לילה במעמקים: צאו לחוויה קסומה באקווריום הירושלמי

מעולם לא הייתי חובבת קמפינג. המחשבה על לילה תחת כיפת השמיים, על מזרן דק וללא מקלחת חמה בבוקר, תמיד גרמה לי לעקם את האף. אז איך מצאתי את עצמי פורשת שק שינה על רצפת האקווריום בירושלים? כנראה שלפעמים החיים (או יותר נכון - הילדים שלנו) מובילים אותנו למקומות שלא חלמנו שנגיע אליהם.

"אפשר לישון פה כל לילה?", שאלה בתי בהתרגשות כשהתמקמנו מול מתחם הכרישים. השעה הייתה כבר מאוחרת, והאור העמום שבקע מהאקווריום העצום יצר אווירה שונה לחלוטין מזו שמכירים בביקור היומי השגרתי. הכרישים המשיכו בתנועתם האינסופית, אך באופן רגוע יותר, כאילו גם הם מתכוננים לשנת הלילה.

כשקיבלתי את ההזמנה להצטרף ללילה באקווריום, ניסיתי לחשוב על תירוצים להתחמק. אבל איך אפשר לעמוד מול עיניים מתחננות של ילדה שחולמת על הרפתקה? וכך מצאנו את עצמנו אני ובתי מצטרפות לקבוצה של 25 אנשים - משפחות עם ילדים בגילים שונים - למה שהתברר בדיעבד כחוויה בלתי נשכחת.

מאחורי הקלעים של העולם התת־ימי

הערב התחיל בסיור מיוחד מאחורי הקלעים של האקווריום. עולם שלם מסתתר מאחורי הזכוכיות הענקיות - מערכות סינון מתוחכמות שמטפלות במיליוני ליטרים של מים, מעבדות מתקדמות לבדיקת איכות המים, וחדר בקרה שנראה כמו לקוח מסרט מדע בדיוני.
המטבח של האקווריום התגלה כמקום מרתק במיוחד. כאן מכינים תפריט מותאם אישית לכל אחד מהיצורים הימיים. מתברר שגם דגים יכולים להיות בררנים באוכל, וחלקם אפילו זקוקים לתוספי תזונה מיוחדים. הצצנו בסקרנות לתוך המקררים העצומים שמכילים את המזון - החל מאצות ים טריות ועד לדגים קפואים.

הביקור במערכת שמביאה את מי הים לירושלים היה שיעור מאלף בהנדסה ותכנון. מתברר שלהביא מים מלוחים מהים התיכון אל ההרים זה לא עניין של מה בכך. מערכת מורכבת של צינורות, משאבות ומסננים מבטיחה שהמים שמגיעים לאקווריום נקיים וראויים לשימוש.

האכלת צבי הים הייתה אחד הרגעים המרגשים בעיניי, ואפילו הצלחתי לחוות אותה פעמיים בזכות הגעתנו המוקדמת ביום חמישי, בזמן ההאכלה הקבועה בשעה 17:00. שלושה צבים קטועי גף, ניצולים של פגיעות שונות שנמצאו בחופי הארץ, הפכו כאן לשגרירים של שמירת הטבע. אי אפשר לראות את המתוקים האלה מבלי לכעוס על הנזק שאנחנו עושים במו ידינו לסביבה על ידי השלכת פסולת ללא כל מחשבה. הם שחו באלגנטיות לעברנו, וזכינו להאכיל אותם מקרוב בחסה טרייה. החוויה הייתה שווה את כל הלילה על הרצפה הקשה.

לילה במעמקים

אחרי הסיור התמקמה כל משפחה באזור שהוקצה לה. בחרנו בשורה הראשונה מול בריכת הכרישים, החלטה שהתבררה כמוצלחת במיוחד למחרת בבוקר. ארוחת הערב המשפחתית קיבלה משמעות חדשה כשאכלנו אותה ממש ליד הדגים שפרשו לשנת לילה.
בעוד הדגים כבר סגרו את היום, אנחנו עוד יצאנו למשחק "חפש את המטמון" שאורגן על ידי המדריכים והריץ את הילדים והמבוגרים ברחבי האקווריום בעקבות רמזים. הרמזים שילבו עובדות מעניינות על בעלי החיים השונים באקווריום, מה שהפך את המשחק לחווייתי ולימודי כאחד. רגע לפני הסוף, יצאנו לסיור אחרון עם המדריך ובעזרת פנס מיוחד ראינו איך נראה העולם שמתחת למים בשעת החשיכה. בעזרת אור אולטרה־סגול יכולנו לראות אלמוגים מיוחדים, מדוזות ועוד יצורים פלאיים.

