ביקור בפולין: בר חלב, מבנים לשימור של אונסק"ו ואמנות היסטורית

חוץ מבר חלב בסגנון רטרו, בוורוצלב, העיר הרביעית בגודלה, שהספיקה כבר להיות גם עיר גרמנית, צ'כית ואוסטרו־הונגרית, תמצאו את "היכל המאה" - מבנה מונומנטלי המופיע ברשימת השימור של אונסק"ו, בית עירייה שנבנה במשך 250 שנה וציור היסטורי באורך של 140 מטרים. פולין, חלק שני ואחרון

על הרציף בתחנת הרכבת "צנטרלי" (המרכזית) של ורשה, הממוקמת ברחוב ירוזולימסקי (ירושלים), פנתה אלי עלמה צעירה בשאלה על הרכבת לוורוצלב. שנינו המתנו לאותה רכבת. הכרטיס שלי היה למחלקה הראשונה באדיבות משרד התיירות של פולין, בעוד היא נוסעת לבירת שלזיה בתקציב של סטודנטית. את הכסף שהיה ברשותה היא השקיעה בכרטיס להופעה של דיוויד גילמור. כך נודע לי שנגן הגיטרה המוביל של פינק פלויד שב לפולין כדי להופיע בכיכר החופש של עיר התרבות של אירופה 2016. עם כל הכבוד לרשימה של האירועים שהוצגו לי, הופעתו של גילמור לא נכללה בה. את המחדל הזה הייתי חייב לתקן בהגיעי לוורוצלב.

מחלון הרכבת המהירה הבטתי בנופי ורשה המתרחקים. אט-אט החלו להיחשף נופיה ומרחביה השטוחים של פולין. שדות ירוקים, יערות עתירי צמרת ושורות-שורות של עצי לבנה עם הגזע הלבן ועיירות שהן שילוב של העידן הקומוניסטי עם תוספות קפיטליסטיות. ובכל זאת, ככל שהרכבת התרחקה מוורשה ניכרו יותר ויותר סממני התקופה ההיא, כאשר פולין הייתה מעבר למסך הברזל: בנייני תעשייה בנויים לבנים אדומות שקירותיהם מטים ליפול, ארובות שלא הפריחו עשן זה שנים, קרונות רכבת חלודים הניצבים על מסילה זנוחה ואין בהם ולו חלון אחד שלא נופץ והם מעוטרים בציורי גרפיטי וססמאות. מעבר לצמרות עצי היער נראים צריחי כנסיות, מיעוטם כאלה ששרדו את המלחמות ואת הדת הקומוניסטית, רבות אחרות הן מן העידן החדש, בנויות בטון שעוצב על פי דגמים גיאומטריים לא ברורים. ויש גם בנייני שיכון אפורים עם צלחות לווין ומרפסות צבעוניות שהכביסה תלויה בהן.

בחלוף כארבע שעות עצרה הרכבת בתחנה המרכזית והיפה של ורוצלב (Wroclaw), שמה הנוכחי של העיר. בגרמנית היא כונתה ברסלאו (Breslau), ובצ’כית שמה היה ורטיסלאו Vratislav). הפולנים, הצ’כים והגרמנים לא היו שליטיה היחידים. דברי הימים שלה כוללים גם שליטים של ממלכת פרוסיה, דוכסות בוהמיה (צ'כיה) והקיסרות האוסטרו-הונגרית. העיר, היושבת על גדות נהר האודר, הייתה צומת של שתי דרכים היסטוריות – ויה רגיה ודרך הענבר. ורוצלב נעשתה לעיר דוברת גרמנית ובתחילת המאה ה-18 הוקמה אוניברסיטה בעיר שהייתה אך שנייה לזאת של ברלין בתחומי הממלכה הפרוסית. השגשוג נמשך גם לאחר איחוד גרמניה (1870) וורוצלב, שהייתה לברסלאו, נהפכה לעיר גרמנית במאת האחוזים.

