צדק מאוחר: הניצחון של רויטל באואר על הרשות הפלסטינית

רויטל באואר זוכרת היטב את יום הפיגוע ששינה את חייה. היא הייתה אז אישה צעירה, אם לארבעה ילדים. הקטן בהם עדיין תינוק והגדול, בן ה־7, התלווה לאביו ונפצע בפיגוע.

״גרנו בשכונת שערי חסד, ליד נחלאות״, מספרת באואר. ״באותה תקופה היו הרבה פיגועים. שמענו את חלקם בבית. את הפיגוע בקפה מומנט, את הפיגוע במסעדת סבארו ואת הפיגוע בשוק. משום מה, דווקא את הפיגוע הזה, שהיה הרבה יותר קרוב לבית, לא שמעתי. בעלי הצליח להתקשר אלי ואמר רק 'נפצענו, מטפלים בנו'. ואז קרסה רשת הטלפונים. הייתי בהיסטריה, פתחתי את הרדיו, ניסיתי ליצור קשר עם מרכזי החירום. כשהגעתי לבית החולים, ניגשה אלי העובדת הסוציאלית וסיפרה לי שבעלי ובני נפגעו בפיגוע. זה רגע שאני לא מאחלת לאף אחד״.

עד כמה קשה הייתה הפציעה?

"בעלי נפגע יחסית קל. ברגים מהמטען חדרו ליד שלו והוא עבר ניתוח ארוך כדי להוציא אותם. בני יהונתן, היום בן 20, תלמיד בישיבה, נפצע אנושות. הוא שכב יותר משלושה שבועות בטיפול נמרץ. משם הוא הועבר לאשפוז בבית החולים אלי״ן בירושלים. אחרי תקופה ארוכה שם יצאנו הביתה והמשכנו בטיפולי יום. ידעתי שאני חייבת להיות חזקה, בעלי פצוע, הבן שלי עובר שיקום קשה, ובבית יש עוד שלושה ילדים קטנים. אם אני אתפרק, כל הבית יתפרק".

יהונתן השתקם בהליך ארוך, אבל משפחת באואר החליטה לא לוותר. פחות משנה אחרי הפיגוע הם חברו לארגון ״שורת הדין״, שבראשו עומדת עו״ד ניצנה דרשן-לייטנר, להגשת תביעה נגד הרשות הפלסטינית על תכנון וביצוע הפיגוע.

ביום שני האחרון הם זכו בתביעה, בפסק דין המוגדר היסטורי. בית משפט במנהטן קבע כי הרשות ואש״ף נושאים באחריות לשישה פיגועים בשטח ישראל. הוא חייב אותם בתשלום פיצויים בסך 218.5 מיליון דולר לעשר המשפחות. על פי החוק האמריקאי למניעת טרור, תחתיו הוגשה התביעה, הסכום ישולש כנראה ויעמוד על 655.5 מיליון דולר. המשפחות אומנם הגישו את התביעות בארצות הברית רק בנובמבר 2014, והמשפט החל רק בחודש שעבר, אבל את ההליך החלה משפחת באואר כבר בשנת 2003. במשך יותר מ־11 שנים עמלו ב׳׳שורת הדין" לא רק על תביעה לפיצויים אלא גם על עתירות נלוות בישראל. בשנת 2011, חודשיים אחרי שחרורו של גלעד שליט, פנה הארגון לבג״ץ בדרישה לעכב את שחרור האסירים בשלב השני של העסקה.

״במהלך כל השנים האלו הייתה אולי פעם אחת שחשבתי לוותר״, אומרת באואר. ״בכל זאת, זה לא קל, כל דיון מחזיר אותך קצת אחורה, לפיגוע עצמו. אבל אין ייאוש בעולם כלל. ידעתי שנזכה, לא היה לי ספק. חשבנו שיש את מי לתבוע וצריך לתבוע. מישהו הפנה אותנו לארגון 'שורת הדין׳ והם עשו את העבודה הקשה באמת, הם הגיבורים האמיתיים בסיפור".

"נרגשת. אולי זה יישמע יומרני, אבל בעיני פסק הדין הזה הוא ניצחון של עם ישראל. יהונתן עצמו שמח, אבל מאופק, צריך להכיר אותו כדי להבין. שום דבר שנעשה לא יחזיר אותנו אחורה בזמן, למה שהיינו, אבל אני בהחלט שמחה. שבוע לפני הפיגוע שאלנו את הרב שלנו אם לעבור לארצות הברית בגלל גל הפיגועים. חמי וחמותי מאוד רצו שנעבור אליהם לשם. הרב אמר לא. אני עד היום מאמינה שזו הייתה ההחלטה הנכונה. אי אפשר לעולם לדעת לאן אדם הולך ומה מצפה לו. זה עניין של אמונה".

כל הקורבנות בתביעה נפגעו בין השנים 2002־2004, בגל הפיגועים של חמאס וגדודי חללי אל־אקצה: הפיגוע בקפטריה בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, הפיגוע באוטובוס בקו 19 בשכונת רחביה, הפיגוע בצומת הגבעה הצרפתית, הפיגוע בקינג ג׳ורג׳, פיגוע ירי ופיגוע שבוצע לראשונה על ידי מחבלת מתאבדת. בפעולות אלו נרצחו 33 בני אדם ו-450 נפצעו.

