שקט ישראלי: היסטוריה ארץ־ישראלית מגוונת ועשירה בציפורי

בסופו של דבר, לא כיבושים הרסו את ציפורי אלא איתני הטבע. רעידת אדמה קטלנית החריבה אותה בשנת 363. העיר העתיקה כמובן, כבר לא סואנת כבעבר, אבל מי שרוצה להישאב אל נסתרות ציפורי צריך להיכנס בשערי הגן הלאומי ולעלות במדרגות, לרחבה שבה מוצבים מפה ושלט המציגים את ההיסטוריה של המקום. 

בין היתר אפשר לראות בין השרידים תיאטרון המכיל למעלה מ־4,000 מקומות ישיבה, גג של כנסייה שנבנתה לזכרה של אנה הקדושה, שרידים של מצודה צלבנית שנהרסה ונבנתה מחדש על ידי דאהר אל־עומר במאה ה־18, וילה דיוניסוס שחדריה מרוצפים בפסיפס המתאר את חייו של אל היין דיוניסוס, הקארדו המרשים של העיר על עמודיו, בית חג הנילוס, מאגר מים עתיק ואמות מים.

למי שלא מסתפק בעתיקות ובסיפורי קרבות, לצד הגן הלאומי המרתק נמצא המושב ציפורי. הוא נוסד לאחר קום המדינה, בשנת 1949, על אדמות ספוריה, עיר ערבית שנכבשה במלחמת העצמאות. המושב המנומנם שקלט לאורך השנים עולים מארצות שונות שינה את פניו בשנים האחרונות, עם פתיחת אטרקציות תיירותיות כמו בית הבד "ריש לקיש", מחלבת צאן, בית גידול לצמחי מרפא, וכמובן צימרים שפונים לנוף הנפלא של האזור. 

אחד מבתי האירוח היותר מוכרים במושב נקרא "כפר ציפורי", והוא נבנה על ידי מיטש פילצר. מיטש, מוותיקי המושב, החליט בסוף שנות ה־90 להקים צימרים אשר ישרתו את המבקרים שמגיעים לבקר באזור. את "כפר ציפורי" הוא בנה יחד עם בת זוגו סוזי, וכיום הוא כולל מספר בתי אירוח המוקפים בצמחייה כגון עצי זית ורימונים אשר נותנים תחושה קסומה - בעיקר כשמתעוררים ושותים קפה על אחד הערסלים הפזורים במדשאות המקיפות את המבנים. 

צימר בכפר ציפורי

בתי האירוח ניצבים על אחת מגבעות ציפורי ואפשר להשקיף מהם על נוף רכסי הגליל והבקעה. הבתים מעוצבים בסגנון כפרי גס ומאובזרים בכל מה שצריך כדי להרגיש בחופשה. הם מצוינים עבור משפחות, משום שיש בהם קומה נפרדת לילדים.

אך "כפר ציפורי" הוא הרבה יותר ממקום להניח בו את הראש. אפשר לומר שהוא מקדש את ההיסטוריה העשירה של האזור. דוגמה לכך אפשר לראות בממצאים שאותרו בשטחו, באופן שבו הוא בנוי ובמצודה המיתמרת מעל כל המבנים. 

המצודה בנויה בהשראת מצודה צלבנית שנמצאת בשטח הגן הלאומי בציפורי. אפשר להבחין בה אם משקיפים על ההר שנמצא ממש ממול, בשטחי הגן הלאומי. המצודה של משפחת פילצר כוללת שלוש קומות עם שבעה חדרי שינה שמתאימים למשפחות גדולות וקבוצות חברים. בקומה העליונה יש מרפסת עץ גדולה, שגם ממנה אפשר ליהנות מהנוף. 

לצד המצודה יש בריכת שחייה אקולוגית המזכירה בצורתה אגם עם מפל. מי הבריכה עוברים דרך צמחי מים שמנקים אותם, כך שהרוחצים אינם צריכים לחשוש מכימיקלים מזיקים. כן, במקום כימיקלים יש דגים וצפרדעים. נכון שזה נשמע קצת מרתיע, אך אחרי זמן קצר כמעט לא מרגישים את הדיירים השקטים של הבריכה. המפל, המים הנעימים ובעלי החיים עוזרים לאמץ את התחושה השלווה של בילוי בטבע. 

בריכה אקולוגית בציפורי

כשרואים היום את הבריכה היפהפייה, קשה להאמין מה עבר על בני הזוג עד לבנייתה. בזמן החפירות שלה התגלה שהיא נמצאת בסמוך לקבר עתיק שעליו צוין בארמית שמו של רבי יהושע בן לוי. זה היה גילוי מאוד מפתיע, מכיוון שהקבר נמצא בתוך שטח פרטי. מיטש שמאוד התרגש מהגילוי החליט לאפשר למבקרים להגיע למקום הקבורה באופן חופשי. אבל מכיוון שקבר ובריכה לא ממש הולכים ביחד, כל שטח הבריכה תחום בקירות, כך שאין סיכוי שמשתטח על קברים יפגוש בבחורה בביקיני. 

קבר רבי יהושע בר לוי בציפורי

מלבד הבריכה והמדשאות שעושות חשק לעצור לרגע ולשכוח מהמציאות, אפשר לצאת מהמקום, לשוטט בשטח ולהכיר את פינות החמד של המושב. בעלי כושר גופני יוכלו בקלות לרדת עד הגן הלאומי, לצאת לסיור ולחזור את הדרך בחזרה. רק תביאו בחשבון שמדובר בעלייה לא קלה.

יורדים לנחל

נחל ציפורי היפהפה נחנכה לאחרונה טיילת חדשה. הטיילת החדשה שאורכה כשני קילומטרים מחברת את אזור טחנת הנזירים - נקודה שבה מטיילים רבים מתחילים לטייל לאורך הנחל - לכפר ראס עלי. זהו עוד פרויקט שהצליחה להרים רשות ניקוז ונחלים קישון, הפעם יחד עם תושבי הכפר והמועצה האזורית זבולון. 

הטיילת מצליחה לשלב בין כמה מראות קסומים - הנחל הזורם, מפלי המים והצמחייה המעטרת את גדות הנחל. לטובת המטיילים יש גם כמה פינות ישיבה שם אפשר לעצור, ליהנות מהשלווה ולהתרשם מהנוף.

נחל ציפורי

נחל ציפורי הוא אחד המקומות הפופולריים בקרב מטיילים. אורכו כ־32 קילומטרים והוא מתחיל בהרי נצרת ועובר באזור הרי הכרמל. הנחל הוא פלג של נחל הקישון, אחד מנחלי האיתן האזוריים שבו זורמים מים לכל אורך השנה. 

בתקופה הנוכחית מומלץ מאוד להגיע לאזור. הטמפרטורה הנוחה הופכת את ההליכה בטיילת ולאורך הנחל לנעימה מאוד. 

טחנת הנזירים, שלצדה מתחילה הטיילת, היא טחנת קמח עתיקה מהתקופה העותמאנית. הטחנה הייתה בעבר בבעלות של נזירים כרמליתים שרכשו את הקרקע במאה ה־19, ומכאן שמה. הטחנה משתרעת על פני שתי קומות, ועל דלת הקומה התחתונה יש סמל של המנזר הכרמליתי.