"לא רציתי לטייל כמו כולם להודו או לדרום אמריקה. רציתי מקום שאגלה בו דברים לבד, ביקשתי להגיע למקומות חדשים שאף אחד עוד לא הגיע אליהם", אומרת תום פאר בת ה–23. אחרי לבטים היא החליטה שאת הטיול המסורתי של אחרי הצבא היא תעשה דווקא בארץ השמש העולה. פאר מצאה שותף לטיול בן חודש ביפן, וברגעים אלו הם שוהים ברובע שיבויה התוסס בטוקיו.
"מדהים אותי שההוסטלים כאן כל כך נקיים וכל כך מזמינים. גם במרכז העיר נקי ברמות. כבחורה אני מרגישה ממש בטוחה. אף אחד לא פונה אלי ולא מטריד. אפילו ברכבת שהיא מאוד מאוד צפופה בשעות העומס יש קרון מיוחד לנשים", היא מוסיפה בהתלהבות. "יש הרבה מסיבות מחתרתיות, שבהן פוגשים תיירים מכל העולם וגם מקומיים, ובניגוד למדינות אחרות, ביפן לא מקובל להשתמש בסמים במועדונים".
מספר שיא של 30 אלף ישראלים הגיע ליפן ב–2016, לאחר גידול מתמיד ותלול בשנים האחרונות. עלייה של ממש נרשמה גם במספר הצעירים והתרמילאים שבחרו במדינה כיעד לטיול שלהם. הסיבות לכך שונות ומגוונות, ובראש ובראשונה מדיניות השמיים הפתוחים שהונהגה בישראל והוזילה בצורה משמעותית את מחירי הטיסות ליעדים שונים בעולם. עוד תרמו לכך ההתארגנות של יפן לאולימפיאדת 2020 והגברת הנגישות לתיירים שמתלווה אליה, ושיטת העדר הישראלית הידועה והמבורכת שפועלת כאן לטובת כל הצדדים.
"יפן היא הלהיט של 2017 בקרב הצעירים", מכריז רונן קרסו, סמנכ"ל איסתא. "אני מעריך שמדובר בעלייה של כ–30% בנוסעים הצעירים לעומת שנה שעברה. סך הכל יצאו עשרת אלפים איש ליפן דרך איסתא, שליש מתוכם הם צעירים. בגלל הלואו קוסט מחירי הטיסות ליפן ירדו פלאים. אומנם אין טיסה ישירה, אבל הם נוסעים בעיקר עם החברה הרוסית אירופלוט או אפילו דרך קטאר בעלויות של 700–800 דולר במקום לשלם מעל 2,000 דולר כפי שהיה נהוג עד כה. אני מעריך שהמגמה הזו רק תגבר ותתעצם עד האולימפיאדה ב־2020".
בסוף שנות ה־90 ובמשך כעשר שנים סצינת התרמילאות ביפן גרמה מבוכה רבה לממשלת ישראל, משום שכללה מכירת רחוב של פריטים מזויפים, סחר בסמים וגם חשפנות וזנות ישראלית. אולם כיום התרמילאים המגיעים ליפן מייצגים לדברי כל אנשי התעשייה העוסקת בדבר את הישראלי היפה, זה שמתעניין בעיקר בתרבות המקומית.
"התחברנו לתרבות היפנית עוד בישראל והחלטנו להגיע לראות אותה בעיניים שלנו", אומרות יובל חיים ורותם גולדמן, בנות ה־21. "הכל מוצא חן בעינינו כאן, בעיקר הסדר. יש תורים מסודרים למדרגות הנעות ותורים במעברי חציה. היפנים קשובים מאוד לסביבה ורגישים אליה מאוד, ודוגמה לכך הם הבשמים שלהם. רק אם תתקרבי ממש ליפנים תצליחי להריח אותם. הם מודים על כל דבר, מתנצלים על כל דבר ורוצים לעזור לך. גם אם האנגלית שלהם לא טובה וגם אם הכיוון שאת צריכה הוא לא הכיוון שהם צריכים, הם ייקחו אותך יד ביד עד ליעד שלך".
שביל החומוס
כמו בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק, התרמילאים הישראליים אוהבים ללכת במסלולים שאחרים צעדו בהם וגם כאן נחנך "שביל החומוס", כינוי למסלול שעובר בין טוקיו, האקונה, טאקאיאמה, שיראקאווה–גו, קאנאזאווה, קיוטו, אוסקה, הירושימה ומיאג׳ימה. "המטיילים ביפן עושים את מסלול 'יפן הקלאסית', שנמצא פחות או יותר במרחב שבין קיוטו לטוקיו, עם גיחות להירושימה", אומר מתן כץ, מנהל קבוצת הפייסבוק "יפן למטיילים". "בשנים האחרונות, בשל הגידול המשמעותי במספר המטיילים, אנשים נוסעים גם בפעם השנייה והשלישית או לחלופין עושים טיול ארוך מהרגיל, ואז הם מכניסים יעדים נוספים. גם יעדים בקיושו ובטוהוקו נוספו למפה של המטייל הישראלי, אבל עדיין מדובר יחסית במיעוט".
