רק שעה וחצי מברצלונה: היסטוריה יהודית עשירה ואוכל טוב בג'ירונה

העיר ג'ירונה (בשלל הגיות: חירונה, גירונה, ז'ירונה) הופכת אט אט ליעד מועדף על תיירים ישראלים כחלק מביקור בקטלוניה, ומכמה סיבות: היסטוריה יהודית, אוכל טוב וטיול באזור יפהפה. הטיול בג'ירונה, מסבירת הפנים, נעשה ברובו באזור העיר העתיקה, שנמצאת מעבר לנהר האונייר (Onyar), שמפריד בין האזור המודרני לעתיק. ואגב, אחד מהגשרים שמעל לנהר הוא לא אלא פרי יצירתו של גוסטב אייפל, המהנדס שבנה את מגדל אייפל בפריז, רק שהגשר המקומי, שצבעו אדום, נולד 12 שנים לפני האייפל הפריזאי המפורסם.

ג'ירונה שוכנת באזור המעבר הנמוך ברכס הרי הפירנאים, ומהווה גבול טבעי בין ספרד לצרפת, עובדה שהיתה לה השפעה אסטרטגית במשך מאות שנים, לרבות על מגוון האוכלוסיות שהתיישבו במקום. כיום בעיר כ-100,000 תושבים, מרביתם מתגוררים באזור החדש והמודרני יותר.

העיר העתיקה

נהר האונייר נמתח ומתעקל בעיר, וחצייתו על אחד מגשריו, אל עבר העיר העתיקה, היא ללא ספק התמונה המזוהה ביותר עם ג'ירונה, שבה נראים עשרות בניינים צבעוניים מחוברים, מרביתם בגוון חום-אדמדם שחלונותיהם מופנים לכיוון הנהר. היות שהנהר רדוד, לא ניתן לשוט בו בסירה, אך מרגע שחוצים אותו ברגל על אחד מהגשרים, ומגיעים לצדה של העיר העתיקה, מתחיל הביקור המשמעותי במקום.

העיר העתיקה מאפשרת הצצה אל אחד הפרקים המעניינים בהיסטוריה המקומית, זהו מסע אל התקופה הרומית. למעשה תחילת ההתיישבות כאן נראת על המפה כאזור של משולש קטן, עת הרומים התיישבו בעיר במאה השנייה לפני הספירה, באזור מוגדר הקרוי גירונדה (Gerunda). את אזור ההתיישבות הראשונית מקיפה חומה עתיקה, שנחרבה בחלקה שעה שהצרפתים כבשו את הסביבה, אך כיום שוקמה חלק מהחומה ושם ניתן לטפס, להשקיף על העיר ולקבל תמונה פנורמית קסומה.

ג'ירונה קרויה "עיר האבן והמים". המים על שום ארבעת הנהרות שחוצים את העיר, אחד מהם איתן (דרך אגב, דווקא בו השתמשו כתפאורת רקע באחד מפרקי "משחקי הכס", ובאופן פלא "מילאו" אותו בזרם שוצף). האבן - בשל אבני הגיר שמהן בנו את העיר. כשמהלכים על האבנים הללו, ליד מבנים, כדאי לפקוח היטב את העיניים היות ושם מתגלים מאובנים.

אחד המבנים הבולטים ביותר בעיר העתיקה הוא ללא ספק 'קתדרלת מריה הקדושה' (Cathedral of Saint Mary of Girona), המשמשת את הזרם הקתולי. הקתדרלה החלה להיבנות במאה ה–11, וכדי לבקר בה צריך לטפס על 90 מדרגות. בזמן בנייתה היא נחרבה חלקית והבנייה מחדש נמשכה כ – 700 שנה. סגנונות הבנייה והאדריכלות לאורך התקופות השונות ניכרים בה היטב והם ששיוו לה מראה ייחודי. המנזר בסגנון רומי, החזית החיצונית בארוקית והמבנה גותי. רוחבה של הקתדרלה הוא 23 מטרים, והיא נחשבת לאחת הרחבות ביותר בעולם, ויחד עם גובהה המרשים מתקבל חלל עצום מידות. מעבר למבנה המפואר, בתוך הקתדרלה יש פסלים רבים, ציורי קיר ותמונות.

