שלוש שנים לפרוץ מגיפת הקורונה: ענף התיירות מתחיל להתאושש

שנת 2019, שנת שיא בענף התיירות לישראל, נכנסו ארצה 4.5 מיליון תיירים, ומספר לינות התיירים במלונות עמד על 12.1 מיליון. אבל המגמה האופטימית הזו נקטעה עם בוא הקורונה, ורק בחודשים האחרונים החל ענף התיירות הנכנסת להתאושש ולחזור לעצמו: בינואר 2023, למשל, נכנסו לישראל 258 אלף תיירים, 10% פחות מינואר 2019.

"את שנת 2022 ענף התיירות הנכנסת סיים ב־7.1 מיליון לינות וב־2.67 מיליון כניסות תיירים. בשני הפרמטרים זה 41% פחות ממה שהיה ב־2019", אומרת יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל. "ברמה המשקית, ענף התיירות היה זה שנסגר ראשון בעקבות הקורונה וזה שמתאושש אחרון. אבל לגבי 2023 אנחנו אופטימיים. אם המצב המדיני והביטחוני יירגע, וקמפיין השיווק שמדינת ישראל העלתה לאחרונה בעולם יהיה ממוקד ואפקטיבי, אז יש סיכוי שהתיירות תצליח לחזור לממדי 2019".

את מצבם של המלונות בישראל דניאלי מחלקת לשניים: כאלה הנמצאים בערים שנשענות על תיירות נכנסת, כגון ירושלים, תל אביב, טבריה, נצרת, עכו, חיפה ונתניה; וכאלה הנמצאים במקומות שנשענים על תיירות פנים, בעיקר אילת, ים המלח ואזור סובב כנרת. "אותם מלונות שבערים מוטות תיירות פנים התאוששו במהלך 2022 בצורה הכי טובה שיכולה להיות הודות ללינות ישראלים שקבעו שיא לינות חדש - 15.9 מיליון לינות בשנה, שזה 16% יותר מ־2019. זה קרה גם כי השמיים היו סגורים וגם כי הישראלים הצביעו ברגליים", אומרת דניאלי. "אבל ככל שנפתחו השמיים והחלה הנהירה לחו"ל, מיוני 2022 רואים כבר באופן טבעי מגמה של ירידה במספרים".

מה המצב מבחינת כוח האדם במלונות?
"בקורונה הגענו לשיא השפל. מתוך 42 אלף שהיו מועסקים בענף המלונאות באופן ישיר, בשיא הקורונה, כשרוב המלונות היו סגורים, מצבת כוח האדם צנחה ל־5,000 עובדים. מאז בעצם גילינו כמה קשה המשימה להחזיר לענף את כל העובדים שאיבדנו - מסיבות שונות, שאולי הבולטת בהן היא שישראלים לא אוהבים לעבוד בחדרנות וניקיון. לא הצלחנו לגייס כוח אדם למרות שהצענו תנאים טובים, תוספות.

בעזרת הממשלה הצלחנו להשיג מכסה של 2,000 פיליפינים, שמתוכם הגיעו כבר 800. אנו מקווים שלקראת פסח תגיע למלונות כמה שיותר מהמכסה שעדיין לא הגיעה. בעזרת אותה רוח גבית של הממשלה הצלחנו להביא גם 2,000 עובדים יומיים מירדן לאילת, ובמקביל להגדיל את מכסת העובדים הפלסטינים ל־2,000. כשיגיעו הפיליפינים, יהיה פתרון לכל המקצועות הכי קשים לאיוש: ניקיון וחדרנות.

אבל עדיין יש מחסור של כמה אלפים במקצועות של עובדי מטבח, שפים, פקידי קבלה, אנשי תחזוקה. המשבר עוד לא מאחורינו, ואנחנו בימים אלה עושים תוכניות עבודה כיצד לגייס עובדים ישראלים טובים שיבואו לעבוד במקצוע חווייתי שיכולת הקידום בו מהירה ביחס לענפים אחרים. אנחנו מאוד רוצים את העובדים הישראלים. גם השכר בענף המלונאות עלה ב־2022 ב־30%".