והתרמילאי הישראלי לא יוצא לדרך לא נודעת בלי לעשות שיעורי בית טרם היציאה. "מצאנו עלייה במספר הגולשים בתכנים שקשורים ליפן לעומת השנה המקבילה אשתקד", אומר איתמר ברק, מנהל תוכן אתר "למטייל". "בתוך זה גילינו שיש עלייה במספר הצעירים בגילי 18–24 ובגילי 25–34 שמתעניינים במדינה. בשאר חתכי הגיל לא נרשם שינוי או שגילינו ירידה קלה. זה יכול לתמוך באופן מסוים בטענה שיש יותר תרמילאים ביפן או לפחות יותר צעירים".
לדבריו, העמוד הנצפה ביותר על יפן הוא בלוג של גולש שכתב על תכנון טיול עצמאי ביפן. נרשמו בו השנה 27 אלף צפיות. "באופן כללי, מתוך כל סוגי העמודים והתכנים שיש לנו באתר, התוכן הנצרך ביותר על יפן הוא בלוגים", אומר ברק.
"אני מעריך שהגידול בשיעור הצעירים הנוסעים ליפן הוא כ–25%–35% בהשוואה לשנה שעברה", טוען אמיר אפרים, מנכ"ל אמירים תיירות ונופש וטלטוס. "הבן שלי נמצא עכשיו ביפן על אי מאוד פופולרי בשם מיאג'ימה, וכולו שמחה והתלהבות. המטיילים הישראלים הצעירים יודעים להוזיל את עלויות המחיה היומיות. לישון בהוסטלים ובמלונות קפסולה יפניות. לאכול בזול. והמגמה המבורכת הזו רק עולה".
בהתאם לכך קבוצת הפייסבוק התוססת "יפן למטיילים" רושמת גידול מהיר משבוע לשבוע ועומדת כיום על למעלה מ–19 אלף עוקבים. חלקם אנשים שמתכננים טיול ביפן ומלקטים מידע, יש כאלו שחזרו ומשתפים ברשמיהם את חברי הקבוצה, ויש מי ששואל ומעלה תמונות בעודו נמצא בארץ השמש העולה.
"יש יותר תרמילאים שנוסעים כיום ליפן, וזו מגמה חדשה משום שבעבר כלל לא היו כאלה. ועדיין כמות התרמילאים יחסית קטנה בתוך הקהל הרחב של המטיילים ביפן", אומר כץ, מנהל הקבוצה. "הסיבה היא שתרמילאות ויפן לא תמיד הולכות טוב ביחד. הרי יפן היא לא הודו ואינה דרום אמריקה, והמחירים שם אינם מאפשרים לרוב התרמילאים לטייל בתקציב שהם רגילים אליו. מה שכן, יפן כיעד למטיילים ישראלים צוברת יותר ויותר פופולריות בשנים האחרונות וכתוצאה מכך גם התרמילאים הישראלים מתחילים לשקול אותה יותר, אבל אני חושב שלפחות חלקם מגיעים למסקנה שלא פשוט לטייל ביפן כתרמילאי וצריך לשם כך להיות מאוד יצירתי".
טסים אל הלא נודע
אחת הדרכים היצירתיות להוזלה בעלות הביקור עבור התרמילאים הצעירים היא ביקור בבית חב"ד. "אנחנו רואים מגמה של צעירים אחרי צבא שמגיעים לכאן, וזו תופעה שלא נתקלנו בה עד השנה שעברה", אומר הרב מנדי סודקוביץ', שיחד עם רעייתו חנה מנהלים את בית חב"ד בטוקיו. "יפן מעניינת הרבה ישראלים בעיקר כי היא מקום לא נודע. הרבה צעירים מגיעים אלינו לבית חב"ד, בעיקר לסעודות שבת וגם סתם במשך השבוע. אנחנו יודעים שישנה תעשייה שלמה עבור תיירים צעירים שמקילה מאוד עליהם, כמו למשל מקומות לינה ב־100 שקל ללילה".
