זה לא כבר פנתה אלי קרובת משפחה בבקשת עזרה. ילדתה עומדת בפני גיוס, והאם התאוותה לבלות ימים אחדים בלונדון עם הבת, שמלאו לה 18. היא שוטטה ברשת ובחנה את ההיצע באתרי טיסות כ־Skyscanner ו־Kayack. המחירים לטיסה הלוך ושוב נראו לה גבוהים, והם הוצעו בחנויות אינטרנטיות לא מוכרות, שלא לדבר על השעות הלא נוחות של הטיסות, לפחות באחד הכיוונים.
“בחנת אפשרות להזמין טיסות נפרדות?”, שאלתי. “למה כוונתך?”, השיבה בשאלה, כמנהג המקום. “לטוס One Way”, עניתי, “כלומר להזמין כל כיוון בנפרד”. “זה אפשרי?”, הוסיפה שאלה. "אפשרי וגם אפשרי, ואפילו באתרים של חברות התעופה השונות", סיכמתי את כל התורה שלא הייתה מוכרת לה.
ואכן, אתרי האינטרנט של חברות התעופה, חברות הנסיעות והברוקרים (אתרי התיווך) מאפשרים להחליט בראשיתו של מסלול ההזמנה אם תרצה להזמין טיסה הלוך ושוב או טיסה לכיוון אחד (אפשרות נוספת היא לעשות הזמנה מרובת יעדים). כך מצליחים בדרך כלל להוזיל עלויות ולבחור טיסות בשעות נוחות למזמין. קרובת המשפחה טסה ללונדון עם איזיג’ט וחזרה עם ארקיע. היא רכשה את כרטיסיה באתרי האינטרנט של החברות הללו, אם כי אפשר לרכוש כרטיסי טיסה של חברות תעופה סדירות לא מעטות גם באתרים ישראליים ותיקים וידועים כגוליבר, וואלה ואיסתא.
אל תחכו לרגע האחרון
באביב אני מתעתד לטייל בסקוטלנד. עדיין אין טיסות ישירות לאדינבורו או לגלזגו, ולכן נדרשות שתי טיסות עם נחיתת ביניים. תחילה בדקתי אפשרות לטוס עם חברות לואו־קוסט, אלא שבמסלול נתב"ג־אדינבורו/גלזגו לא מצאתי צירוף שבו לא איאלץ להמתין שעות רבות בתחנת הביניים או לנחות בשעת לילה.
כאשר בחנתי את ההיצע של חברות התעופה הסדירות, גיליתי שבשקלול המחיר וזמן הטיסה הכולל, אייר פראנס היא המתאימה ביותר. המחיר עם מושבים ומזוודות מגיע ל־500 דולר לכרטיס פחות או יותר ומשך ההמתנה הוא רק שעתיים וחצי, כך שעם הנחיתה בסקוטלנד סוכנויות השכרת הרכב עדיין יהיו פתוחות. מחיר טיסה חזרה עם חברה סדירה, לא היה יורד מרף ה־500 דולר וגם השעות לא היו נוחות וחייבו המתנת ביניים ארוכה. חזרתי לאתרי חברות הלואו־קוסט. טיסה עם איזיג’ט מגלזגו לאמסטרדם, המתנה ארוכה של של חמש שעות וטיסה עם טרנסאויה לנתב”ג הסתכמו בסך הכל בכ־300 דולר.
לפחות בהיבט המחיר זו עסקה טובה.
שעות ההמראה – וכתוצאה מכך זמן ההמתנה בתחנת הביניים - שקובעות חברות התעופה, אינם מתחשבים בצרכן, אלא מביאים בחשבון בראש ובראשונה את תחשיב העלויות ואת הצרכים שלהן, תוך ניצול מקסימלי של צי המטוסים. לכאורה, טיסות הממריאות עם שחר אמורות להיות זולות יותר. כך זה בדרך כלל באירופה ובארצות הברית. אלא שכלל זה לא חל כאשר ההמראה היא מנתב"ג. חלק נכבד מהטיסות היוצאות מישראל הן דווקא בשעות הבוקר המוקדמות, כאלה הגוזלות לילה של שינה. אל על רוצה להחזיר את מטוסיה לסיבוב נוסף, בעוד שהחברות הזרות בונות על טיסות המשך היוצאות בשעה סבירה מנמלי התעופה ששם בסיסן.
