מורשת קרב: מסע בעקבות המערכה שעיצבה את תולדות האי הבריטי

שנת 1066, ב-14 באוקטובר, התייצבו ליד העיירה הייסטינגס (Hastings), בחוף הדרומי של אנגליה צבאותיו של המלך האנגלו-סקסוני הרולד מול כוח פלישה שמנה 7,000 חיילים בראשותו של דוכס נורמנדי, ויליאם, שלימים זכה לכינוי “ויליאם הכובש”. בתום מערכה עקובה מדם בת 28 שעות הוכרע הקרב לטובת הנורמנים. הרולד נהרג, ודרכו של יריבו ויליאם ללונדון הייתה סלולה. בחג המולד של אותה שנה הוא הוכתר למלכה של אנגליה בטקס שהתקיים בווסטמינסטר אבי.

מחר יציינו משני עברי התעלה – האנגלית לגרסת הבריטים ולמאנש אצל הצרפתים – מלאת 950 שנים לקרב שהיה לאבן דרך בהיסטוריית היחסים בין שתי האומות. הרולד היה המלך האנגלו־סקסוני האחרון, והעברת הכתר לשושלת הנורמנית, שמקורותיה הם ויקינגיים, עיצבה את תולדותיו של האי הבריטי בכיוון שונה. הכובשים החרימו את נחלותיהם של האצילים המנוצחים וחילקו אותן בין תומכיו של המלך החדש. נקבעו גם חוקים חדשים ושונים. השפה הצרפתית נעשתה לשפה המדוברת בחצר המלוכה, וערבוב הלשונות יצר את האנגלית המוכרת לנו כיום. למעשה אנגליה עשתה עם ויליאם הכובש צעד ראשון אל מחוץ לחשכת ימי הביניים.

באנגליה מציינים את השנה ה־950 לקרב הייסטינגס באירועים רבים, ולא בכדי. לדעת חוקרים רבים קרב זה נחשב כמשמעותי ביותר שהתקיים על אדמת האי. האנגלים רואים בוויליאם הכובש אחד משלהם. ומדוע לא? הרי הוא שאף להיות מלכה של אנגליה ולא הסתפק בדוכסות של נורמנדי, הכפופה למלך שישב בפריז. למעשה עד שנת 1204 החזיק מלך אנגליה גם בתואר הדוכס מנורמנדי למורת רוחם של הצרפתים, שלא היו מוכנים להשלים עם האובדן הטריטוריאלי ועם ניתוק חבל הארץ משליטתה של פריז (גם מחוז אקוויטן הניף במאה ה־12 דגל אנגלי לאחר שהדוכסית אלינור, שהצליחה לשכנע את האפיפיור לחלצה מנישואיה למלך צרפת לואי השביעי, נישאה למלך אנגליה הנרי השני). מלחמות בין מלכי אנגליה לבין מלכי צרפת וצבאותיהם לא היו נדירות, והן אף הצמיחו אגדות כז’אן דארק. מכאן האיבה - הפולקלוריסטית כיום - בין שני העמים שבכל זאת ידעו בשעותיהם הקשות להילחם זה לצד בשתי מלחמות עולם.

מחר, ב-14 באוקטובר, יציינו בהייסטינגס את הקרב במצעדים ברחוב הראשי Battle High Street ובתפילות ב־St Mary’s parish church in Battle ובקרבת Battle Abbey (המטייל בעיירה ימצא מוסדות לרוב ששמם כולל את המילה Battle). למחרת, בשבת, יתקיים שחזור של המערכה. העילה לקרב הייתה טיעונו של ויליאם כי הוא היורש הלגיטימי של הכתר האנגלי לאחר מות המלך אדוארד המוודה. אלא שזה בחר להעניקו לקרוב משפחה מרוחק אחר שלו, להרולד, שנתמך בידי האצילים האנגלו-סקסוניים. דוכס נורמנדי, שנתמך בידי שליחו של האפיפיור, שהיה גם אחיו של הדוכס, הפליג בראש צי של 700 ספינות לעבר האי הבריטי. הקרב, שגבה קורבנות רבים, הוכרע בזכות כוחם העדיף של פרשי הפולשים שגברו על חיילי הרגלים של המתגוננים.