"יפן מאפשרת חוויה תרבותית מיוחדת בערים הגדולות, אך התרמילאים משלבים גם מסלולי הליכה מאתגרים, למשל באלפים היפניים", אומרת שלי חודורוב, סמנכ"ל שיווק רשת "למטייל". "לינה באוהל היא הדרך הזולה ביותר לישון במדינה, למשל בניקו אפשר למצוא פינה שקטה בטבע ולפתוח אוהל. נהוג שאם יש בסביבה מישהו, מבקשים רשות לעשות זאת, משום שלרוב לא יהיה מדובר באתר קמפינג מוסדר, אך יש גם כאלו. מומלץ לתרמילאים הישנים באוהל להצטייד מראש באוהל מתאים, בשק שינה ובביגוד חם, כי בלילות עלול להיות מאוד קר".
לדבריה, מדובר בטיול שונה מטיול תרמילאות הפופולרי של אחרי הצבא. "על פי רוב הטסים ליפן הם סטודנטים בחופשת סמסטר, שוחרי תרבות, בעלי זיקה לאומנות או 'פודיז', כלומר חובבי אוכל. במקרים אחרים מדובר בתרמילאים שכבר טיילו במזרח או ביבשת אחרת ומחפשים חוויה שונה".
"בהחלט יש עלייה במספר הצעירים המגיעים ליפן, אבל צריך לפרק אותה למרכיביה", מדגיש יוסי פפר, אחד ממנהלי קבוצת הפייסבוק "יפן למטיילים". "יש תרמילאים שמגיעים בפעם הראשונה למדינה כחלק ממסלול באסיה. יש תרמילאים שמגיעים אחרי היכרות מוקדמת לסיבוב שני, שלישי ואפילו רביעי באופן יותר ממוקד. יש תרמילאי פרמיום כמוני, ויש חובבי האנימה, מנגה ושאר אומנויות יפניות שגדלו על התכנים הללו וטסים אליה כדי להגשים חלום. לכל קבוצה כזאת סיבות אחרות להגעה למדינה ולהכניס את כולם לסל אחד תהיה טעות".
"הגעתי ליפן עם אשתי כזוג תרמילאים באמצע סמסטר לחופשה לגמרי ספונטנית, ועשינו מסלול מאוסקה לטוקיו", מספר מיכה פריד, מנהל קבוצת הוואטסאפ "מטיילים ביפן". "הופתענו לראות עוד צעירים בדרכים. רוב הצעירים שנתקלנו בהם היו בעיקר סטודנטים בחופשות סמסטר שעשו טיול מאוזן בין הטבע לערים. הטבע היפני מדהים, והכניסה לכל הפארקים בחינם, שלא לדבר על גישה מאוד נוחה אליהם. וכל אחת מהערים מדהימה בדרכה שלה. יפן נמצאת מחוץ לרדאר של רוב הצעירים ולפעמים בצדק, היא לא זולה, אבל אם עושים שיעורי בית לפני כן, אפשר להסתדר באופן יחסי זול, ביחס לשאר המזרח".
אימפריית החושים
אף על פי שיפן נחשבת למדינה שהמחיה בה יקרה, מתברר שמדובר בשמועה, והתרמילאים מעידים כי המחירים מפתיעים אותם לטובה. "ממש לא יקר פה", מכריזה פאר. "הרבה יותר זול מניו זילנד ובוודאי הרבה יותר זול מתל אביב. אני מוציאה 20 שקל לארוחה טעימה ומפוצצת לגמרי וקונים בחנויות נוחות. הכניסה למקדשים היא בדרך כלל ללא תשלום, ובגדול אני מוציאה 200 שקל ביום על הכול, כולל קניות".
"אנחנו מטיילות בתקציב של 150 שקל ליום, כולל לינה, אוכל, אטרקציות ותחבורה", אומרות חיים וגולדמן. "אנחנו ישנות בהוסטלים, בחדרי דורמס משותפים שהם הכי משתלמים מבחינה כלכלית. המחיר ללילה בהוסטל נע בין 50 ל–150 שקל, תלוי כמה זמן מראש את מזמינה. אנחנו אוכלות בדוכנים ברחוב וקונות אוכל מהסופרמרקטים, כי זה יוצא בממוצע 15 שקל לארוחה. עבור קערת נודלס ענקית עם פירות ים אנחנו משלמות 30 שקל, חצי מהעלות של מנה כזו בארץ. ואין מה להגיד, האוכל משגע את החושים.
"הדבר היחיד שיקר כאן הוא התחבורה. נסיעה ברכבת יכולה לעלות 100–300 שקל. אז נכון שלא נמצא ביפן את המחירים הזולים של סין ותאילנד, ובכל זאת לא הייתי מוותרת על טיול במדינה הזאת. פשוט קסם. היא מדהימה בכל מובן. לא חשבתי שתהיה לי כאן חוויה כזאת גדולה, ואני ממש מרגישה בבית. הפעם אנחנו חוות את התרבות ובפעם הבאה נעשה טרקים רציניים. התאהבתי".