לדברי דניאלי, ההתמודדות עם המגיפה הובילה את ענף התיירות לשפר את המערכות הדיגיטליות שלו. "מדובר במערכות לטובת שיפור חוויית התייר ומערכות תפעול וחיסכון בכוח אדם", היא אומרת. "יש לנו מחלקת חדשנות שעוסקת בהתאמה בין הצרכים של הענף לבין פיתוחי טכנולוגיה וסטארטאפים חדשים שנותנים פתרונות לטובת ייעול כוח אדם, שיפור חוויית התייר. ישנם למשל מלונות שכבר מפעילים רובוטים שמנקים שטחים ציבוריים, מה שמן הסתם חוסך כוח אדם. או צ'ק אין דרך הטלפון, מה שחוסך באנשי קבלה ועוד".

"מבחינת נתוני כוח אדם, אנחנו נמצאים במספרי טרום־קורונה", אומר רונן כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש, מלונות אפריקה ישראל. "אפשר לומר שכל המחסור שהיה במהלך הקורונה ובשנה שאחרי הקורונה - התמלא וכבר כמעט לא קיים, כי תמיד בענף שלנו יש מחסור של כ־5%. יש עדיין מחסור מסוים בתפקידים ספציפיים, כמו למשל פקידי קבלה, אנשי תחזוקה מנוסים".

גם כהן מספר כי המחסור בכוח אדם הוביל לעלייה ברמות השכר. "רמות השכר אצלנו קפצו בכ־15%", הוא אומר. "כדי להביא עובדים, רמות השכר עלו כמעט בכל תפקיד. הפכנו גם הרבה יותר גמישים בכל הקשור בתעסוקת עובדים: אם זה לאפשר להם משמרות ספציפיות, עם סופי שבוע, בלי סופי שבוע, משרות המתאימות לסטודנטים ועוד. אנחנו מגלים היום גמישות יתרה ומתאימים את עצמנו לצורכי העובדים. כמו כן, במהלך הקורונה התחלנו לעבוד במודל עבודה היברידי במחלקות שונות, כמו מחלקת הזמנות, משאבי אנוש, כספים, שיווק.

גם כיום אנחנו ממשיכים במדיניות הזאת. בנוסף, אנחנו מיישמים את הפיילוט לקיצור שבוע עבודה, דהיינו לעבוד ארבעה ימים ולקבל שכר מלא. יש לנו עכשיו 20 עובדים בפיילוט הזה. הקורונה גרמה לנו לחשוב איך מתמודדים לטווח ארוך עם היתכנות של דבר כזה. אנחנו עורכים את הפיילוט בליווי חברת דינמיקס המייצגת את התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה".

השיקולים השתנו
גם בכל הנוגע לתיירות יוצאת, חלה התאוששות בחודשים האחרונים. "מבחינת מספרי הישראלים היוצאים לחו"ל, בשנת 2022 עמדנו על כ־85% משנת 2019. ההערכה היא שבשנת 2023 כבר נעבור את המספרים של 2019", אומר זיו רוזן, מנכ"ל קבוצת גוליבר. "בגדול, החיים חזרו, אנשים לגמרי חוזרים לטוס, ולאט־לאט גם הרגלי הצריכה שלפני הקורונה חוזרים.

כך למשל, לפני הקורונה אנשים נהגו להזמין מוקדם יותר את החופשות. בינואר־פברואר כבר הזמינו חופשות לקיץ בהיקפים גדולים, כי ידעו שהמחירים לקראת מועד הטיסה עולים. בשלוש השנים האחרונות זה לא קרה, היו מעט הזמנות לטווח רחוק. בחודשים האחרונים ההזמנות לטווח רחוק החלו לחזור, וכבר עכשיו יש היקפים שמזכירים את 2019 מבחינת הזמנות לקיץ.

"כמו כן, לפני הקורונה הביקוש לטיסות למזרח הרחוק היה מאוד גבוה. בשלוש השנים האחרונות הביקוש לחופשות למזרח היה מאוד נמוך, גם כי הקורונה החלה שם וגם כי היו הגבלות על כניסת תיירים. מרגע שהמזרח נפתח שוב, ותאילנד הייתה הראשונה, הביקוש אליה חזר למספרי 2019. החודש אל־על צפויה לפתוח את הקו הישיר לטוקיו, מה שתוכנן לפני הקורונה ולא קרה. הביקוש לשם כבר מאוד גבוה ונראה כי המגמה רק תלך ותגדל. בשלוש השנים האחרונות המזרח הרחוק נעלם ממפת התיירות ובחודשים האחרונים הוא חוזר".

