בזמן שרובנו חולמים על נסיעה לטוסקנה ושיטוט בין יקבי בוטיק מקומיים, תרבות היין בארץ כבר צברה תאוצה. כמעט בלי שנשים לב קמים להם עוד ועוד יקבי בוטיק המספקים את הסחורה, גם מבחינת איכות היין וגם מבחינה תיירותית. אני לא יודעת מה בדיוק קוסם לנו כשאנחנו יוצאים למסע בעקבות יין ששתינו בארוחה זו או אחרת, אך אין ספק שבשנים האחרונות גם תיירות היין, בארץ ובעולם, היא שם דבר.


אם נביט קצת אצלנו, נוכל בוודאי להבחין שיותר ויותר יקבים, ותיקים וצעירים, משקיעים כסף ומקימים מרכזי מבקרים. ולכן אין מקום נכון יותר לשתות בו יין מאשר בארץ, המקום שבו בני ישראל חיים כבר אלפי שנים. הרי יין מלווה אותנו כבר מראשיתנו, ועדות לכך ניתן לראות בגתות העתיקות הנחשפות מדי פעם באזורים שונים בארץ. 

וכעת, כשאנחנו בלב חודש תשרי, מה יכול להיות יותר טוב מביקור ביקב פסגות הוותיק, הנמצא צפונית לירושלים, אזור שבו תעשיית היין הקדומה שגשגה ועדיין ניתן לראות בו עדויות לכך.


יקב פסגות, הנמצא בחבל בנימין, סמוך ליישוב מגרון, הוקם בשנת 2003 על ידי יעקב ברג. יעקב, בן 39, הוא לא איש יין טיפוסי שכל חייו סובבים סביב השיגעון לדבר. הוא דווקא החל את העיסוק ביין כתחביב ומתוך רצון להוציא את המיטב מהכרמים המשפחתיים. הכרמים שכיום מספקים ענבים ליקב נמצאים בגובה של כ־900 מטר מעל פני הים. האקלים המצוין, שמאוד שונה מזה השורר בשאר שטחי הגידול בארץ, תורם לאיכות הענבים וכך גם ליין. 

ובאמת, בהתאם ליקב מתחיל, ברג בצר תחילה רק מהכרמים המשפחתיים, ואפילו השתמש בחדר חביות מאולתר שהיה בתוך מערה עתיקה שנמצאה סמוך ליקב. כיום, כשהיקב כבר ממש לא הובי, הוא מייצר כ־250 אלף בקבוקי יין, לבנים ואדומים, בשנה. 

לפני כמה שנים, מתוך הבנה שחובבי היין מחפשים מקום לשתות בו וללמוד על היין, הוקם מרכז מבקרים מתקדם הנקרא "נחלת בנימין". המרכז נמצא בתוך מבנה אבן מרשים המוקף בשטחים ירוקים. ניתן להשקיף ממנו לבקעת יריחו, הרי אדום, ואדי קלט והסביבה. 

במרכז יש כמה חדרים: אולם קולנוע שבו מקרינים סרטים קצרים על פעילות היקב, חדר חביות, מרתף יינות, חדר מרכזי לאירוח ומרפסת, שבה נערכים אירועים מעת לעת. המקום מציע כמה סיורים, הכוללים טעימות של יינות, תוך התייחסות לכמה היבטים: ההיסטורי, הגיאופוליטי ועתידו של היקב. 

בשל המיקום הייחודי, התנחלות בלב חבל בנימין, בעלי היקב מבינים שאי אפשר לדבר על יין בלי להזכיר את ההיסטוריה של האזור או את המצב הפוליטי והיחסים עם השכנים הלא יהודיים כיום. הם שמחים להרחיב על כך, אף שמדובר בנושא טעון, גם רגשית, ויעקב ברג מבין שיין הוא גם פסיכולוג, ולכן הוא שמח דווקא לדבר על התקווה לשלום עם השכנים ואיך לדעתו אפשר יהיה להשיג אותו.

מבקרים רבים שפוקדים את היקב מתעניינים דווקא בקשר התנ"כי שיש למקום. הרי מדובר בחבל ארץ יפהפה, שבו ניצב פעם המשכן. רק בשנים האחרונות מתחילים לגלות עד כמה האזור כולו היה בסיס להפקת יין איכותי וייחודי.