במרחק לא רב ממנה נמצאת בזיליקת סאן פליקס (Basilica de sant Feliu), שנחשבת לכנסייה העתיקה בעיר, שלה מבנה גותי ובה גם בניין פעמון. בימי הביניים הותקפה הבזיליקה על ידי הצרפתים, והאגדה מספרת על הכומר נרסיסו הקדוש, שבזכותו העיר ניצלה, וזאת אף על פי שזה קרה אחרי מותו. כשהגיעו הצרפתים לעיר הם פתחו את קברו, שנמצא בתוך הקתדרלה, ולפי האמונה מיני חרקים ומעופפים יצאו מהקבר והחלו לתקוף את החיילים הצרפתים ואת סוסיהם. כדי לתת לסיפור גוון מציאותי והגיוני יותר, הסברה המקומית היא שזו היתה פשוט מלריה. כיום, בצמוד לבזיליקה, יש פסל בתצורת רגלו של הכומר והאמונה היא כי כשנוגעים ברגל זוכים במזל רב. בצמוד לפסל ניצבים פסלי חרקים נוספים ב"רחוב החרקים" או בשפת המקור הקטלונית: Carrer de les Mosques.

המוסלמים בג'ירונה

מבנה מקסים בלב העיר העתיקה נקרא "המרחצאות הערביים" (Banys Àrabs). הגירה של מוסלמים אל העיר התרחשה במאה השמינית, ואלה נשארו בה רק 70 שנה. ובכל זאת, בניין המרחצאות שבו חדר רחצה, סאונה ואזור הלבשה עתיק, נבנה החל מהמאה ה – 12, למעלה מ-300 שנה לאחר שהערבים המוסלמים עזבו את העיר. אם כך נשאלת השאלה: מי בנה מרחצאות ערבים כשלא היו בכלל ערבים במקום? מתברר שתושבי דרום ספרד הנוצרים הושפעו מסגנון הבנייה של הערבים שחיו באותן השנים באזור סמוך שבו הייתה אוכלוסייה ערבית גדולה. אותם עובדי כפיים ובנאים נוצרים ייבאו את סגנון המרחצאות הללו אל ג'ירונה והשתמשו בתוצר הסופי לטובת התושבים המקומיים בעיר. איתרע מזלם והבישוף המקומי הורה, במאה ה-15, לסגור את המקום כדי שנוצרים יפסיקו להגיע למרחצאות. כיום האתר מיועד לביקורים תיירותיים בלבד.

היסטוריה יהודית משמעותית

התיישבות משמעותיות של יהודים בג'ירונה הייתה עוד בתקופת ימי הביניים. ההתיישבות החלה בשנת 890, עת הגיעו לג'ירונה 25 משפחות יהודיות. הרובע היהודי נמצא בקרבה לרחוב הנודע ויה אוגוסטה (Via Augusta); הרחוב הזה הוא חלק מציר מרכזי וחשוב באורך של כ-1,500 קילומטרים, שנמתח החל מסביבת ג'ירונה בצפון ועד לעיר הנמל קדיס בדרום-מערב ספרד.

מבחינת היהודים נחשבה ג'ירונה ל'עיר הגאונים'. זה היה מקומו של הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) שנולד בעיר בשנת 1194 ונפטר בישראל בהיותו בן 76. במהלך שנותיו הוא היה לראש הקהילה היהודית במקום, ועוד בחייו היה בין המשפיעים בזרם היהודי ובייחוד בספרד. אולם, כשאולץ לעזוב את העיר בהוראת הכנסייה, החלו פרעות נגד יהודי המקום עד שהאוכלוסייה הידלדלה ונעלמה לחלוטין בזמן גירוש ספרד בשנת 1492. מאז ועד היום יהודים אחדים מתגוררים במקום, ובאזור הרובע נפתח זה מכבר בית חב"ד.

