בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי במפת הקנאביס החוקי באירופה. בעוד שבעבר הולנד הייתה המדינה היחידה שאפשרה שימוש בקנאביס, גם אם באופן מוגבל, כיום מספר מדינות מובילות את המהפכה הירוקה ביבשת עם מודלים שונים של לגליזציה.
המדינה הראשונה שפרצה את הדרך הייתה מלטה, שהפכה לחלוצה באיחוד האירופי כשהתירה שימוש בקנאביס למבוגרים. המודל המלטזי מציע גישה מאוזנת: אזרחים רשאים להחזיק עד שבעה גרם קנאביס בציבור ולגדל עד ארבעה צמחים בביתם. אך הייחוד במודל הוא דווקא בדרך ההפצה - במקום שוק מסחרי חופשי, המדינה בחרה במודל של קואופרטיבים ללא מטרות רווח ומועדוני קנאביס חברתיים הפועלים תחת פיקוח ממשלתי הדוק.
לוקסמבורג, המדינה העשירה והקטנה, בחרה בגישה מעט שונה. היא אמנם התירה גידול ביתי של עד ארבעה צמחים, אך שמרה על מדיניות מחמירה יותר בכל הנוגע להחזקה בציבור. החזקה של עד שלושה גרם תוביל לקנס מנהלי בלבד, אך המדינה עדיין אוסרת על מכירה מסחרית.
מעניין במיוחד המקרה של שוויץ, שלמרות שאינה חברה באיחוד האירופי, מובילה מהפכה בגישתה לקנאביס. השוויצרים בחרו במודל ייחודי של פיילוט המתקיים בשש ערים מרכזיות. במסגרת התוכנית, מתאפשרת מכירה מוסדרת של קנאביס למבוגרים תחת פיקוח מדעי קפדני. זוהי למעשה "מעבדה חברתית" שתוצאותיה עשויות להשפיע על המדיניות העתידית בכל רחבי אירופה.
הסוד האירופאי: למה דווקא עכשיו זה הזמן המושלם לטוס
מסתבר שגן עדן קיים, והוא נמצא באוקיינוס ההודי
הולנד, שהייתה במשך שנים המדינה היחידה שאפשרה מכירת קנאביס ב"קופי שופס" המפורסמים שלה, עברה שדרוג משמעותי במודל שלה. במקום השוק האפור שהתקיים עד כה, המדינה עברה למודל מפוקח יותר: עשר ערים נבחרות משתתפות כעת בתוכנית שבה מגדלים מורשים מספקים קנאביס באיכות מבוקרת ל"קופי שופס". זהו שינוי משמעותי שנועד להבטיח איכות ובטיחות המוצר.
למרות ההתקדמות המשמעותית במדינות אלה, רוב מדינות אירופה עדיין נמצאות בשלבי ביניים - בין איסור מוחלט ללגליזציה מלאה. מדינות רבות אימצו מדיניות של אי-הפללה או ענישה מופחתת, אך עדיין לא העזו לעבור ללגליזציה מלאה. עם זאת, המגמה ברורה: אירופה נעה, גם אם באיטיות ובזהירות, לכיוון של הסדרת השוק והכרה בשימוש בקנאביס למבוגרים.