עכו מושכת מטיילים רבים בחודשי הקיץ החמים, אבל העיר יפה לא פחות בחורף. הנמל, העיר העתיקה, השוק ועוד מקומות חבויים שווים ביקור גם כשמטפטף. כדאי, למשל, לנסות את הבזאר הטורקי, שבשנה האחרונה עובר מהפך קולינרי מוצלח. הבזאר היה מקום משמעותי מאוד בתקופה העותמאנית - השתמשו אז בתערובת תבלינים ובצמחים כדי לרפא מחלות - ונקרא אז סוּק אל־עטרין. השוק הפך יותר מאוחר לאורוות סוסים, ולפני כארבע שנים המקום שופץ לאחר שנרכש על ידי שני יזמים פרטיים. מאז הוא עבר כמה גלגולים ולאחרונה הפך למרכז תרבות ואוכל ישראלי, בזכות פועלה של מנהלת המתחם, אורית קפלן זילברברג. הדגש כאן הוא על דו־קיום.
בסופי שבוע מתקיימים שם ירידים ותערוכות. ב־27־26 בפברואר, למשל, יארח המקום יריד יצירה ישראלית בתחומי העיצוב והקולינריה בליווי הרכבים מוזיקליים ופעולות העשרה. אתם יכולים להגיע לא רק בסופי שבוע, כי האווירה הצעירה האותנטית שבמקום נמצאת בכל יום ובכל שעה. אפשר בכיף לעצור לדרינק של צהריים שיתפתח לארוחה שלמה.
המסעדה הכי ותיקה כאן, שכבר זכתה לאין ספור ביקורות מפרגנות, היא "סבידה". זהו בר מאכלי ים ודגים. בכל יום מגישים את מה שיוצא מהים. הדגש הוא על ארוחת שרינג, שעולה 100 שקל לסועד. מקבלים בה דגים, סלטים, תפוחי אדמה על האש ושאר ירקות.
זכתה לאינסוף פרגון תקשורתי, ובצדק. מסעדת "סבידה". צילום: מיטל שרעבי
על האוכל מופקד דן שמולוביץ', אשר למד ב"קורדון בלו" ועבד כשש שנים בארצות הברית. לאחר השהות בחו"ל הוא חזר לארץ ועבד במסעדת "קימל בגלבוע". שמולוביץ' הגיע לבזאר כי חלם לפתוח מקום בנישה אישית יותר. ב"סבידה" הוא מכין כל מה שעולה על רוחו באותו יום. למנות שלו יש השפעות טורקיות. בעיניו זהו מטבח עשיר, משום שהטורקים אוכלים מנות המשלבות אוכל ערבי ואסייתי. יש כנות במטבח של שמולוביץ', חומרי הגלם ראשוניים והמנות לא מתחכמות. הן פשוט טובות.
מסעדה נוספת במתחם היא "מרקטו" - מסעדת שף בסגנון ים תיכוני־איטלקי של השף והבעלים עומרי שחר. המטבח שלו מתבסס על חומרי גלם מקומיים איכותיים וחומרי גלם מאיטליה. המסעדה אינטימית וכל המנות סובבות את הטאבון שנמצא בלב המטבח.
שחר נמצא מגיל 15 במטבח, למד ב"תדמור" ויצא לדרך. עבד בארצות הברית, באיטליה, במלון "יערות הכרמל" וב"אפנדי", מלון בעכו. הוא התאהב בעיר לאחר שהתחיל לעבוד ב"אפנדי". סיור קטן בבזאר הטורקי הבהיר לו שהוא חייב לפתוח את המסעדה שלו כאן.
מסעדת מרקטו, איטלקיה בבזאר טורקי. צילום: יח"צ
לא הרחק מ"מרקטו" נמצא הסְנק־בר "קוקושקה". בעלי המקום הם שירה וגיל רודיטי, בני זוג שהחליטו להקים פרימיום סנק־בר לפני שלוש שנים. בתחילה התפריט היה מצומצם, במחשבה שעוברי אורח יחטפו משהו על הדרך, אבל עם הזמן המקום הפך למסעדה של ממש, המגישה מנות טאפס ואוכל מהיר איכותי. המבורגר שמכינים אותו במקום, קלמארי מטוגן, סופלקי מעולה, פיש אנד צ'יפס, פלאפל סרטנים, נקניקיות ועוד. הרעיון במקום הוא לשבת, ליהנות מהאווירה ומהמוזיקה ופשוט לנשנש.