לאחר מאות שנים התגלה מחדש אזור הרובע היהודי, ה'קאל של ג'ירונה' (Call de Girona), והוא שוחזר בחלקו, לרבות פתיחת 'מרכז בונסטרוק סה פורטה' (Bonastruc ça Porta), הכולל את המוזיאון היהודי ואת המכון למחקרי הרמב"ן, שבו ניצב עד לשלהי המאה ה-15 בית הכנסת היחיד ששרד בעיר. רובע קאל, על סמטאותיו הצרות, התקיים כאזור נפרד, שלו ארגון פנימי וחוקים משלו. חיי הקהילה נסבו סביב לוח השנה העברי, לרבות קיום חגים ושמירת השבת.

ההפרה של האיזון בין היהודים לבין כלל האוכלוסיה הוא תולדה של ועידת לטראנו הרביעית שהתכנסה בשנת 1215, ובה נקבעו החלטות המגבילות את היהודים, וביניהן חובה על נשיאת סימן מזהה ליהודים, פיקוח על הלוואות והצרת צעדי האוכלוסייה, כמו האיסור על נשיאת משרות ציבוריות. מנקודת זמן זו ההידרדרות ביחסים רק התגברה ובשנת 1391 אף פרצו תושבים לבתי היהודים ואיימו להורגם אם לא יתנצרו.

מלבד ביקור ברחובות הרובע היהודי, מומלץ מאוד לבקר במוזיאון היהודי המגולל את חיי היומיום של יהודי ג'ירונה. במוזיאון כמה חללים ובהם מוצגים מתקופת פועלה של הקהילה היהודית המקומית: ספרי קודש, חרסים, מקווה ואפילו מספר מצבות עם כיתוב עברי, שהמוזיאון דאג לשמרן, היות ובבית הקברות היהודי העתיק לא נותר ולו שריד מהן. עד שנפתח המוזיאון בבניין בית הכנסת, עבר המבנה ברבות השנים שינויים רבים. למרבית האירוניה, בשנת 1978 פעל בתוכו בר מקומי והבעלים של המקום ריצף את אחד החללים הפתוחים במבנה בצורת מגן דוד. כיום הבר כמובן כבר לא פעיל, אך מגן הדוד נותר חלק מרצפת המוזיאון.

בעיר העתיקה אפשר לבקר גם באתרים ארכיאולוגיים, בגלריות, במוזיאון של האדריכל המקומי רפאל מאסו (Casa Masó ) וכמובן לסעוד במסעדות משובחות. בשעות הערב ניתן להנות ממופעים מוסיקליים במסעדות ובפאבים, או פשוט ללכת לאיבוד בעיר העתיקה וכך לגלות פינות נסתרות נוספות בה.

ורק עוד דבר אחד: אם אהבתם את העיר העתיקה ותרצו לחזור אליה, אז כשתפגשו בשיטוט בה בפסלון קטן של אריה עם כחמש מדרגות, פשוט טפסו עליהן ונשקו את ישבנו. כן... על פי האמונה המקומית, אם מנשקים את עכוזו, אז שבים אל העיר בעתיד.

