ספק אם יש ברחבי העולם בית מלון, גדול ממדים או צנוע, הפועל לפי המודל הכלכלי־פיננסי של "אירוס המדבר" בירוחם: מלון שבעליו הם קרן ציבורית שהיא מלכ"ר, במקרה זה "קרן ירוחם החדשה", ושני האחים הפילנתרופיים מצרפת סם וג'ימי פינטו, שמתוחזק על ידי חברת ניהול המלונות המוערכת טארה, שבבעלות אלי גונן וקלמן הובר, ואשר כל רווחיו חוזרים לקהילה ומושקעים בקידום החינוך, התרבות והספורט ביישוב הדרומי הקטן. זאת ועוד: המדיניות יוצאת הדופן של המלון מתבטאת גם בהחלטה להעסיק בו רק עובדים המתגוררים באזור, כלומר תושבים מירוחם, מדימונה ומהפזורה הבדואית, וכן בהחלטה להשתמש ככל הניתן בשירותיהם של ספקים ושל נותני שירות מקומיים - מכבסה, חנות ירקות, מאפייה וכד' - תוך שיתוף פעולה הדוק עם פורום התיירנים המקומי ועם ראש המועצה המקומית מיכאל ביטון.

מאחורי שתי היוזמות האחרונות תמצאו את דניאל עמיחי, 38, בן העיר השכנה דימונה, מנכ"ל המלון בשנתיים וחצי האחרונות. "ברור שהעלות הכלכלית של העסקת עובדים מקומיים גבוהה יותר משמעותית מאשר אם היינו בוחרים להביא לכאן עובדים זרים", מסביר עמיחי, "אבל היה גם ברור לנו מאידך שצוות של עובדים מקומיים יעניק למלון יתרונות ייחודיים משלו".

כמו למשל?

"אכפתיות ומשפחתיות. העובדים שלנו הם לוקל פטריוטיים שגאים בירוחם ובמלון, כך שעבור האורחים שמקבלים שירות מצוות כזה זוהי בדרך כלל חוויה שהם לא מוצאים במקומות אחרים. עבורם זה לפגוש פתאום את היישוב ואת האזור ממקום אחר לגמרי. כשאני רואה היום את ההשפעה העצומה שיש למלון על היישוב ותושביו, אני יודע שאנחנו בדרך הנכונה".

מי הגה את הרעיון של הקמת מלון בוטיק בעיר קטנה בנגב, שאין לה מסורת של מלונאות מאחוריה?
"האלוף במיל' עמרם מצנע, מי שכיהן בעבר כיו"ר הוועדה הקרואה, הקים בעשור הקודם את 'קרן ירוחם החדשה' במטרה לקדם ולחזק את היישוב. מצנע היה זה שיזם את הפיכת המתחם הנטוש של 'רותם דשנים' למלון בוטיק, והקרן העמידה לטובת הפרויקט תקציבים ממקורותיה השונים. בתחילת 2015 פתחנו את המלון,  ובצוות העובדים שלנו תמצאו סטודנטים, חיילים משוחררים וגם עובדים שהופנו אלינו על ידי הביטוח הלאומי".

ואתם גם אלה שמעניקים להם את ההכשרה המקצועית הדרושה?
"בוודאי. מלונאות זה מקצוע מאוד מבוקש אך גם מאוד מיוחד: מצד אחד, לא צריך תואר ראשון כדי להיכנס אליו. מצד שני, לא כל אחד יכול ויודע לעבוד עם אנשים ומול לקוחות. את זה אפשר לגלות רק במהלך העבודה. מעבר לזה, חשוב לנו שהאורחים שמגיעים אלינו יידעו שבנוסף לשירות המצוין הם מקבלים כאן ערך מוסף חברתי - הכסף חוזר לקהילה ולא נכנס לכיסו של בעל בית פרטי אלא מושקע בחינוך, בתרבות ובספורט".

ולמה חשוב לכם לעבוד עם ספקים מקומיים, אף על פי שגם במקרה זה מדובר בעלות כלכלית גבוהה יותר?
"ההחלטה להשתמש בשירותיהם של ספקים מקומיים היא עוגן מאוד משמעותי עבורנו. אז אנחנו לוקחים בחשבון שאצל הירקן המקומי, למשל, לא נוכל לקבל את המחירים הסיטונאיים שקבלני ומשווקי ירקות מציעים לנו. עם זאת, המודל שלנו הוא מה שנקרא 'כלכלה מקיימת קהילה', ובמודל הזה הקהילה יכולה להעניק לנו יתרונות ושירותים שקבלן גדול של ירקות ופירות יתקשה לתת".

איפה זה מתבטא ברמה היומיומית?
"אם בשעה שש בערב לדוגמה נגלה שנגמר לנו הלחם במטבח, אני פשוט יכול להיכנס למכונית, לנסוע למאפייה המקומית שעובדת איתנו ולהעמיס את הכמות הדרושה. המכבסה, למשל, נפתחת במיוחד בשבילנו במוצאי שבת, כי גם זה חלק מהחיבור ההדוק שיש לנו עם הקהילה המקומית. בלובי של המלון אנחנו מוכרים בירה של יצרן מקומי. בחודשי הקיץ, למשל, אנו מציעים לאורחים את שירותיו של מורה דרך מצוין שהוא גם מורה בגימלאות שעבד בעבר באחד מבתי הספר במקום. אז כמו שאמרתי, המודל של 'כלכלה מקיימת קהילה' הוא מתחילת הדרך נר לרגלינו".

איזו "עצת זהב" היית מעניק למנהל צעיר בתחילת דרכו?
"סליחה על הקלישאה, אבל אני אלך עם האמרה שלפיה 'אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא בכוח התמדתה'. כלומר, אם אתה מאמין במשהו, תמשיך לעשות אותו עוד ועוד, עד שתראה ברכה בעמלך. תראה, הרבה מאוד אנשים היו סקפטיים בנוגע להצלחה של מלון סוויטות בירוחם, אבל אנחנו האמנו בדרך שלנו מההתחלה, גם כשהיו במלון 20 אורחים בלבד. לשם השוואה, מתחילת השנה הנוכחית ועד עכשיו כבר ביקרו במלון קרוב ל־30 אלף איש, וזאת בין היתר בזכות בחירת הלקוחות להתארח כאן ולהיחשף לסיפור החדש והעוצמתי של ירוחם".