כשאני חושבת על חג המולד, מיד עולה אל מול עיני משפחה יושבת מול האח כשבחוץ יורד שלג, או המוני אנשים מתרוצצים כדי לקנות מתנות ברגע האחרון. חג המולד הוא אחד החגים האהובים בעולם, וכדי לקחת בו חלק לא ממש חייבים להשתייך לדת הנוצרית או לנסוע לאיזו עיר אירופית קפואה. אפשר פשוט לקפוץ לנצרת ולחוות את האווירה הקסומה השורה על העיר. 
 
במשך שנים הייתה נצרת ידועה בשוק הכריסמס הגדול שלה והרחובות המקושטים. אם תגיעו לעיר בימים אלה, תוכלו לראות שלא רק העיר העתיקה לובשת חג, גם ה"ביג פאשן", הקניון הגדול במקום, מצטרף לחגיגה (הכתובת: תאופיק זיאד 53, נצרת).

"ביג פאשן" הקניון הגדול בנצרת עילית. צילום: מיטל שרעבי
"ביג פאשן" הקניון הגדול בנצרת עילית. צילום: מיטל שרעבי

 
אני יודעת שחובבי טיולים רבים יזדעזעו כשאמליץ לא לפספס את הכריסמס בקניון, אבל באמת שמדובר באחת החוויות המהנות בתקופה הזו של השנה. וממש לא חייבים להיות נשים כדי להסכים איתי. הקניון, המתהדר בשלוש קומות וחלקו בנוי כמדרחוב פתוח, קושט כולו בסממנים של החג. המדרחוב מכוסה בשרשראות של אורות. ואם תהיו ילדים טובים, תוכלו לפגוש את סנטה קלאוס, שבכל יום (עד סוף החג) מגיע ומחלק מתנות לילדים.

דוכן רחוב. צילום: מיטל שרעבי
דוכן רחוב. צילום: מיטל שרעבי

 

ברחבי הקניון נוסעת לה גם רכבת לילדים. בכניסה הוקם אוהל ענק ובו אביזרים לכל מי שרוצה לקשט את העץ הפרטי שלו או סתם לצאת עם מזכרת. אפילו בבית הקפה של "קפה קפה" בקניון תוכלו לאכול לצד עץ אשוח מואר, ואף להשתתף בארוחת חג מולד מסורתית (בתיאום מראש). אחרי שתעמיסו קצת קישוטים ותיכנסו לאיזו רשת אופנה אחת או שתיים, תוכלו להמשיך לעיר העתיקה וליהנות מאווירת החג.
 
אבל רגע, לפני שאתם עוברים לסיור רגלי בעיר, כדאי שתעצרו לביקור בפאחורת מוסמאר. פאחורת הוא שמו של מפעל הקרמיקה הוותיק בעיר. המקום הוא גן עדן לחובבי קרמיקה ואמנות. הצלחות, הכוסות או הפסלים נוצרים ידנית בעזרת אובניים ישנים.

מפעל הקרמיקה בנצרת עילית. צילום: מיטל שרעבי
מפעל הקרמיקה בנצרת עילית. צילום: מיטל שרעבי

 
במקום תוכלו לפגוש את באסם, שיוצר בחרס כבר דור שלישי. סבו החל ליצור בחרס כבר בילדותו, וכדי להתמקצע הלך ללמוד קדרות בגרמניה. היום באסם, הנכד, מרגיש גאווה להמשיך את המקצוע המשפחתי. יותר מזה, הוא מרגיש שהוא יוצר כלים מהטבע שסביבו - ממים ומאדמה. בין היתר הוא יוצר כדי חרס עתיקים לשתייה. הכדים דומים למה שאנחנו מכירים מהתקופה הנבטית, וייחודם הוא ביכולת לשמור על טמפרטורה צוננת של המים. 
 
בסיור במקום תוכלו לקבל הדרכה על כל שלבי הייצור, לראות איך מפעילים את כלי העבודה הישנים ואיך שורפים את כלי החרס בתנור עתיק. 
טלפון: 04-6575996.
מפאחורת תוכלו לרדת אל בית חרושת נצרת, מפעל חלווה וטחינה שפועל כבר כארבעה עשורים. המפעל של עלי נאסר הוא עסק משפחתי לכל דבר. כל העובדים הם אחים ואחיות, והבוס הוא כמובן האבא. בני המשפחה מייבאים שומשום מאפריקה ומפיקים ממנו טחינה וחלווה. בנוסף הם מייצרים ממתקים, שקדים מסוכרים וחומוס מתוק. המבקרים במפעל יכולים לצפות בתהליך ההפקה של הטחינה. 
 