המסעדה הכי חדשה במתחם היא "מעדל׳ה" של עדנאן. הגדרתו - בית אוכל, שאותו מפעיל הבחור בן ה־26. עדנאן החל את דרכו הקולינרית כבר בתיכון, עוד כשעבד במסעדה של דודו בנצרת, משם התפתח ועבד במסעדות שונות.
את המסעדה החדשה פתח ממש בימים אלה. הוא מציע אוכל ערבי אותנטי עם נגיעות מודרניות. בין המנות תמצאו מג׳דרה דג עם לבנה שום, ו"מעדל'ה" (כשם המסעדה) - שעועית ירוקה עם עגבניות שרי וזעתר עם פילה דג.
תבלינים ודגים
אם אתם כבר מגיעים לסיור קולינרי בבזאר, כדאי מאוד לשלב אותו עם השוק הצבעוני של עכו. לעיר מטבח משלה, עם בסיס עותמאני, שהוכתב כבר לפני אלף שנה, בשל מיקומה - על דרך המשי. מרגישים זאת כבר שעומדים בנמל ורואים את חאן אל־עומדאן ששימש בית מסחר ובית מלון. במבנה בעל שתי הקומות היה קיים שוק יוקרתי יחסית לתקופה שבה פעל. בכל ערב היה בו משתה גדול לכבוד הסוחרים שלנו בו.
אוסמה דלאל ונורית פורן החלו להוציא לאחרונה סיורים קולינריים בשוק. אוסמה, בן 24, הוא יליד המקום. משפחתו, הוא אומר, גרה בעיר כבר 300 שנה. כולם בעכו מכירים את אוסמה, בעיקר בזכות "דלאל" - מסעדת הטאפאס שלו בבזאר הטורקי. הוא למד מלונאות ומינהל עסקים, מאז ומתמיד אהב קולינריה, אבל לא האמין שיעסוק בתחום.
סיפורים מילדות בעכו. אוסמה דלאל. צילום: מיטל שרעבי
אוסמה מסביר במהלך הטיול על המקומות השווים בעיר העתיקה. הוא מתרפק על העבר ונזכר איך בילדותו היה תופס סרטנים וצדפות בים ומביא לסבתו כדי שתבשל אותם. הבית שלה היה ממוקם ממש על החומה, והיא הייתה מורידה סל מהחלון ואוסמה וחבריו היו ממלאים אותו.
בסיור תוכלו לעצור בדוכן החומוס־פול "שמסיה", שמכינים בו גם פלאפל ושווארמה. בפלאפל העכואי אין הרבה תבלינים. הוא עדין לעומת הפלאפל של נצרת, למשל. חוץ מפלאפל תוכלו להיחשף לחומוס. החומוס של עכו נעשה מחומוס בולגרי בלדי. הכנת החומוס נעשית בכל שעה עגולה לטובת הטריות. החומוס עדין מאוד וקטיפתי.
ובסוף מגיעים למשפחת כורדי - חנות תבלינים ותיקה עם מבחר אותנטי שמקורו באזור קשמיר. בחנות הקטנה תוכלו למצוא תבלינים מיוחדים כמו גראם מסאלה, עשרות סוגים של קארי, פפריקה מתוקה עם עגבניות מיובשות שבשלה מגיעים מכל הארץ, ועוד כמה הפתעות.
וכמובן שאי אפשר בלי, כנאפה. צילום: מיטל שרעבי
חובבי הדגים, שרוצים גם להצטייד בדגים הביתה, ייהנו מ"דגי רייס אדורה". יכינו לכם שם סביצ'ה מחומרי גלם טריים ומעולים וגם תשמעו מעט על חייהם של הדייגים. אחרי שטעמתם את המבחר של השוק, תוכלו לקנח אצל משפחת קשש - המובילה בתעשיית המתוקים. האב ואחד מבניו מכינים את המוצרים, ושני אחים נוספים מנהלים את החנויות.
אפשר לנסות את הכנאפה המעולה, שעשויה מגבינה עכואית. הגבינה המיוחדת מזכירה את גבינת ברינזה, רק שהיא מלוחה ויבשה יותר. פה משרים אותה במים, כדי להוריד את רמת המליחות, ואז מפוררים אותה. מעל הגבינה שמים שערות קדאיף, והכל בעבודת יד, כבר דור רביעי.