ומי שמתעניין בהיבט ההיסטורי־דתי, ודאי ישמח לצאת מהיקב לסיור אל שתי מערות מתקופת בית שני, שנמצאו בזמן עבודות שבוצעו ליד הכרמים. אחת המערות משמשת עד היום כמקום ליישון יין עבור היקב. אם תיכנסו לתוכה, תוכלו לראות שהיא נשארה אותנטית, כמעט לא שונה בה דבר. יתרה מכך, הקירור הטבעי של המערה גורם לכך שאין צורך לקרר אותה כדי לשמור על איכות היין. 

מערה שמשמשת ליישון יין

חלל המערה שומר על טמפרטורה קבועה. בחורף היא אינה יורדת מ־12 מעלות, ובקיץ לא עוברת את ה־18 מעלות. היחידות שזוכות להצטנן בימים אלה במערה הן חביות העץ. ומי יודע, אולי הן ממוקמות במקום שבו פעם ניצבו כדי החרס שבהם השתמשו הייננים.

סמוך למערה נמצאה מערה נוספת, שבה התגלו גת ובית בד מאותה תקופה. יש ארכיאולוגים שטוענים שהמערות הללו הן חלק מסדרת מערות הקשורות לתקופת יהושע בן נון. ביקור בשתי המערות, הקטנות יחסית, מומלץ מאוד, ולו רק כדי להבין כמה הכרמים והיקב משתלבים עם תרבות המקום. בכל מקרה, הן מאפשרות לתפוס מחסה מהשמש.


המערה עם בית הבד
היקב פתוח בימים ראשון עד חמישי בין 9:00 ל־17:00. יום שישי: 9:00 עד 13:00. מומלץ לתאם הגעה מראש בטלפון: 9979333־02. 

איפה אוכלים?

מכיוון שחבל בנימין הוא לא בדיוק מרכז קולינרי, מומלץ למי שמגיע לטיול יומי באזור לקפוץ לירושלים. מלבד חומוס ואוכל שוק, ניתן למצוא בבירה מסעדות מצוינות רבות. אחת המומלצות היא "מדיטה".

המסעדה, שממש עכשיו חוגגת שנה, היא אחות למסעדת "החצר" הוותיקה של השף מוטי אוחנה. האחרון הוא בוגר "קורדון בלו" ובעל ניסיון של למעלה מעשר שנים במסעדות שונות בארץ ובחו"ל, וביניהן מסעדת "צ'אקרה" הירושלמית ומסעדות גורמה שונות באוסטרליה. 

התפריט של "מדיטה" מזגזג בין המטבח הירושלמי הקלאסי לבין המטבח המזרח תיכוני החדש. השילוב הזה, של ישן־חדש, מצליח להוציא מנות מורכבות עם ניחוח נוסטלגי. 

בין המנות בתפריט תוכלו למצוא חציל בלאדי מהטאבון בליווי טחינה וסלט גרגירי חומוס, פטה כבד וריבת עגבניות שרי, טונה צרובה על מצע סלט ירוקים עם קוויאר סויה, ויניגרט, ווסאבי ושמן שומשום, פילה בקר בתוספת לביבות תפוח אדמה ופורטובלו צלוי מרוחים באיולי כמהין ומנת פטוצ'יני קרם עגבניות עם חצילים, זיתים ובזיליקום טרי. 

מלבד אוכל מצוין, המחירים במקום סבירים מאוד. ה"מינוס" היחיד הוא שהמסעדה כשרה ועל כן סגורה בשבת.
"מדיטה", בית הנציב, דרך חברון 101 א' ירושלים.
המיקום: ירושלים והסביבה.
אופי הטיול: סיור במקום ממוזג. משלב הליכה קלה אם יוצאים לסיור אל המערות. 
משך הטיול: חצי יום. 
איך מגיעים ליקב: משכונת פסגת זאב בירושלים נוסעים בכביש 437 (לכיוון צפון) ומתחברים לכביש 60 בצומת הקרוב לגבע בנימין. משם יש שילוט ברור. 

צילומים: מיטל שרעבי