נשיקה איטלקית: טיול בעיר שיש בה הרבה מעבר לרומנטיקה ואגדות על אהבה נצחית

אנחנו אומנם רק בפתחו של חודש מרץ, אבל בשביל רבים זה בדיוק הזמן לתכנן את חופשות האביב והקיץ. בשנים האחרונות מדינות רבות נלחמות על לבו וכיסו של התייר הישראלי. ואנחנו אוהבים חופשות משפחתיות, ולא פחות מכך - להתרברב בנוגע אליהן, הרי כל שנה אנחנו עדים להכרזה חדשה על זהות היעד האולטימטיבי הבא. אף על פי שכל פעם צצה אטרקציה תיירותית חדשה על המפה שלנו, יש מקום אחד שתמיד יהיה רלוונטי - אגם גארדה שבאיטליה.

האגם והפארקים שסביבו גורמים למשפחות רבות לתקוע יתד ולא לזוז משם יותר מדי. אני דווקא רוצה לספר לכם על העיר הסמוכה לו, ורונה, ועל חבל ונטו בכלל שבצפון איטליה. לורונה ניתן לקפוץ בקיץ בטיסות צ'ארטר. היא נוחה ליציאה לטיול כוכב וכמובן מושלמת לסוף שבוע זוגי עבור אלה שנשבעים זה לזה ליד פסלה של יוליה, המיתולוגית של רומיאו.

מלבד רומנטיקה ואגדות על אהבה נצחית, ורונה ידועה במרחב הארכיטקטוני שלה. יש בה כמובן אתרי תיירות מפורסמים כמו הארנה, לשם מגיעים אלפי חובבי קונצרטים ואופרה. יש פוניקולר שנחנך לפני כשנה ומאפשר עלייה אל נקודת תצפית מדהימה על העיר ועל הנהר החוצה אותה, על מגדל הפעמונים הלבן ועל הגשר הרומאי המפורסם.

בדומה לערים אחרות באיטליה, יש פה כמובן אפשרויות שופינג מגוונות. תמצאו רחובות עמוסי מותגי יוקרה ויצירות של מעצבים מקומיים. ולא פחות חשוב, ורונה מציעה אופציות קולינריות מצוינות. תוסיפו לכל אלה טיולים במרחק נסיעה קצר, והרכבתם לעצמכם חבילת תיירות מעולה.

בין מסורת וקדמה

לא רבים יודעים זאת, אבל בעבר ורונה הייתה מוכרת בשל ייצור צמר ומשי. היום מתמחים בעיר בגידול פירות, בהכנת קינוחים ומתוקים ייחודיים וגם בהפקת שמן זית, שעדיין לא זכה להכרה הראויה. וכמובן יין. זה הופך את ורונה ליעד מנצח. באזור ונטו יש יותר מ–600 יקבים. אם יש לכם סוף שבוע פנוי לחקור את הנושא, מובטחת לכם הנאה אמיתית. האיטלקים פשוט מייצרים יינות טובים. גם ביקבים הקטנים תוכלו לקבל תמורה ראויה לכספכם.

יקב משפחתי שלא כדאי לכם לפספס הוא "קופאלה", שנמצא באזור סואבה השופע גבעות. היקב הוקם לפני יותר מ–150 שנה על ידי משפחה מהאזור ועד היום נשאר בבעלותה. במקום מתמחים ביינות לבנים ומתגאים בענבים שלהם הגדלים בתנאים אורגניים. ביקור ביקב הזה מספק הצצה לשיטת העבודה האיטלקית, השומרת על המסורת מצד אחד אבל גם מביטה קדימה, אל הצרכים של העולם החדש. אם אתם מגיעים לביקור ביקב, כדאי לכם לשלב טיול רגלי רגוע בעיר העתיקה של סואבה.