כ-70 יהודים בסך הכל

במקביל לשגשוגה של העיר פרחה הקהילה היהודית בברסלאו, שהייתה השלישית בגודלה בקיסרות. למעשה, היו בעיר שתי קהילות - אורתודוקסית וליברלית (רפורמית) - אולם מנהיגיהן ידעו לנווט את חייהן בשיתוף פעולה. הקהילה הליברלית הקימה ב-1854 סמינר תיאולוגי שהיה גם בית מדרש לרבנים והיה אבן שואבת לרפורמים מגרמניה כולה, אף שבברסלאו ניתן ביטוי לתופעות אנטישמיות. לימים נודעה העיר בתמיכת תושביה במפלגה הנאצית.

בתחילת המאה ה-20 חיו בברסלאו למעלה מ-20 אלף יהודים. האורתודוקסים התפללו בבית הכנסת הישן והרפורמים עברו ב-1872 לבית הכנסת החדש, שנשרף כליל בליל הבדולח (1938). בית הכנסת של האורתודוקסים, "החסידה הלבנה", שהוקם ב-1829, היה היחיד ברחבי גרמניה שלא הועלה באש במאורעות אותו הלילה. המקומיים שהרסו את תכולתו חששו להציתו בשל סמיכותו למבנים מרכזיים בעיר. כיום יש בוורוצלב כ-70 יהודים, ואחדים מהם באו לתפילת שבת בבית הכנסת המשוקם שנפתח מחדש ב-2010. הוא מארח גם מרכז תרבות ומוזיאון. קול זמרתם של המתפללים נשמע בחצר הפנימית רחבת הידיים שאותה חולק בית הכנסת עם מוסד מקומי פופולרי, Mleczarnia, שלשולחנותיו ישבו מקומיים ותיירים ולגמו בירה או קפה ואכלו ארוחה קלה.

המלצ’נריה הוא סוג של מוסד רטרו, זכר לברי חלב (bar mleczny) מן העידן הקומוניסטי. פולין הענייה והמולאמת של אחרי המלחמה הקימה את המוסדות הללו כדי לעודד מכירת חלב, שממנו היו עודפי יצור, וגם כדי לתת אפשרות לתזונה זולה – יוגורט, ביצים ומאפים - לבני מעמד הפועלים המתהווה. באותם ימי מצוקה היו כלי הסכו”ם מחוברים לשולחנות בשרשרת כדי למנוע את גניבתם. כיום יש בוורוצלב מוסדות בודדים המשמרים את זכר הימים ההם, וגם את המחירים הזולים יחסית, אם כי המבחר בתפריט הותאם לימים אלה.

בית הכנסת ובר החלב הם חלק מהעיר הישנה של ורוצלב על סמטאותיה. בלבה ממוקמת כיכר השוק (רינק) רחבת הידיים, שנבנתה לראשונה במאה ה-13. הכיכר שונה מאחיותיה בערי מרכז אירופה בכך שבמרכזה ניצב בית העירייה הישן, המורכב ממבנים אחדים שנבנו במשך 250 שנים. בית העירייה, שיחסית לא נפגע במלחמה, מצל על שלוש סמטאות עם חנויות ובתי קפה. למעשה הבניין, שמציג שעון בן מאות שנים, והכנסייה הצמודה אליו, מוקפים בכיכר הרבועה. זאת תחומה בפאותיה החיצוניות במבנים במגוון של צבעים ובחזיתם מסעדות, דוכני אוכל ובתי קפה. היופי הזה כמעט לא היה קיים ב-1945. ההרס היה מנת חלקם של חלקים נכבדים של העיר, שנלחמה בצבא האדום עד שישה במאי, ימים אחדים לאחר כיבוש ברלין ויומיים לפני שמפקדי הוורמאכט חתמו על מסמכי הכניעה.

רומיאו ויוליה המקומיים

ועידת פוטסדם, שכונסה מיד עם תום המלחמה, הזיזה את גבולותיה של פולין מערבה, וחבל שלזיה העשיר במכרות עם בירתו ורוצלב היו לחלק מפולין החדשה. בתוך חמש שנים גורשו כל תושביה הגרמנים של ורוצלב אל מעבר לגבול לשטחה של גרמניה המזרחית. המהלך הזה, הטרנספר, שנעשה בחסותה של מוסקבה, שהכתיבה את מהלכיהן של ממשלות פולין וגרמניה המזרחית, לא זכה להד. את מקומם של המגורשים תפסו פולנים שנשלחו בידי ממשלתם להתנחל בעיר הכבושה. היו בהם כ-70 אלף פליטים יהודים ששבו ממקום מקלטם ברוסיה (חלקם עזבו את פולין ב-1956 והיתר סולקו ב-1968). עוד באו אל העיר רבים מתושבי לבוב, שסופחה לאוקראינה. היום ורוצלב היא עיר פולנית לכל דבר, והיא הרביעית בגודלה בארצה. כערי פולין שנפגעו במלחמה, גם ורוצלב החלה לשקם את המבנים שהוקמו בעיר הישנה מאז המאה ה-16. עתה ורוצלב היא עיר המקדמת פני תיירים.