כיום פרנסי העיירה הייסטינגס והאזור המקיף אותה ממנפים את הקרב לשם קידום התיירות שם. אומנם חבל הארץ הזה נהנה מחוף ים, מכרי דשא, מגבעות מוריקות ומכפרים ציוריים, אך הם העדיפו לכנות את אזורם, המרוחק כמאה ק”מ מלונדון, “ארץ 1066”. נראה שהתרפקות על זכרו של קרב שנערך לפני 950 שנים עשויה להביא יותר תיירים מאשר הנוף המקומי. ליד שרידי Battle Abbey, מצפון־מזרח למרכז העיירה, מצוי לוח המציין את מקום נפילתו של המלך הרולד. המנזר הקתולי, שהוחרם בידי הנרי ה־8, הוקם בהוראתו של ויליאם הכובש ככפרה ומחילה על תוצאותיה האכזריות של המערכה וכמובן גם לציון ניצחונו הודות לתמיכתם של האל ושליחיו. הוא זכה לתימוכין של האפיפיור כיוון שהרולד הפר את שבועתו לתמוך בתביעת ויליאם לכתר. שרידי הכנסייה ושדה הקרב שבקרבתה נחשבים אתר תיירות פופולרי, ובמקום ימצא התייר מרכז מבקרים.

נפגע מירי חץ

הממצא ההיסטורי המשמעותי ביותר בעקבות קרב הייסטינגס נמצא מעבר לתעלה, בעיר באיה (Bayeux) שבנורמנדי, והממצא הזה ממחיש היטב את הביטוי שלפיו המנצחים כותבים את ההיסטוריה. מדובר ברקמה או שטיח הנפרש לאורך 68 מטרים ורוחבו כחצי מטר. היצירה הייחודית הזאת מתעדת 58 סצינות המספרות על האירועים שהובילו לקרב הייסטינגס.

באיה שבמחוז קלבדוס הפתיעה אותנו ביופייה. היא מרוחקת שבעה קילומטרים מחוף התעלה וממוקמת על דרך המלך בין קן לשרבור. זה לא כבר נסלל כביש מהיר (N13) העוקף את העיר, והמלצתנו היא שלא לוותר על ביקור בה. פרק חשוב בתולדותיה נרשם במלחמת העולם השנייה בהיותה העיר הראשונה בצרפת ששוחררה בידי בעלות הברית לאחר הנחיתה בחופי נורמנדי. בבאיה נשא הגנרל שרל דה-גול, מפקד צבא צרפת החופשית, את נאומו המפורסם, הקרוי על שם העיר, ובו ביקש את אמון בני עמו להקמתה של ממשלה חדשה ועצמאית, שתחליף את ממשל וישי.

באיה הוקמה בימי הרומאים, ולשיא תהילתה הגיעה במאה ה־11 בזכות הבישוף אודו, אחיו למחצה ויד ימינו של ויליאם הכובש, שחצה עמו את התעלה במסע שהסתיים בקרב הייסטינגס. בצרפת מייחסים את השטיח לרעייתו של ויליאם מתילדה, ולכן הוא מכונה La Tapisserie de la Reine Mathilde. אולם היסטוריונים טוענים אחרת, ולגרסתם היוזמה לרקום את השטיח היא של הבישוף אודו - ועל המלאכה הופקדו נשים במחוז קנט שבאנגליה.

האזכור הראשון של השטיח היה בחלוף מאות שנים, כשהופיע ברשימת נכסי הקתדרלה המרשימה של באיה. במהלך המהפכה הצרפתית הוא נועד לשמש כיסוי לקרונות ומרכבות, ורק הודות לאומץ לבו של עורך דין מקומי שנְטלוֹ והחביאו בביתו, אנו יכולים ליהנות מאחת מיצירות האמנות החשובות של ימי הביניים. במלחמת העולם השנייה היה השטיח בחזקתם של הכובשים הנאצים, אולם למרות פקודה של הימלר, שהורה ב-1944 להעבירו לברלין, הוא נותר במוזיאון הלובר קודם שהוחזר לבאיה.