רחוב 4000, נצרת. טלפון: 04-6553233.

יש בשורה

אחרי שטעמתם טחינה וקינחתם בחלווה, זה הזמן להמשיך לכיוון כנסיית הבשורה האורתודוקסית. הכנסייה סמוכה לכיכר המעיין ונבנתה על חורבות כמה כנסיות קטנות. הכנסייה בת כ־900 שנה ובתוכה יש מעיין קטן שמעיד על המקום שבו כביכול הרתה מרים את ישו. נשים רבות מאמינות שהמים כאן קדושים ותורמים לפריון, ולכן האתר הוא מוקד עלייה לרגל עבור מאמינות מכל העולם.

מפעל הטחינה בעיר. צילום: מיטל שרעבי
מפעל הטחינה בעיר. צילום: מיטל שרעבי

 
בכנסייה תוכלו לראות עיטורים יווניים חרוטים בעץ. העיטורים המקסימים עמדו יפה בתלאות הזמן, והחלקים שנפגמו עברו תיקון בשנת 2010. מחוץ לכנסייה נמצא פסיפס מהתקופה הביזנטית. כל העת עורכים במקום חפירות ארכיאולוגיות שצפויות להעלות ממצאים נוספים. 
 
בתקופה זו של השנה חצר הכנסייה מתמלאת במבקרים. מחוץ לשטחה, ברחבה הגדולה, מתקיים יריד שבו ניתן לקנות קישוטים ומתנות לחג.
 
משם תוכלו להמשיך לשוטט ברחובות העיר העתיקה, לעלות אל כנסיית הבשורה הקתולית - בזיליקה ענקית עם כיפה בראשה - להיכנס לשוק ולסמטאות הקטנות והמקסימות. בדרך נסו לשים לב לדלתות העתיקות של חלק מהמבנים. ברבים מהמקרים מדובר בשערים שנשארו שריד מהתקופה העותמאנית.
 
אם אתם לא רוצים לטייל עצמאית ומעדיפים טיול מודרך, בנצרת יש לא מעט מורי דרך שישמחו ללוות אתכם, בתשלום. אחד המדריכים הוותיקים בעיר, שגם אהוב על התושבים ויכול לקחת אתכם לפינות קסומות הנחבאות בדרך כלל מהעין של התייר המזדמן, הוא פאוזי נאסר חנה. עם פאוזי אפשר לצאת לטיול יחיד אינטימי או כחלק מקבוצה. צריך פשוט להתקשר אליו ולקבוע נקודת מפגש. טלפון: 052-2844787.

פנים הכנסיה. צילום: מיטל שרעבי
פנים הכנסיה. צילום: מיטל שרעבי

איפה אוכלים

נצרת היא עיר תיירותית מאוד ויש בה לא מעט מסעדות. חלקן מצוינות, חלקן פחות. אחת שאני ממליצה עליה היא מסעדת "דיוואן אל־סראיה". המסעדה האינטימית שונה מעט מהמסעדות התיירותיות המוכרות לנו, ואבו אשרף, העומד בראשה, מדגיש בפני כל מי שנכנס שהוא שם בשביל קירוב לבבות. אוכל הוא עושה מאהבה ולא כי צריך להתפרנס. 
 
כבר בכניסה תבינו שהגעתם ליקום מקביל שבו לזמן אין משמעות. המקום מעוצב כמו מוזיאון לעתיקות, עם פריטים מגניבים ונדירים שאבו אשרף אסף לאורך השנים והחליט שגם לסועדים מותר ליהנות מהמראה שלהם.
 
מלבד כלי נגינה עתיקים, מאזניים ישנים ופסלים, תוכלו להתענג על הספציאליטה של המקום - הקטאיף, מעדן מתוק שנעשה במקום. אבל הקטאיף הוא כמובן רק הקינוח. אם אתם רוצים ממש לאכול, תוכלו לבחור בין מקלובה, חומוס, פלאפל ושווארמה.
העיר העתיקה (קרוב למסגד הלבן). טלפון: 04-6578697.