ככה מבקשים סליחה: סיור סליחות לילי באתרים והנופים של ירושלים

חודש אלול, חודש הסליחות, הוא בדרך כלל זמן שבו חלק מאיתנו עוסקים בחשבון נפש ובהרהורים על השנה החדשה שלפנינו. אלול הוא גם תקופה שבה הרובע היהודי מתעורר לחיים עם אלפי אנשים שמגיעים לסיורי סליחות. הסיורים, שבאמת יש עשרות מהם, עוברים בכל האתרים החשובים ברובע, בין בתי הכנסת המפורסמים, הכותל והאתרים הארכיאולוגיים.

השנה, החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי מארגנת סיורי סליחות ליליים המתאימים לבודדים ולקבוצות. תוכלו להכיר מקרוב את הרחובות והסמטאות החבויים של ירושלים העתיקה, להאזין לפייטן, לשוחח עם שמש בית כנסת, ותוך כדי כך להתוודע לסיפורי חכמים ונסים.

הפעם, בעקבות החלטת הממשלה, תתקיים ״שנת הקהל״ שבמסגרתה מתקיימים מאמצע ספטמבר סיורי סליחות. ״מעמד הקהל״, למי שלא מכיר את המושג התנ״כי, הוא השם להתכנסות שנערכה בבית המקדש בסופה של שנת שמיטה. להתכנסות הזאת, שהייתה מתרחשת פעם בשבע שנים, כל עם ישראל הגיע בלי להתחשב בסכסוכים מעמדיים או שבטיים. במעמד זה הם זכו לשמוע את קריאת התורה מפי המלך.

את הסיור אפשר לעשות גם עצמאית, משום שכל האתרים המרכזיים משולטים בבירור. החיסרון הוא שמפספסים את האנקדוטות והסיפורים האישיים של מי שמתהלך במקום כבר לא מעט שנים. הסיור עם מדריכי הרובע נפתח בשער יפו. יוצאים משם למסע בזמן שמפגיש אותנו עם האנשים החשובים בהיסטוריה היהודית.

עוברים דרך רחוב היהודים ויורדים לקארדו. את הקארדו מצאו כשחפרו בשטח. מי שחפר במקום ידע מה הוא ימצא, בזכות מפה קדומה שנמצאה בכנסייה ביזנטית. רחוב הקארדו היה מרכז העיר ופעל בו שוק הומה אדם. הוא עובר למעשה בין שער ציון ושער שכם. לפי הממצאים ניתן לראות שהוא היה מוקף בעמודים שהעידו על חשיבותו.

רחוב הקארדו. צילום: מיטל שרעבי
 

כשאתם עוברים ברחוב העתיק, תוכלו לחשוב על היהודים בתקופה הביזנטית שנאסר עליהם להיכנס לי־ רושלים. באותה תקופה היהודים הורשו רק להשקיף על העיר, ולא להיכנס אליה. רק בתשעה באב הם יכלו לה־ גיע ולבכות על חורבן בית המקדש.

חודש הרחמים והסליחות הוא הזמן להבין מה הרגי־ שו יהודים בתקופה הביזנטית, שלא יכלו להגיע למקום שהיה סמל חשוב ונותר קדוש עד היום.

מהקארדו עולים חזרה לרחוב היהודים וממשיכים אל בית כנסת החורבה. פייטן מקומי יצטרף תוך כדי כך וינ־ עים את הדרך במגוון פיוטי סליחות כפי שהם נשמעים בעדות השונות.

סיפורו של בית הכנסת מתחיל בתחילת המאה ה־18, אז הגיע לירושלים רבי יהודה חסיד. יחד איתו הגיעו יהודים נוספים, מתוך אמונה שביאת המשיח מתקרבת ועליהם להיות בארץ הקודש. אך למרות האמונה הרבה במשיח והרצון לבנות חיים במדינת היהודים, רבי יהודה חסיד נפטר שבוע לאחר שהגיע לירושלים.

תלמידיו נשארו אובדי עצות, לא ידעו מה לעשות, אז הם החליטו להקים חצר שבה יוכלו ללמוד. היום נמצא במקום בית הכנסת. החצר הייתה בשטח שנקרא בעבר ״חצר האשכנזים״. כדי להקים את המקום התלמידים נאלצו לקחת הלוואה מהתושבים המוסלמים. ואומנם הם לקחו הלוואה, אך לא היה להם הכסף להחזיר אותה, גם משום שהריבית צמחה. המוסלמים הרסו את המקום וגירשו אותם מהשטח ומירושלים. בשל כך יהודים אשכנזים לא הורשו להיכנס לעיר כמאה שנה, בעוד יהודים ספרדים התגוררו בה ללא הפרעה. כדי להתגבר על האיסור להיכנס לעיר, יהודים אשכנזים התחפשו לספרדים.

