ראש המוסד דוד ברנע ימריא היום (ראשון) למפגש הפסגה בדוחא שבקטאר במטרה לחדש את המגעים לעסקה לשחרור חטופים ולהפסקת המלחמה. העיתונאי שלומי אלדר, מחבר הספר "חמאס, מתנועה חברתית לפשעי המלחמה", דן הבוקר (ראשון) בסירובו של ארגון הטרור לעסקת חטופים ועל סוגיית "היום שאחרי" ברצועת עזה בשיחה עם ענת דוידוב ואודי סגל ב-103FM.
"עם מי מדברים עכשיו? זו שאלה טובה. מה שאנחנו צריכים להבין זה שעם כל הסיסמאות האלה וכל ההבטחות שככל שנחסל יותר מחמאס הם יפחדו, זה יקל את עסקת החטופים. אני ומומחים אחרים שמכירים את חמאס חושבים שזאת דרך לא נכונה", אמר בפתח השיחה. "כרגע כל הסיפור של החטופים לוט בערפל. גם אם נצא בהנחה שמי שיחליף את סינוואר ומי שיוטל עליו לנהל את המשא ומתן זה יהיה אחיו, מוחמד, הוא לא יתפשר יותר ממה שאחיו יהיה מוכן. ההפך – הוא יקשיח את עמדתו עוד יותר. לא התקרבנו לעסקת חטופים".
"מי שחושב שאחרי חיסול סינוואר בחמאס ייבהלו ויגידו: 'רגע תעזבו אותנו וקחו מהר', זה לא יקרה", המשיך אלדר. "מלכתחילה, מהיום הראשון של המלחמה, לישראל עמדו שני קווים מקבילים שלא נפגשים. ישראל הייתה צריכה להחליט: חיסול חמאס – פגיעה אנושה בו אפשרית, ואכן הגענו למטרה הזאת. המטרה האחרת היא שחרור החטופים, וזה לא הולך ביחד. חיסול חמאס או מכה אנושה לחמאס לא ישחררו את החטופים. כרגע אנחנו במצב שישראל חיסלה את כל ראשי חמאס, גם את מתנגדיו של סינוואר, והשאלה היא עם מדברים. חליל אל חיה, סגנו של סינוואר, אני קורא לו בובה על חוט. הוא לא יכול לנהל משא ומתן. הוא שם כי סינוואר רצה מישהו חלש אופי לידו, ואולי מה שקידם אותו להנהגת חמאס, הוא שאחד מבניו נהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל".
על המתווכות אמר כי "מצרים הייתה כתובת משמעותית עוד קודם לכן. זה שישראל הסתמכה על קטאר, זו הייתה טעות מוחלטת. מי שעשה את כל הבלאגן ושיחקה משחקים כפולים היא קטאר. המדינות הסוניות דיברו עליה ב-2018 כאמירות מחוללת טרור, וישראל שמה כמעט את כל הביצים בסל של קטאר. זו הייתה טעות. מי שאולי יכול לסדר את העניינים הם המצרים, אבל גם ידיהם מוגבלות".
בהמשך השיחה נשאל האם כיבוש שטח בעזה יסייע. "הימין המשיחי שרוצה להקים את גוש קטיף מחדש, צריך סיבות או אמתלות? הם ימצאו את זה בכל מצב", השיב. "אם יש היום אנשים שיחליפו את סינוואר, הם ירצו להראות שהם יותר גיבורים ממנו, או שהם ממשיכים את מורשתו. הלוואי שאני טועה, זה לא יקרה. חתיכת שטח או מחנק הומניטרי – זה לא יקרב אותנו בכלום. יש דרישות שהיו מהימים הראשונים של המלחמה שישראל הייתה יכולה לקבל: הפסקת המלחמה, נסיגה לקווי 6 באוקטובר, שחרור האסירים, אלה נתונים שלא השתנו. כרגע יש 101 חטופים, אני לא יודע כמה מהם חיים. זו הסיטואציה".
לדברי אלדר, קיימות אלטרנטיבות שלטוניות לחמאס מתוך עזה. "סיפרתי לפני כמה ימים שיש חמישה אנשי עסקים מוכרים מאוד עזתיים, שחלקם נמצאים בקהיר, שהם מוכנים לקחת על עצמם את השליטה האזרחית, בתנאי שהאמריקאים יאבטחו אותם ואת בני משפחותיהם. הדברים האלה קיימים. הרצון להעיף את חמאס 'קיבינימט' היה קיים לפני 6 באוקטובר, על אחת כמה וכמה אחרי 7 באוקטובר. אבל כל עוד צה"ל נמצא שם, וצה"ל מפציץ והורס בתים ואנשים חשים במצוקה, אין לאף אחד סבלנות או כוח".
לסיום סיפר על שיחה עם אחד מחבריו שעבד עימו בערוץ 10. "דיברתי איתו על חיי היומיום שלו, איך הם מתנהלים, לגור באוהל. הוא סיפר שהוא עזב את הבית שלו בצפון הרצועה עם הבגדים שהיו על גופו ונעליים ישנות, וכרגע מה שמטריד אותו הוא איך לתפור את הנעליים שלו, ומי יתקן לו את הסוודר היחידי שיש לו. זו סיטואציה של מאות אלפים שכרגע, מה שמעסיק אותם הוא לעבור עוד יום מבלי להיהרג".
סייע בעריכת הכתבה: אחיעד לוק, 103fm
התמונה הראשית בכתבה פורסמה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]