לקראת חופשת חנוכה, חג המולד וסילבסטר, בזמן שרבים מתכננים טיולים במקומות אקזוטיים ברחבי העולם, ישנם כמה אתרים מרהיבים שיישארו מחוץ לתחום עבור המטיילים הישראלים - וגם עבור כל שאר תיירי העולם.

למרות יופיים הטבעי והייחודי, מקומות אלה נותרו סגורים בפני הציבור הרחב מסיבות שונות: ביטחוניות, מדעיות, בריאותיות ומשפטיות. אתרים אלה, המבודדים משאר העולם, מהווים אבן שואבת למטיילי אקסטרים וחובבי הרפתקאות, אך הכניסה אליהם אסורה בתכלית האיסור.

"בונקר יום הדין" בקוטב הצפוני

במרחק של כ-1,300 קילומטר מהקוטב הצפוני, בעומק 130 מטר מתחת לפני הים, נמצא "בונקר יום הדין" - מתקן המשמש כמאגר זרעים עולמי. המתקן מאחסן דוגמיות של זרעים מכל מדינות העולם, כביטוח למקרה של אסון גלובלי. שכבת הקרח הנצחית שעוטפת את הבונקר מסייעת בשימור מאות אלפי דוגמאות הזרעים.

אי הנחשים

הנמצא מול חופי סאו פאולו בברזיל, "אי הנחשים" משתרע על שטח של 43 הקטר. למרות נופיו המרהיבים, האי סגור למבקרים בשל ריכוז גבוה של נחשים ארסיים. הממשלה הברזילאית אוסרת על ביקורים באי, למעט חוקרים בליווי רופא ותחת פרוטוקולים קפדניים.

אי הנחשים (צילום: רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א')
אי הנחשים (צילום: רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א')

מערת לאסקו

מערה עתיקה בדרום צרפת, שהתגלתה ב-1940 על ידי ארבעה מתבגרים. המערה מכילה ציורי קיר עתיקים של בעלי חיים, אך נסגרה למבקרים ב-1963 עקב נזקי פחמן דו-חמצני מנשימת המבקרים. כיום קיים העתק מדויק של המערה במרחק 200 מטר מהמקור.

מערת לאסקו (צילום: רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א')
מערת לאסקו (צילום: רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א')

"טבור העולם"

סלע אולורו באוסטרליה, אחד מגושי הסלע הגדולים בעולם, נסגר למטפסים באוקטובר 2019. הסגירה נבעה מכבוד למסורת האבוריג'ינית המקומית, המחשיבה את המקום כקדוש. בעבר, רבים סבלו מהתעלפויות בניסיון לטפס על הסלע בחום המדברי הכבד.

המומחים מזהירים כי עם שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ, חלק מהאתרים הללו עלולים להיעלם לנצח. "בונקר יום הדין", למשל, כבר מראה סימנים מדאיגים של הפשרת קרח, מה שמעלה חששות לגבי עתיד מאגר הזרעים העולמי.