לכן טיסתן לישראל בערב הקודם עלולה להמריא מאירופה בשעה מאוחרת. חברות הלואו־קוסט מצליחות להציע מחירים תחרותיים, בין השאר בשל העובדה שמטוסיהן מצויים על הקרקע, בין נחיתה להמראה יש כשעה בלבד והם אמורים לטוס סביב השעון, שבעה ימים בשבוע - כך שכל שעת המראה אצלן היא רציונלית. המשמעות היא שיש מגוון מחירים לטיסות באותו היום, והטיסות בשעות הלא נוחות יהיו בדרך כלל זולות יותר, גם בחברות התעופה הסדירות.
אולם, לטיסות הממריאות בשעות הערב, הלילה וגם הבוקר המוקדמות יש מחיר: אם הנחיתה בחו"ל היא בשעת בוקר, חדר המלון לא יהיה זמין והתייר יוכל להיכנס אליו רק אחרי הצהריים. אם ההמראה היא בשעת ערב מאוחרת, ייתכן שהתחבורה הציבורית משדה התעופה אינה זמינה או שתחנת ההשכרה כבר סגורה (חשוב לוודא את שעות הפעילות). בד בבד, אם נוחתים מאוחר ומבקשים או שחייבים באין ברירה אחרת להניח את הראש על כרית בבית המלון, התשלום על הלילה הקצר עשוי להיות גבוה יותר מאשר החיסכון בקניית כרטיס הטיסה הזול.
אין לי ספק שאם לוח הזמנים שלי היה גמיש, הייתי מוצא טיסות זולות אף יותר. אבל מאחר שלוח הזמנים שלי קשיח, לא הייתה לי אפשרות לקבוע את מועד הטיסה בהתאם למחיר ואפילו לא יכולתי להתפשר על היום בשבוע שבו אטוס – ויש הבדלים במחיר בין יום ליום. לכן בחרתי לרכוש את כרטיסי הטיסה זמן רב מראש כדי לשריין לעצמי מקום. גם להחלטה כזאת יש משמעות כספית. במילים אחרות: צריך לדעת מתי לרכוש את כרטיסי הטיסה. האם לחכות לרגע האחרון בתקווה שחברת התעופה תנסה למכור במחיר מינימלי או שמא כדאי לעשות זאת זמן רב לפני הטיסה, כאשר ההנחה היא שהחברה רוצה להתחיל מוקדם ככל האפשר למלא את המושבים?
הניסיון מלמד שלא כדאי להזמין מוקדם מדי וגם לא כדאי להמתין לרגע האחרון. אין מועד חרות בסלע לזמן הנכון, אבל בהכללה אפשר לומר שזוהי התקופה שבין שלושה־ארבעה חודשים לפני הטיסה לבין שישה שבועות לפני מועד ההמראה. אין בכך כדי לבטל את האפשרות שב־24 השעות שלפני הטיסה יוצעו כרטיסים בודדים במחירי רצפה. הבעיה היא שרוב הנוסעים, שהם אנשי עמל ולימודים, אינם יכולים להרשות לעצמם לחכות לדקה ה־90, כי בסופו של דבר הם עלולים להישאר בבית. הזמנות של הרגע האחרון טובות למובטלים ולפנסיונרים.