לוורוצלב אתר אחד המופיע ברשימת אתרי השימור של אונסק"ו. זהו "היכל המאה" (Hala Stulecia), מבנה מונומנטלי ועצום שמצוטט בחוגי האדריכלות באוניברסיטאות בכל רחבי העולם. ההיכל, שיכול היה להכיל תחת כיפתו אלפי אנשים, נחנך ב-1913 ונחשב אז כהישג טכנולוגי בשל קונסטרוקציית הברזל והבטון שהייתה חדשנית בתחילת המאה ה-20. ב-1933 נכח שם היטלר באירוע בהשתתפות 50 אלף אנשים, וגם הקומוניסטים ערכו שם כנס רב משתתפים ב-1948. כיום מתקיימים בהיכל כנסים ואירועים שונים. האתר הזה נמצא בעיבוריה של העיר ולצדו מצויים גן החיות המפורסם של העיר ואטרקציה מקומית נוספת בדמות בריכת מים עם מזרקת מתזים העורכת מופע מוזיקלי מדי שעה. אך הלב הפועם של ורוצלב הוא בכיכר השוק של העיר הישנה ובאטרקציות תיירותיות נוספות בסביבתה שאין להחמיצן.

צמודה אל כיכר השוק היא כיכר "סולני", הכיכר המלוחה. גם זאת כיכר רבועה והיא מתהדרת בשוק פרחים ססגוני, שבימי שהותי היה פתוח גם בחצות הלילה. אפשר לצפות ממרום על העיר, על הנהר ועל אייו הזעירים ממגדל כנסיית אליזבת הסמוכה או מגג המגדל המתמטי של האוניברסיטה הנושקת לאודר. חובה לבקר באולם ליאופולד הראשון שבמוסד וכך גם בארמון הבארוקי ה”אוסולינאום” שצמוד אליה. לא הרחק, גם על גדת הנהר, זוכה לביקוש רב ה-Racławice Panorama. זהו מבנה המארח ציור הנמתח לאורך 140 מטרים ומתאר ניצחון קצר מועד של הפולנים על הרוסים משנת 1794. מעבר לנהר ממוקם המתחם הקתולי (בעבר היה זה אי) ובו הקתדרלה המפוארת.

מגדה, האחראית ליחסי הציבור של "עיר התרבות 2016", שהצליחה להשיג עבורי כרטיס לקונצרט, טוענת שכל סיור שלה בעיר מגלה לה פינה שלא הכירה קודם לכן. זה לא מכבר נפתח בעיר הישנה מוזיאון פאן תדיאוש (Pan Tadeusz). אדון תדיאוש הוא גיבור פואמה של המשורר הלאומי אדם מיצקביץ’, שפורסמה בפריז ב-1834. עניינה הוא המאבק בכיבוש הרוסי, והיא מלווה בסיפור אהבה המזכיר את עלילת רומיאו ויוליה. היצירה היא נכס צאן ברזל תרבותי ולאומי עבור הפולנים והמוזיאון מוקדש לה ולמשורר, וזאת על רקע אירועי התקופה ההיא בימי מלחמות נפוליאון וחלוקת פולין בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה.

גם מלאכת השיקום של העיר נמשכת והחידוש שנחנך אך בחודש יוני הוא הטיילת בחזית המוזיאון הלאומי המציג ציורים ופסלים מתקופות קלאסיות לצד אמנות מודרנית. אירועי התרבות של "ורוצלב 2016" מתפרסים לאורך כל השנה והם בתחומי יצירה מגוונים. המופע של גילמור ולהקתו המעולה, שלוו בתזמורת הסימפונית של ורוצלב, הלהיב 20 אלף צופים במשך כשלוש שעות, ולפי ניסוחה של מגדה הוא היה רק Another brick in the wall.