שינוי נוסף שהתרחש בעקבות הקורונה קשור לטיסות קונקשן. "לפני הקורונה יותר מ־60% הזמינו טיסות קונקשן ליעדים רחוקים, לעומת טיסות ישירות", אומר רוזן. "המגמה הזו משתנה כעת מכמה סיבות. אחת מהן היא העובדה שישראלים, בגלל החשש מהידבקות ומגבלות הכניסה שהיו בארצות שונות, חיפשו במהלך שנות הקורונה לעבור בכמה שפחות יעדים.

גם כיום אנו רואים שלא חזרנו להיקף טיסות קונקשן כמו בעבר. יש פחות ביקוש לזה למרות שבדרך כלל המחירים בטיסות הללו זולים יותר. כמו כן, עשינו סקר מאוד מקיף וראינו שאם עד הקורונה המחיר היה השיקול המשמעותי וכמעט הבלעדי בבחירת הטיסה והחופשה, הרי שהיום - בגלל כל הביטולים שהיו במהלך הקורונה - הפרמטרים המשמעותיים בבחירת חופשה הם איכות ואמינות חברת התעופה ואתר התיירות שממנו רוכשים, רמת השירות וגמישות ההזמנה".

רואים שינוי בעומסים בשדה התעופה?
"יש רגעי שיא שבהם יש עומסים, כמו שתמיד היה, אבל זה כבר הרבה יותר דומה ל־2019. זה כבר בטח לא המראות של 2022. הייתה מצוקת כוח אדם בנתב"ג, ורשות שדות התעופה טיפלה בזה".

סוגיית הטרולי
"כיום הביקושים, הרצון לטוס, ההזמנות קדימה והאפשרויות חזרו להיות כמו לפני הקורונה", אומרת גם שירלי כהן עורקבי, סמנכ"לית אשת טורס. "אנחנו רואים ביקושים גבוהים, הזמנות קדימה, אבל בכל זאת עבר משהו על השוק ויש שינויים, בעיקר מבחינת ההתנהלות של חברות התיירות. השוק הצטמצם, יש פחות סוכנויות תיירות.

כמו כן, גם אנחנו וגם המתחרים עברנו למודלים דיגיטליים. בזמן שלא הייתה עבודה ניצלנו את הזמן להשקיע באמצעים טכנולוגיים. היום אנשים לא מגיעים כבר פיזית לסוכנויות תיירות. יש טלפון, וואטסאפ, יש אמצעים דיגיטליים. זה שינוי שחל בעקבות הקורונה. בזמנו חלק מההנחיות היו שאי אפשר לקבל קהל, והכל עבר למענה בשלט רחוק. כיום לא רק החברות אלא גם הצרכנים התרגלו להתנהל באופן דיגיטלי. אין יותר קבלת קהל. זה גם צמצם את הצורך בכוח אדם".

לדברי כהן עורקבי, חל שינוי גם בהתנהגות הצרכנים. "למשל, המעבר לטרולי", היא אומרת. "זה התחיל מכך שהיה בלגן של מזוודות שהלכו לאיבוד בגלל מחסור בכוח אדם בשדות התעופה ברחבי העולם בעקבות הקורונה. עכשיו בעיית איבוד מזוודות נפתרה, אבל אנשים כבר התרגלו לטוס עם טרולי שאותו הם מעלים למטוס, ורבים ממשיכים בכך. חוץ מזה, אם בעבר רק חברות לואו קוסט היו גובות תשלום נוסף על כבודה, אז היום גם החברות המסורתיות התחילו לגבות על כך".  

יש שינוי במחירי טיסות לעומת טרום־הקורונה?
"רואים עליית מחירים לעומת 2019, שנובעת בין היתר מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מעליית מחירי הדלק, ומהמחסור בכוח אדם שעדיין קיים ברחבי העולם. אם בעבר הייתה תחרות על הלקוחות, היום הלקוחות מתחרים על מקומות בטיסה. מסתמן שמאז פתיחת השמיים הביקוש גדול מההיצע, וזה משהו שמשפיע מאוד על עניין המחירים".