החלפנו חוויות, ובעיקר דיברנו על כל הפן המנטלי של להתאמן לקראת משהו, להתמיד לצאת לאימונים.
"כשיקיר נהרג, אמרתי שחייבים להנציח אותו דרך רכיבה. הרגשתי שאני חייב להמשיך את מה שהוא אהב לעשות. דיברתי עם משפחתו, הם מאוד אהבו את הרעיון. זו משפחה שעשתה בזמנו עלייה, משפחה מאוד ציונית, ולעשות הנצחה בחבל ארץ כזה שמבטא ציונות ואהבה לארץ - היה משמעותי מבחינתם. החיבור לארץ זה גם אחד הדברים שאפיינו את יקיר. ואז פחות או יותר בניתי בראש את המסלול שמתאים לאופני שטח. תושבי מבואות יריחו יחד עם נוער היישוב קידמו את הפרויקט מבחינה טכנית. זה דרש שילוט, סידור וסימון שבילי העפר, חידוש והוספה של נקודות מים בשטח.
"התחיל כבר טפטוף של כל מיני רוכבים יחידים למקום, אבל עדיין רבים לא מכירים אותו. אנחנו מתכננים לעשות ימי רכיבה קבוצתיים שאפשר להירשם אליהם מראש. התיירות בבקעת הירדן עדיין לא מפותחת מספיק, וזה משהו שאנחנו מקווים שישתנה גם בזכות ההנצחה של יקיר דרך הרכיבה, פעילות שמאוד אהב. להשקה של השביל הגיעו כ־150 רוכבים. אנו מקווים כי מסלול הרכיבה על שמו של יקיר יוכל גם להביא יותר מבקרים לחבל הארץ המדהים הזה".
מצפור רועי לזכרו של רס"ן רועי צ'אפל ז"ל, 25, מ"פ עורב בסיירת נח"ל, נפל בקרב ב־7 באוקטובר 2023 בהגנה על יישובי סופה, חולית וניר יצחק
באזור רכס הכרמל, רמת הנדיב וסובב זיכרון יעקב הוקם מצפור רועי, נקודה מרכזית המחברת בין מספר שבילים. "המצפור הוקם במיקום המחבר מספר שבילים שרועי נהג לטייל בהם בקרבת ביתו", אומרת אורית צוק, אמו של רועי. "המצפור ממוקם ממש מעל לוואדי של נחל כברה, מסלול שרועי עשה איתי ועם אחותו. רועי מאוד אהב את כל המסלולים האלה, הכיר את כל השבילים כמו את כף ידו. הוא גדל שם, הלך אותם יחף, הכיר כל שיח, כל אבן, הכיר צמחי תבלין, ידע איך להתמצא באזור.
"הנקודה המקסימה הזו שבה ממוקם כיום המצפור הייתה קיימת גם קודם, לא פעם עברנו בה ביחד איתו. אחרי שרועי נהרג, המשפחה המדהימה והיקרה שמלווה אותנו עד היום - משפחת הנדלר מזיכרון יעקב, אבא יוחנן ושני בניו, רון ושי, שרועי עבד אצלם בסופר בגיל 12, והם פשוט היו לו לבית - העלו את רעיון המצפור. רון שלח לי יום אחד תמונה של המקום, של המצפור שעוד לא היה המצפור של רועי אלא נקודה כזו מיוחדת, ושאל אותי: 'מה דעתך על המקום הזה?'. אמרתי לו שזה מקום שאני יושבת בו המון עם הכלב, צופה על הרכס. רון ענה: 'אז זה יהיה המצפור שלנו', ואז הם באמת התחילו להריץ את כל האישורים הדרושים לשם כך.
"היה לי מאוד חשוב שהמקום יישאר מאוד טבעי, ברוחו של רועי. רועי היה בחור של אדמה, סלעים, חצץ, תמיד היה בריח של אלת המסטיק ומרווה. היה לי חשוב גם שיהיו במקום מים לכלבים. המקום שומר על הצביון הטבעי של החורש והטבע. הונחו בו אבני ישיבה גדולות, ניטעו עצים וצמחי בר, וישנה ברזיית אבן שבה קערה גם לכלבים. כמו כן הוקמה גם עמדת 'הפק"ל של רועי' עבור המטיילים. זהו ארגז שבו כל הציוד הדרוש כדי ליהנות מקפה, תה ומתוקים, כפי שרועי היה נוהג לעשות. המפתח לפק"ל הזה תלוי על העץ. המקום מבטא את אהבתו הרבה של רועי לטבע, לשבילים שנהג לטייל בהם, לבעלי החיים ולאדם".