"חשוב לציין שההוצאות היומיומיות הן כמו בעיר אירופית ממוצעת", מוסיפה חודורוב. "יש עולם שלם של אופציות מבחינת לינה ואוכל, מהזול ועד היקר. באופן יחסי ישנם מקומות לינה כמו הוסטלים זולים שאפשר להזמין בהם מקום. לא מעט תרמילאים מתארחים אצל משפחות מקומיות, ובמקרה הזה כדאי להבין מראש את כללי ההתנהגות, כמו למשל חליצת נעליים בכניסה לבית והענקת מתנה קטנה וסמלית שהבאתם מהארץ עבור המארחים שלכם. בנוגע לנסיעות, התרמילאים משתמשים בטרמפים, מה שנחשב מאוד בטוח במדינה. אחרים רוכשים מראש את ה–railPASS שבמקרה כזה מכתיב לו"ז יותר מתוכנן".
"בחרתי ביפן כיעד לטיול שאחרי הצבא כי חיפשתי משהו איכותי, ייחודי ושיש הרבה מה להספיק ולראות בו בתקופה של חודש, לפני שאתחיל את הלימודים ואת חיי האזרחות האמיתיים", אומר עידן גרטל בן ה־23 מהוד השרון. "הגעתי למסקנה שיפן היא הבחירה המושלמת בגלל המגוון הרחב של האטרקציות שנמצאות בה. בגלל התרבות, חיי לילה, הטבע והשופינג היא מתאימה לכל אחד".
להתאהב במקום
גרטל הוא תרמילאי קלאסי: "אני ישן בעיקר בהוסטלים בחדרים משותפים שיש בהם מספר מיטות קומתיים, ולפעמים אני ישן בריוקן, שזו אכסניה יפנית מסורתית. אני אוכל ומנסה הכל, בעיקר מהמטבח היפני המסורתי ואוהב את הראמן ואוקונומיאקי וכמובן מגוון הסושי המדהים והטעים שלהם. מדי פעם אני קונה אוכל בחנות הנוחות הקרובה, מה שמאוד נוח. יפן ממש לא יקרה בהשוואה לארץ. ארוחה טובה ומשביעה נעה בין 30 ל–50 שקל לאדם, תלוי איפה אוכלים כמובן. אני מרבה לשאול את המקומיים איפה כדאי לאכול, זה הכי טוב והכי משתלם. הדבר שהכי יקר ביפן לדעתי אלו המוניות. הנסיעות ברכבות, לעומת זה, ממש שוות את זה ברמת האיכות והנוחות".
גרטל נמצא בימים אלו בעיצומו של הטיול, ולדבריו המראות של השלכת הם עוצרי נשימה. "תוך כדי הטיול אני מתאהב בעם היפני", הוא מוסיף. "זה עם שיש לו כבוד עצמי וכבוד לזולת. הם אנשים נדיבים, סבלניים, אמיתיים ומומחים בפנטומימה. כשאתה שובר את מחסום השפה, אז הם גם מצחיקים וכיפיים".
כבר 20 שנה שליאת לופט מוריטו מתגוררת בטוקיו. היא נשואה ליפני, אם לשלושה ילדים ומדריכת תיירים במקצועה. "אני רואה את המטיילים הישראלים הצעירים בכל מקום", היא אומרת. "בארבע השנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מגיעים ליפן, והם מעבירים את השמועה על הטיול במדינה ועל האפשרויות הגלומות בו מפה לאוזן. אנחנו גם מרגישים את רוחות האולימפיאדה בכל מקום: את הנגישות, השילוט והשירות באנגלית. יותר ויותר נהגי ונהגות מוניות הוכשרו במיוחד כדי לספק את הביקושים המתהווים. כל זה משפיע על התיירות מישראל בכלל ועל התיירות התרמילאית בפרט, כי יפן הופכת יותר ויותר נגישה למטייל הישראלי בכלל ולתרמילאי הצעיר בפרט".
התופעה הזו לא נעלמה מעיניהם של אנשי שגרירות טוקיו בישראל. "אנחנו מברכים על העלייה היפה במספר התיירים הישראלים המבקרים ביפן, כמו גם על הצמיחה המרשימה במספר התיירים היפנים המבקרים בישראל: זינוק של 50% מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה ב–2016. השגרירות תמשיך לפעול להגדלת מספר התיירים משני הצדדים, כנדבך חשוב ביחסים החמים והידידותיים בין שתי המדינות".