האזור החדש של ג'ירונה

כדי להגיע לאזור המודרני יותר, שחלקו לעיתים מזכיר את רחוב אלנבי התל אביבי, יש לחצות בחזרה את הגשר, ולהתחיל להתרחק מאזור העיר העתיקה וסביבתה. ככל שמתרחקים מרגישים כאילו מגיעים לארץ אחרת, אך אין לצפות יותר מידי שכן זהו אזור הרבה פחות חווייתי מהעיר העתיקה. תחילה תפגשו בכיכר העצמאות (Plaça de la Independència) על שלל המסעדות הרבות שבה, ובמרחק הליכה של דקות אחדות מהכיכר נמצא מוזיאון הקולנוע (Museum de cinema) המפתיע והבלתי צפוי בסביבה. במוזיאון שלוש קומות ובהן אוסף מרשים מאוד של מצלמות ומידע ויזואלי הסוקר את תולדות הקולנוע מיום הקמתו ועד היום. הדגש הוא על הבין-לאומיות הקולנועית, ולאו דווקא על הקולנוע הספרדי. חובבי קולנוע וצילום יופתעו מהתצוגה העשירה של ציוד הצילום והתפתחותו לאורך השנים - והקהל הכללי בהחלט וירחיב את ידיעותיו בנושא. לילדים ולסקרנים יש כמה מתקנים המאפשרים התנסות.

כמו כן בעיר החדשה של ג'ירונה יש המון חנויות רחוב, וכן שוק מקורה בשם "שוק האריות" (Mercat del Lleó) ובו ירקות ופירות טריים ועוד שלל מוצרי מזון מקומיים.

אכן ג'ירונה יפה ונעימה לביקור, ושני לילות, כחלק מביקור בחבל קטלוניה המיוחד, יכולים בהחלט להספיק.

כדאי לדעת:

• הכניסה לקתדרלת מריה הקדושה ולבזיליקת סאן פליקס משולבות באותו הכרטיס שתרכשו.
• המרחצאות הערביים: www.banysarabs.cat
• מרכז בונסטרוק סה פורטה (כולל המוזיאון היהודי): https://www.girona.cat/call/eng/index.php
• מוזיאון הקולנוע בג'ירונה: www.museudelcinema.cat
• כתובתו של 'שוק האריות' (Mercat del Lleó): 15 Plaça Calvet i Rubalcaba
• בכל חודש מאי יש בג'ירונה שבוע פרחים. לפי הסיפורים הכל מקושט ונראה מקסים וצבעוני.
• מדי פעם תפגשו בקבוצות אופניים בעיר ולא בכדי. אלוף העולם ברכיבה ב'טור דה פראנס' בשנים 2005-1999, לאנס ארמסטרונג היגר לעיר מניס הצרפתית בשנת 1997 והביא עמו את רוח הרכיבה שהדביקה תושבים רבים בשיגעון הדיווש (ודרך אגב, בשנת 2012 נשללו כל תאריו המקצועניים של ארמסטרונג היות והתברר שהשתמש בחומרים אסורים).
• מאכל בשם צ'וצ'ו (Xuixo): מדובר במאפה מקומי מתוק הממולא קרם וניל, שהמקומיים מתעקשים שהומצא בג'ירונה. נסו ותהנו – רק בררו שהוא טרי ולא יבש (מניסיון).
• לינה: מספר החדרים בעיר העתיקה מוגבל ואם מחליטים לישון מחוץ לעיר העתיקה אז אני יכול בהחלט להמליץ על המלון שישנתי בו (ואפילו על הגג שלו יש בריכה קטנה): Double Tree by Hilton Hotel Girona
• מסעדות ומזון: ג'ירונה נחשבת כעיר לחובבי מזון איכותי, המון דגים ופירות ים וכמובן גם בשרים. בקרתי בדי הרבה מסעדות ואמליץ על שתיים שהיו טובות במיוחד: הטובה ביותר שכדאי לא להחמיץ היתה OCCI Restaurant. בעל המקום הוא תושב המקום שנישא לאישה מפרו ושניהם גם משמשים כשפים של המסעדה. מדובר במסעדה די קטנה כך שרצוי להזמין מקום מראש: www.restaurantocci.com. המסעדה השנייה, Casa Marieta Restaurant, בה הדגש הוא על מזון קטלוני מקומי על סוגיו: www.casamarieta.com

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "טבע הדברים"

לאתר של עמרי גלפרין