פרס מפעל חיים הוענק לפרופ' אמיר שגיא מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון. עבור החוקר הישראלי לא היה מדובר בהכרת תודה יוצאת דופן על פעילותו המדעית, אלמלא העובדה שהפרס הוענק בימים אלה במלזיה, מדינה מוסלמית באסיה שאין לה קשרים דיפלומטיים עם ישראל. ליתר דיוק: את הפרס קיבל מטעמו קולגה בעל דרכון זר, שהשתתף בטקס ואסף את הפסלון מידי המארגנים.
"הוזמנתי להשתתף בטקס קבלת פרס מפעל חיים עבורי מטעם ACEEU, ארגון מדעי בינלאומי שיש לו אחיזה בדרום מזרח אסיה, אך לצערי לא יכולתי להשתתף באירוע בגלל אזהרת מסע לישראלים שמעוניינים להגיע למלזיה", אמר פרופ' שגיא, והוסיף בנימה משועשעת: "בהנחיות לקראת הטקס הובהר לי שמדובר באירוע מדעי והתבקשתי שלא להתייחס לנושאים פוליטיים. מהר מאוד הבנתי שאיאלץ לוותר על הנסיעה למלזיה. לשמחתי, אחד מעמיתיי, חוקר בעל אזרחות סקוטית שחי בסינגפור, הסכים להגיע לטקס ולאסוף את הפרס בשמי".
יחידות מיוחדות של צה"ל נכנסו ללבנון: כל מה שאפשר לספר
אב שכול רותח על רגב ונתניהו: מאיפה החוצפה לא להתייצב מולנו אבל לבקש תמונות?
בינתיים הועבר הפסלון לתאילנד, והוא נמצא ברשותו של מדען שסיים את לימודי הדוקטורט בבן-גוריון. האיחוד בין החוקר הישראלי ובין פסלון ההוקרה עשוי להתקיים בקרוב.
יחסי מלזיה-ישראל שרויים בעלטה. המדינה המוסלמית, השוכנת בדרום מזרח אסיה, נוהגת בעוינות כלפי ישראל וידועה בתמיכתה בחמאס. היא אוסרת כניסה של בעלי דרכון ישראלי לתחומה וידועים מקרים שבהם אסרה על ספינות בבעלות חברת צים לעגון בתחומה. לפני כמה שנים סירבה ממשלת מלזיה להתחייב שתאפשר לספורטאים מישראל להשתתף באליפות העולם לשחיית נכים, ובתגובה החליט הוועד הבינלאומי לספורט נכים לבטל את האליפות שתוכננה להתקיים שם.
ואף על פי כן, נמצא הנתיב שישבור, לפחות באופן זמני, את החרם, והוא הוליך ממעבדתו של פרופ' אמיר שגיא אל דרום מזרח אסיה, בואכה קואלה לומפור. בנימוקים להענקת הפרס צוין כי "מעבדתו של פרופ' אמיר שגיא מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הייתה מעורבת בתגלית פורצת דרך של הורמון הבלוטה האנדרוגנית דמוי האינסולין (IAG) בסרטנים בעלי 5 זוגות רגליים. תגלית זו, צוין בנימוקי ועדת הפרס, "הובילה להבנה של מתג זוויגי(IAG-switch) בסרטנים, שניתן לתמרן באמצעותו כדי לשנות את המין הביולוגי (זכר או נקבה) של הסרטנים בהתאם לצרכים חקלאיים וסביבתיים".
קבוצת המחקר של שגיא חברה לגורמי מימון ויישום בינלאומיים, וביניהם ארגוני מחקר בדרום מזרח אסיה, כגון RIA 1& 2 בווייטנאם, MPEDA בהודו, ו- DoF בתאילנד; ושיתוף הפעולה בין גופים אלה הוביל לפיתוח ביוטכנולוגיה חדשנית, המייצרת אוכלוסיות של זכרים בלבד. זרעי הטכנולוגיה, פרי פיתוחו של שגיא, נבטו בסיועה של ד"ר רבקה מנור מקיבוץ בארי, במהלך עבודת הדוקטורט שלה. "מלבד ההתרגשות של הגילוי", אומר פרופ' שגיא, "הרגעים המשמעותיים במחקר זה היו המפגשים עם חקלאים בדלתא של המקונג בווייטנאם, המיישמים את הטכנולוגיה שפיתחנו לשיפור איכות חייהם, ועם אנשים בכפרים בסנגל שהטכנולוגיה יכולה לסייע בהורדת רמת תחלואת הבילהרציה בכפרם".
עתה, יותר מאי פעם, ברור למדען הישראלי שהמדע הוא כלי יעיל בהפלת חומות של עוינות: "עלינו להשתמש בכלים החדשניים ביותר שמעמיד לרשותנו המדע, תוך כדי שמירה על סולידריות ועבודה צמודה עם עמיתים מכל רבדיה של החברה האנושית. מכולם אפשר ללמוד; ואם הצלחנו לתרום לרווחתם, זכינו".