האקווריום מתעורר לחיים

השכמת הבוקר הייתה חוויה קסומה. העולם התת־ימי התעורר לחיים בצורה מרהיבה - שרק מי שישן באקווריום יכול לחוות. הכרישים, שבלילה נעו בעצלתיים, שחו כעת במלוא חיותם, והדגים נעו להם באלגנטיות. זה היה כמו לצפות בעיר שלמה מתעוררת לחיים.
בזמן ארוחת הבוקר המשותפת, בעוד הילדים מספרים בהתרגשות על החוויות שהם צברו עד כה, אני ניסיתי להבין איך שרדתי את הלילה על הרצפה הקשה בלי שייתפס לי הגב. מתברר שהקסם של המקום גובר אפילו על חוסר הנוחות של שק שינה על רצפת בטון.

הבוקר באקווריום הוא זמן של פעילות ערה. צוות המטפלים מגיע מוקדם להאכיל את בעלי החיים ולבדוק את שלומם. זכינו לראות את ההכנות לפתיחת היום - ניקוי, בדיקת המים והאכלת הדגים. תהליך שלם שבדרך כלל מתרחש הרחק מעיני המבקרים.
האכלת הבוקר של צבי הים הייתה שונה מזו של הערב. בבוקר הם היו ערניים ופעילים יותר, והחסה הטרייה נעלמה במהירות מפתיעה. המטפלים הסבירו על חשיבות התזונה המגוונת ועל תהליך השיקום הארוך של צבי ים פצועים.

רגע מיוחד נוסף היה כשהגענו לבריכת הטריגונים ("חתולי ים" בשפה עממית). אחת המטפלות הגיעה עם כלי מלא בדיונונים טריים, וחתולי הים החלו להתאסף סביבה כמו חתולי רחוב שמזהים את מאכילת החתולים השכונתית. היה מרתק לראות איך היצורים האלגנטיים האלה שטים בחן אינסופי, ואז בתנועה מהירה מחפשים ותופסים את הדיונון שהמטפלת זורקת להם. בניגוד למה שחשבתי לאור ההתקהלות, הם לא מתנפלים על האוכל בפראות, אלא לוקחים את הזמן שלהם ואוכלים בעדינות כמעט מנומסת.

עולם הפרפרים

את הביקור חתמנו בסיור בבית הפרפרים הטרופי שנמצא בשטח האקווריום. הכניסה למתחם הייתה כמו מעבר לעולם אחר: החום והלחות הטרופית, הצמחייה העשירה, וכמובן הפרפרים המרהיבים שעפים בחופשיות מעל ראשינו. המדריך שליווה אותנו הסביר שבבית הפרפרים חיים פרפרים אקזוטיים שמגיעים מחו"ל. במתחם יש 15 סוגי פרפרים, כל אחד מהם מיוחד ביופיו.

המעבר מהעולם התת־ימי הכחול והשקט אל העולם הצבעוני והתוסס של הפרפרים היה כמו לעבור בין שני עולמות קסומים. כאן, בסוף הביקור, הבנתי כמה מדהים שבמקום אחד אפשר לחוות שני עולמות כל כך שונים של בעלי חיים - מהיצורים השקטים של הים אל הפרפרים המרפרפים באוויר. נזכרתי איך לפני כמה שעות צפינו בכרישים שוחים בתנועות חלקות מאחורי הזכוכית, והנה עכשיו אנחנו עומדים מול פלא אחר של הטבע.

הלילה באקווריום הוא חוויה שכדאי להתנסות בה. האקווריום מציע את האפשרות הזאת בימי חמישי, בהרשמה מראש ובתשלום נפרד מדמי הכניסה הרגילים. המחיר אומנם לא זול, 230 שקל למשתתף, אבל התמורה - חוויה בלתי נשכחת וחיבור מיוחד לעולם התת־ימי - שווה כל שקל. בעיקר אם יש לכם ילדים סבלניים וסקרניים שרוצים לדעת כל מה שאפשר על בעלי חיים ימיים.

זאת הזדמנות חד־פעמית ללמוד ולשמוע מאנשים שמקדישים את כל כולם למקום הזה. המדריכים כאן מקצועיים ועונים על כל שאלה בפירוט - מהשאלה הזניחה ועד המורכבת.

למתכננים לישון באקווריום כדאי להביא: אוהל בשביל הפרטיות, שק שינה איכותי (האמינו לי, תודו לי על העצה הזאת), מזרן עבה (שוב, הניסיון מדבר) ומצלמה. את האוכל מותר להביא מהבית, ויש מטבחון קטן לשימוש המבקרים. וכן, יש שירותים נוחים ונקיים - פרט חשוב שכל הורה יעריך.
בדרך הביתה, עייפה אך מרוצה, חשבתי על כך שאף שזה קשה, לפעמים כדאי לצאת מאזור הנוחות (תרתי משמע), שההרפתקאות הכי טובות הן אלה שלא תכננו, ושאולי, רק אולי, אני מתחילה להבין למה אנשים אוהבים קמפינג. טוב, אולי לא ממש קמפינג - אבל לפחות הגרסה הממוזגת שלו, עם כרישים כשכנים.