חבל ונטו הוציא מתוכו לא מעט יינות שזכו בפרסים ושנמכרים ברחבי העולם. כמה מהיקבים שאחראים להם אפשר למצוא באזור ואלפוליצ'לה. לא כדאי לכם לפספס את המפורסם שבהם, "אלגריני", שנמצא בווילה דלה טורה, אחוזה מתקופת הרנסאנס, שבה יש גם בית אירוח יוקרתי שאפשר ללון בו תמורת פרידה מכמה מאות יורו. את האחוזה מקיפים גנים מקסימים שבהם ניתן לטייל, ואם תתאהבו ביין שלהם, תוכלו למצוא אותו גם בישראל.

יקב נוסף שכדאי להכיר הוא "טנוטה סלבה טרה". גם הוא עטור פרסים ויש לו מרכז מבקרים מודרני שמשקיף אל כרמים עצי פרי. כאן תוכלו לטעום יינות אדומים מצוינים, ולסייר במרתף החביות.

להציל את החיות

בהתחשב בכך שאנחנו נמצאים באזור הסמוך לאגם גארדה התיירותי, לא חסרות פה אטרקציות. כמובן שיש לא מעט פארקי שעשועים המותאמים בעיקר לילדים. אפשר, במקביל, לשלב גם תרבות ואומנות ולבקר במוזיאון או שניים. למשל מוזיאון ניקוליס, שנקרא על שם מקימו, לוצ'יאנו ניקוליס. במקום המרתק הזה מוצגים כלי רכב מתקופות שונות בהיסטוריה: מכוניות, אופנועים, אופניים וכרכרות. כאן אפשר לראות את השלבים שעברו כל אלה מאז ועד היום.

חובבי בעלי חיים וטבע יוכלו ליהנות מביקור ב–Natura Viva Park. ברכישת כרטיס כניסה למקום אתם תורמים לסיוע לבעלי חיים באפריקה. הרעיון שעומד מאחורי הפארק הוא שיקום החיות והשבתן לטבע, והרבעה של בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה.

אם אתם אוהבים לטייל בכפרים קטנים, אל תפספסו את בורגטו, מקום רומנטי שנבנה בימי הביניים. בכפר שנמצא ליד נהר המינצ'ו יש רחובות וסמטאות שבהם תמצאו חנויות של בעלי מלאכה, בוטיקים קטנים ובתי קפה. מומלץ מאוד להגיע לפני השקיעה וליהנות מהאווירה.

מהשדה לצלחת

חוזרים לורונה ולאוכל. סביר להניח שתצאו מרוצים מכל מסעדה כאן. ורונה מלאה בבתי אוכל משובחים שמגישים אוכל מקומי. גם מחוץ לעיר יש קולינריה מפותחת. על הפרק, איך לא: פסטה וריזוטו.

האוכל המקומי מושפע מהתנובה ומהתוצרת שמספקים התושבים. מה שאומר שהאוכל שתמצאו בחבל הוא ייחודי לאזור. כדי ללמוד על השלבים שהאוכל המקומי עובר, מהשדה לצלחת, תוכלו לבקר באיזולה דלה סקאלה, עיירה קטנה שבה מתמחים בגידול אורז לריזוטו ובה נמצאת חברת פרון - יצרנית אורז. שם תוכלו לראות תחנת שבירה וניקוי של אורז שהוקמה בשנת 1650.

בשדות האורז באזור עבדו בעבר בעיקר נשים. זו הייתה משימה לא קלה בכלל, ורבות נפטרו בשל כך ממחלות. כיום הנשים כבר לא צריכות להסתכן, כי את העבודה מבצעים קרפיונים. הדגים מנקים את המים, ולכן אין צורך בנשים שינכשו את העשבים השוטים, שפוגעים באורז.

קפצנו גם לקפריני די טורבה - טרטוריה משפחתית קטנה שבה מלבד הכנת אוכל טוב, שמבוסס כמובן על חומרי גלם מקומיים, מדגימים בסופי שבוע הכנה של פסטה. המקום נמצא בנאגר, כפר מקסים שבדרך אליו נהנים מנוף מדהים.

הכותבת הייתה אורחת לשכת המסחר והתעשייה ישראל־איטליה ולשכת המסחר של ורונה