כיום השטיח מוצג במוזיאון המיוחד לו, לא הרחק מן הקתדרלה. הקהל יכול לפסוע לכל אורכו, במסלול שמדמה אליפסה, מצויד במכשיר אודיו המלווה כל תמונה ותמונה בהסבר. להפתעתנו גם השפה העברית כלולה בהיצע השפות של המכשיר. כאמור, השטיח משקף את הגרסה הנורמנית של האירועים, בעיקר את השתלשלות המהלכים עד לפלישה לאנגליה. תיאור הקרב מספר על מותו של אחיו של המלך הרולד, סצינה נוספת מתארת את ויליאם, שחשבו כי נהרג גם הוא, מסיר ברגע המכריע את קסדתו כדי לעודד את חייליו, וסצינה נוספת מספרת על הרגע שבו נפגע הרולד בעינו מירי חץ. מותו של המלך גרם להתמוטטות המערך האנגלי, עובדה שנוצלה בידי הנורמנים להרוג בהם ללא רחם.

תחושה של הוד

העיר באיה, שהייתה נקודות המוצא לכיבוש אנגליה בידי ויליאם הנורמני, קיבלה בחלוף 878 שנים בשמחה את חייליו של המלך האנגלי, שנחתו ב־6 ביוני 1944 על החוף בקרבת העיר וכבר למחרת שחררוה, ללא קרב, מן הכיבוש הגרמני. אחד משורת המוזיאונים הרבים הפזורים ברחבי נורמנדי ומוקדשים לנחיתה ממוקם בבאיה, על כביש הטבעת הפנימי. המוזיאון ששמו "הקרב על נורמנדי" נחשב לאחד הטובים שבהם. הוא יושב אל מול בית הקברות הצבאי, שבו טמונים 4,144 חיילי הוד מלכותו ג'ורג' ה־6, שנפלו על אדמת נורמנדי. בין המוזיאון לבית הקברות ניצבת אנדרטת זיכרון מרשימה לזכר לוחמי חבר העמים הבריטי שנפלו במערכה לשחרור אירופה, ונושקת לה יד זיכרון נוספת לזכרם של כ־2,000 כתבי המלחמה וצלמיה שלא שבו מזירות הקרב שסיקרו. שמותיהם של כולם נחרטו על לוחות אבן לפי השנה שבה נהרגו.

לכבוד השנה ה־950 לקרב הייסטינגס השטיח המקורי של המלכה מתילדה מוצג החל משבוע זה בחלל העצום של הקתדרלה המופלאה של באיה, שזכתה לכינוי הזמני "הקתדרלה של ויליאם". שמה המקורי של הקתדרלה הוא נוטרדאם, וראשיתה עוד בימי הכיבוש הרומי. בימיהם של ויליאם ואחיו הבישוף אודו היא הייתה בנויה בסגנון רומנסקי, ולאחר שריפה שפרצה במאה ה־12 נוסף לה ממד גותי. שני צריחיה (גובהם 70 מטרים) והמגדל המרכזי שבשיאו כיפה (המתרומם לגובה 95 מטרים) מתנשאים מעל לבתי העיר, כך שאי אפשר להחמיץ את הדרך אליה - אפשרות שאסור לוותר עליה. אולם התפילה רחב-הידיים עם העיטורים הצבעוניים והוויטראז'ים נהנה מתקרת קשתות ומתאורה טבעית והוא מציג אלמנטים רומנסקיים וגותיים שמעניקים כולם תחושה של הוד. הקתדרלה ניצבת במרכזה של העיר והיא מוקפת רחובות צרים שבתיהם נבנו במאות קודמות. ברחובות הללו מצאנו שפע של מסעדות, ובחלק נכבד מהן מציעים את התפריט האזורי.