ב־1816 לערך תלמידי הגאון מווילנה הגיעו לירושלים וניסו לבטל את החוב למוסלמים. הם רכשו מחדש את החצר ובנו בה בית כנסת. קראו לו ״בית יעקב״. אך למרות השם שניתן לבית הכנסת, הירושלמים קוראים למקום ״החורבה״. השם הזה נשאר עד היום.

"החורבה", ירושלים. צילום: מיטל שרעבי
 

בית הכנסת נחרב במאי 1948. רק כשחזרנו לירושלים, אחרי מלחמת ששת הימים, נגלה גודל האסון: נשארו ממנו רק שרידים בודדים. על השרידים בנו קשת בגובה של בית הכנסת המקורי. כשהממשלה החליטה לבנות מחדש את בית הכנסת, הסירו את הקשת ובנו את המבנה שעומד כעת. כיום אפשר לבצע תצפית של 360 מעלות

מגג בית הכנסת, ולפגוש את השמש שמעיר את החכמים לתפילת הסליחות.

מהחורבה הסיור נמשך אל הרובע ההרודיאני. באתר שבמקום שרידים ארכיאולוגיים של עיר מתקופת הורדוס. את העיר התחילו לחפור בשנת 1969 וסיימו ב־1983. ניתן לראות שרידים של שישה בתים מפוארים ומקוואות, פסיפסים ותחריט של המנורה.

זהו החלק האחרון בסיור, לפני שמגיעים לתצפית מקסימה על הכותל העמוס במתפללים. בדרך לנקודת התצפית עוד תספיקו לעצור מול דגם של מנורת המקדש ובגן הארכיאולוגי שממנו היו עולים המתפללים אל הר הבית.

מכיוון שהסיורים הם ליליים, מומלץ מאוד לחתום את הלילה באחד מבתי המלון בעיר. למשל במלון ״אמריקן קולוני״. המלון ממוקם במבנה שהיה ארמונו המפואר של הפאשה בירושלים. זהו גם המלון הראשון בעיר.

המלון הוותיק ממוקם קרוב לחלק המזרחי של העיר, מספיק קרוב לכל האטרקציות החשובות. בעבר הוא אירח דמויות כמו צ׳רצ׳יל ובוב דילן.

כבר כשנכנסים למלון הבוטיק המקסים והאותנטי הזה מבינים שלא מדובר בסתם מלון. התחושה היוקרתית מורגשת כשעוברים בשער המלון ומעניקים מבט חטוף אל הגנים והצמחייה המכסה את כל המרחבים הציבוריים.

״אמריקן קולוני״ הוא חלק מהארגון היוקרתי The Leading Hotels of the World, ובשל כך מחויב לשמור על רמת שירות ואירוח גבוהה מאוד.

במקום יש מבנה מרכזי שבו מוגשות ארוחות בוקר וארוחות בראנץ'. יש גם אגפים חיצוניים עם חדרי אירוח המעוצבים בפשטות קלאסית ומכילים את כל הפסיליטיז. מלבד חדרים מפנקים, ״אמריקן קולוני״ מפורסם גם בשל מסעדת המלון, ״ערבסק״, שבה יש תפריט יוקרתי המבוסס על המטבח הערבי החדש.

חדר ללילה במלון באמצע או בסוף שבוע: 1,200 שקל לזוג. המיקום: ירושלים

אופי הטיול: רגלי, בשעות הערב. כדאי להצטייד בלבוש חם משך הסיור: 3.5 שעות בליווי שחקן ופייטן. יציאה: 21:00 נקודת המפגש: שער יפו נקודת הסיום: הכותל המערבי

פרטים טכניים: מחיר לאדם בסיורים קבוצתיים (נערכים מדי ערב): 55 שקל. סיורים לבודדים יתקיימו בתאריכים 16, 20 ו־ 21 בספטמבר. מחיר לאדם: 60 שקל פרטים נוספים והזמנות: 4907*

מלון אמריקן קולוני. צילום: מיטל שרעבי