תופסת שתופסת (ומייקרת)
ובאיזה יום כדאי לטוס? גם בסוגיה זאת יש כללים. כידוע, את המטוסים ממלאים סוגים שונים של נוסעים, אבל שתי הקבוצות העיקריות מורכבות מאלה שנוסעים לחופשה ומאלו שטסים בענייני עבודה. אז מתי יטוסו הנוסעים שמסתפקים בטרולי ומאומנים מספיק כדי להגיע למטוס רק דקות לפני סגירת הדלתות? סביר להניח שהם יעשו זאת בתחילת השבוע, לאחר ימי המנוחה, וסביר שיחזרו לביתם לקראת סוף השבוע. המשמעות היא שבימים הללו, בדרך כלל ימי שני (ימי ראשון בישראל) וימי חמישי ושישי, הם המבוקשים ביותר, ואז באופן צפוי בהחלט מחיר כרטיס הטיסה יאמיר. המסקנה היא שכדי לטוס בזול כדאי לטוס בימי שלישי ורביעי וגם בסופי השבוע (שבת אצלנו וימי ראשון בעולם המערבי).
התחרות על רכישת הנוסעים החריפה עם הופעת חברות הלואו־קוסט. הללו הפשיטו את מחירי הטיסות מכל התוספות בהציען מושב ותו לא. על כל תוספת – מושב, מזוודה, צ'ק־אין שלא באמצעות הרשת, מזון ומשקה - הן גובות מחיר, וכך יכולה עלות הכרטיס להכפיל את עצמה. בהיעדר ברירה, אימצו החברות הסדירות את השיטה, את כולה או חלקים ממנה. כך למשל ניסתה אל על בתחילה לעשות זאת על ידי הקמתה של חברת לואו־קוסט שזכתה לשם UP.
נראה שלא היה זה ניסיון מוצלח, ועכשיו מציעה החברה שלושה סוגי כרטיסים בטיסותיה, בדומה לחברות הלואו־קוסט: כרטיס Lite, שמחירו כולל כבודת יד אישית, תיק יד, ארוחה קלה ושתייה; כרטיס Classic, הכולל כבודת יד אישית, תיק יד, ארוחה קלה ושתייה, אפשרות להושבה מראש (לא כולל מושבים קדמיים, תיירים פלוס ומועדפים) ושליחת מזוודה לבטן המטוס. כרטיס Flex הגמיש והיקר מאפשר כבודת יד אישית, שני תיקי יד, ארוחה קלה ושתייה, אפשרות מורחבת להושבה, שליחת מזוודה לבטן המטוס וקדימות בצ’ק־אין ובעלייה למטוס. כאשר רכשתי באמצעות הרשת את כרטיסי הטיסה לסקוטלנד באתרי האינטרנט של שלוש חברות תעופה נפרדות, התהליך היה דומה בכולן. הן בחברה הסדירה והן בחברות הלואו־קוסט שילמתי בנפרד תוספת למחיר הכרטיס עבור המושבים והמזוודות, ובכל זאת המחיר לא היה זהה.
ידוע לכל שחברות התעופה, באמצעות מחשביהן והתוכנות שהותקנו בהם, משתדלות לנצל את המועדים שבהם יהיה אפשר לגבות מחיר גבוה מלקוחותיהן. בד בבד הן מנטרות בהתמדה את קצב הזמנות הכרטיסים לכל טיסה וטיסה, ובהתאם לביקוש - המחירים עולים ויורדים. לכן ייתכן מצב שטיסה ביום מסוים בכיוון אחד תעלה פי שניים מטיסה בכיוון ההפוך. תופעה זאת בולטת בעונות החגים, כאשר בני משפחה נוטשים את מקומות עבודתם או לימודיהם ומתכנסים בבתיהם עם בני משפחתם. התופעה מאפיינת את העולם הנוצרי, אך אינה בולטת בישראל מאחר שכאן יש תנועה דו־כיוונית.
מצד אחד, בני משפחה שבים לארץ לחגוג עם קרוביהם ועמם באים גם יהודי התפוצות שרוצים לציין את חגי ישראל בארץ הקודש. לעומתם, יש ישראלים רבים שמעדיפים לחגוג את ימי החופשה הרחק מההמולה המקומית. מחשבי חברות התעופה והמחירים שהם קבעו מלמדים שרבים בחרו לעזוב את הארץ לקראת מועדי האביב.