התביעה הוגשה בשם משפחות הנרצחים על ידי ״שורת הדין״, ארגון המגדיר את עצמו כארגון זכויות אדם יהודי הפועל משפטית בין היתר נגד ישויות טרור וגופים המממנים טרור. הארגון הוקם בשנת 2002 על ידי דרשן-לייטנר, זוכת פרס מוסקוביץ׳ לציונות לשנת 2012. היא עומדת עד היום בראשו ומייצגת תובעים בבתי משפט בעולם.

הניצחון השבוע אומנם מרשים, אבל אינו חריג בפעילות הארגון. ב-2011 הוא זכה, למשל, בתביעה שהגיש נגד צפון קוריאה. בית משפט בפורטו ריקו פסק פיצוי בסך 372 מיליון דולר למשפחתו של קורבן פורטו ריקני שנרצח על ידי קוזו אוקמוטו בפיגוע בנמל התעופה לוד ב-1972.

בשנת 2012 קיבל בית המשפט אמריקאי את תביעת ״שורת הדין״ וחייב את סוריה לשלם 323 מיליון דולר למשפחת וולץ הישראלית-אמריקאית, שבנה דניאל נרצח בתל אביב בפיגוע שביצע הג׳יהאד האסלאמי, בתמיכת סוריה.

באותה שנה, בעקבות מאבק משפטי וציבורי שניהל הארגון, נאלצה ענקית תקשורת הלוויינים האמריקאית ״אינמרסט״ להודות כי הפרה את הסנקציות נגד טהרן, כשסיפקה ציוד ושירותים למכליות נפט איראניות.

הפלסטינים הודיעו מיד לאחר פסק הדין כי יערערו על החלטת בית המשפט בניו יורק. בהודעה שפרסמה שלשום, הביעה הרשות את אכזבתה מפסק הדין וטענה כי בית המשפט התעלם מהחלטות קודמות של בתי משפט בארצות הברית, שקבעו כי אין בידם סמכות לדון בסוגיות מסוג זה. עם זאת, בהודעה צוין כי ״הממשלה הפלסטינית מביעה אמון במערכת המשפט האמריקאית ובטוחה שהערעור יתקבל״.

לטענת הרשות, מדובר בהמשך הלחצים שמפעילים גורמים קיצוניים בישראל, המנסים להשתמש במערכת המשפט האמריקאית כדי להצדיק את ההקצנה הישראלית ולפגוע בפתרון שתי המדינות.

איפה הכסף?

אבל גם אם יפסידו בערעור, ספק אם הכסף יגיע לידי המשפחות התובעות. ארצות הברית רשאית לעקל את חשבונותיה של הרשות הפלסטינית על מנת להבטיח את ביצוע גזר הדין, אבל צעד זה עלול לפגוע בה כלכלית באופן קשה.

באואר כלל לא חושבת שמדובר רק בכסף, בוודאי לא בניסיון פגיעה ברשות. ״זה לא קשור לכסף, ולא קשור לנקמה, זה קשור לדבר בסיסי מאוד״, היא מבהירה. ״עשיתם משהו? תישאו בתוצאות. אני מקווה מאוד שפסק הדין הזה ישפיע בעתיד על אלה שמתכננים ומסייעים לטרור. לא רק בשבילנו, בשביל כולם״.

היא מוסיפה כי ״אני מרגישה שעשינו משהו שפגע בבטן הרכה של הרשות, בכסף. יש להם אנשים בבתי כלא, אבל זה לא משפיע על הרצון לבצע פיגועים. הפיצוי הכספי אולי יגרום להם לחשוב״.

עו״ד דרשן-לייטנר, הנמצאת בניו יורק, מסרה הודעה לתקשורת בעקבות הודעת הרשות על כוונתה לערער על פסק הדין: ״אנו מודים על כך שבית משפט אמריקאי קבע כי הפעלת טרור מתאבדים אכן הייתה מדיניות מוצהרת של הנתבעים בזמן האינתיפאדה השנייה. פסק הדין לא ישיב למשפחות הקורבנות את יקיריהם או ירפא את הפציעות והנזק הנפשי שהם נושאים. פסק הדין משמש מידה של צדק וסגירת מעגל למשפחות, לאחר שנים של כאב וסבל. גורמי טרור יודעים עתה כי להרג אזרחים חפים מפשע באוטובוסים ובבתי קפה יש מחיר. הנתבעים התרברבו כי יערערו על ההחלטה. נמשיך לרדוף אחריהם עד אשר ישלמו את חובם לתובעים. אם לאש״ף ולרשות יש האמצעים לשלם למשפחות המתאבדים, יש להם האמצעים לשלם למשפחות הקורבנות של אותם מתאבדים״.

הפרקליטה הוסיפה כי ״הארגון פועל למלחמה בטרור לא רק בישראל. פונים אלינו מרחבי העולם בגלל ההצלחות שלנו. ייצגנו קורבנות טרור נגד צפון קוריאה, סוריה, ואפילו פלסטינים שנפגעו מהרשות״.